אני חדשה פה

אני חדשה פה

ואני חייבת לפרוק משהו שאסור שידעו פשוט,אבל אני יודעת שמפה זה מימלא לא יצא. ולמי זה כבר יכול להגיע מהחיים הפרטיים שלי? אתמול בחתונה של אח שלי דיברתי עם הדודה. היא תמיד מתנהגת אליי כמו ילדה קטנה, כאילו זה שאני נכה מקטין אותי . למדתי להבליג,אבל היא אתמול סיפרה לי מה היא קראה בעיתון.. "לפני שבועיים ראיתי מישהי שיש לה את המחלה שלך והיה כתוב שיש לה שני ילדים" "מזל טוב,"אמרתי לה בניסיון למנוע ממנה את הסטירה לחי המצלצלת המטאפורית שידעתי שהיא תתן לי. אבל זה לא מנע ממנה להמשיך.. "ואני ישר אמרתי ל*השם של הדוד שלי* שהלוואי וגם לך זה יקרה, אני חושבת שיש לה מצב קל יותר משלך" ואני רציתי להרוג אותה. את הדודה החסדנית המסריחה הזאת שהיא "נשמה טובה" קלאסית. כי אם היא באמת הייתה יודעת על החיים שלי היא הייתה יודעת שאני בחורה נורמלית במידות קטנות, שאם היא באמת הייתה טורחת לדעת המצב הרפואי שלי מוגדר כקל ורק הכיסא גלגלים מונע מהרפואה להגדיר אותי בתור בחורה רגילה. בחתונה של אח שלי ספגתי את אחת המהלומות הגדולות ביותר שיכלתי לקבל ממנה. וזה היה שבר את קש הגמל. אני שונאת אותה באופן סופי. הנימה שהיא אמרה את זה, כאילו לעולם היא לא תהיה בחתונה שלי או בברית של הבן שלי והנימה הזאת שהיא עודדה אותי להצליח בתואר שאני אמורה להתחיל ובחיים המקצועיים שלי,כאילו הם יהיו הנחמה שלי על החיים שיהיו לא נורמלים! הנימה הזאת רצחה אותי פשוט. שקמתי הבוקר לא הצלחתי להפסיק לבכות. למה תמיד מישהו חייב לבוא ולהזכיר לך שהחיים שלך הם בלאגן אחד שלם? ולמה תמיד מישהו תמיד חייב להיות "הנשמה הטובה" שתזכיר לי שלי יהיו קשיים במגזר הזה. ובעיקר,למה אני צריכה להתעסק עם זה שאני בת שמונה-עשרה כולה? לעזאזל.
 

ShukyD

New member
כל אחד והכאפה שלו

אצלך היא יותר פיזית <כמובן זה לא ממעיט בערך של הנפש> אצל אחרים זה יותר נפשי את חיה את החיים שלך ולא של דודה שלך בדיוק כמו שהיא צריכה להבין שהיא חיה את החיים שלה ולא שלך אני מציע לא לתת לזה להפיל אותך, אבל מותר לפרוק מדי פעם, זה אפילו חשוב.
 
וחשבתי שלי יש דודות חסרות טאקט

דבר ראשון, אני חושבת שמי שראוי לרחמים פה זו היא ולא את, צורת המחשבה העקומה שלה בוודאי מכשילה אותה ביחסים גם עם אנשים אחרים. בניגוד לאחרים, אני לא דוגלת בלהבליג אלא בלענות ואם אפשר, להחזיר. אני בטוחה שהדודה שלך לא מושלמת ושגם לה יש קשיים, כשהיא תדבר על הנכות שלך, דברי על הזקנה שלה, על כך שאת בשלב שכל העולם פרוש בפנייך ואת רק צריכה לבחור במה לעסוק והיא לעומתך כבר מבוגרת מדי לשנות. את יכולה לעשות הכל, היא לא. את צעירה ורעננה, היא בלויה ומקומטת. היא קראה בעיתון על בחורה נכה שיש לה שני ילדים? גם את קראת בעיתון על נשים שהצליחו במקומות שדודה שלך יכולה להגיע אליהם - או לא. אל תתני לה לחשוב שהיא או כל אחד אחר יותר טובים ממך.
 
