בעיה חברתית של ילדה מחוננת

[ima mutredet]

בעיה חברתית של ילדה מחוננת

בעיה חברתית של ילדה מחוננת
קודם כל, ברכות על הקמת הקהילה - זה בהחלט היה חסר עד היום. אני אמא לילדה בכיתה ד' שלומדת יום בשבוע בפרויקט מחוננים, ולאחרונה יותר ויותר מוטרדת מהעניין החברתי. יש לבתי כמה חברות, אבל אני בהחלט מרגישה את השוני שלה ואת הקושי שלה להתחבר לגרעין הקשה של הבנות "המקובלות". לבי ממש נחמץ לראות שזה מאוד מציק לה וגורם לה לתחושות קשות וחוסר הערכה. קיימים הרבה קנאה ורוע לב - למשל לא משתפים אותה במשחקים, הבנות מכינות הצגה , עושים לה "אודישן" ואומרים שנכשלה (למרות שהיא משחקת ושרה מאוד יפה ונבחרה למשל מכל הקבוצה שלה בצופים להקליט שיר). עם מעט החברות שיש לה הקשרים לא מאוד אמיצים, אם כי בהחלט יש כמה בנות נחמדות שיש לה איתן שפה משותפת. אנחנו מאוד מנסים לעזור לה, גם ארגנו מסיבת פיז'מות ביום הולדתה לפני כחודש, היה לה מאוד נחמד, וזה קצת עזר, אבל נראה לי שבאופן זמני. יש לה קשר טוב עם בת נוספת שלומדת בפרויקט המחוננים, אך היא גרה מאוד רחוק וכמעט בלתי אפשרי לפגוש אותה אחרי הצהריים. לרוע המזל יש רק 3 בנות בכיתת המחוננים שלה (כולל אותה), כך שאין בכך תרומה משמעותית. כמובן שהאופי שלה - הפרפקציוניזם, הביקורת העצמיח הנוקבת והציניות - לא עוזרים לה. הייתי שמחה לשמוע מהורים אחרים וגם מילדות וילדים מחוננים אחרים איך זה אצלם.

 

[אמא של1]

אני מכירה כיתה בה דוקא

בעיה חברתית של ילדה מחוננת
קודם כל, ברכות על הקמת הקהילה - זה בהחלט היה חסר