להרים את הסנתר

ולהגיד לה ולאנשים כמוה שאת מאוד מודה להם על ההתעסקות בחייך הפרטיים ועל הדיעות שהם מגבשים לעצמם בזמנם החפשי. תגידי שאת גם מאוד מודה לה שהיא טורחת לשתף אותך במחשבות הפסימיות שלה אודותייך כי באמת עוד אף אחד היום לא חירב לך את מצב הרוח וטוב שהיא באה, אחרת חס וחלילה היית שמחה היום - ואי אפשר לתת לך לשמוח בחתונה של אחיך. זה בלתי נסבל ממש... ככה בציניות. אנשים רשעים צריכים לשמוע ממך קורטוב של רוע בחזרה כדי להעמיד אותם במקום. ואם פעם אחת לא מספיקה לה, תלמדי להקדים תרופה למכה, וכשאת רואה אותה, כבר מרחוק תשאלי אותה בקול רם אם יש לה איזו תובנה פסימית שהיא מרגישה חייבת לחלוק איתך היום. אחחח - אנשים כאלה אני אוכלת בלי מלח. דודה מרושעת וטפשה, זה מה שיש לך. היא לא שווה את הזמן שאת מבזבזת בלחשוב עליה. פוי!
 
הבעיה היא

שהכל היה תחת מעטה של "דאגה" ואני לא באמת רוצה לריב איתה כי אז אני יכולה לריב עם בני הדודים שלי שאני מאוד אוהבת. לפעמים צריך להבליג.
 

ShukyD

New member
למה שחור ולבן? לריב או לשתוק?

אני בטוח שאם תפני אליה בכנות ותסבירי לה מה מפריע לך בדיוק ולמה היא תבין וזה יהיה הרבה יותר נעים לשתיכן מלהעיר הערות ציניות שנועדו לפגוע. זה קצת לא נעים בהתחלה.. זה להוריד חומות שרק לפני שניה היא גרמה לך להרים, אבל זה משתלם.
 
להערכתי

הבעיה היא שהיא ניזונה מה"לא נעים לי" הזה שלך והרצון שלך לא לריב בכל מחיר. כלומר, עד שלא תעמדי על כך שידברו איתך יפה ובאופן מכבד, היא תנצל את ההזדמנות שניתנה לה לדבר לא יפה ובאופן לא מכבד בהתאם. חוצמזה, מה היא קשורה לריב עם בני דודים? למה שתריבי איתם? את הרי לא רבה עם אף אחד. וזה נכון שלפעמים צריך להבליג - אבל לא במקרה שלה או של אנשים כמוה שמתחפשים לנשמות טובות כדי לדרוך על אחרים.
 
האמת שממש עזרתם לי

עכשיו כי החלטתי לגבש דרך פעולה לפעם הבאה. וזה לא יהיה נחמד,אבל ככה זה. בקשר למה שכתבתי זה לדעתי שונה מאוד בין המצב של מרציפן למצב שלי. היא יכולה להעיף את האנשים האלה מהחיים שלה,היא דודה שלי.. זה כ"כ שונה.
 
אין מה לעשות זה החיים

אני יכולה לתת לך דוגמא מאצלי אני מאותגרת פוריות באיזה ברית שהייתי אחרי כחמש שנים שהייתי נשואה וללא ילדים אחרי המון טיפולים וכמה הפלות, באה אלי דודה שלי והתחילה לספר לי על ההיא שלא הלך לה וכעת היא אמא ל3 ילדים ועל עוד אחת שהיא מכירה וכו' - היא רק שכחה לומר כי מדובר בנשים שהרו כשנה אחרי שהתחתנו לא יודעת אם זה משמיים אבל ביתה שהתחתנה אחרי אותה הברית ילדה אחרי כ8 שנים... לי היום יש שני ילדים שיהיו בריאים
 
ההצלחה שלך, למרות כל מה שמסביב - ואלו הקשיים

זו תיהיה סטירת לחי כואבת ומצלצלת מאוד עבורה.
 
למעלה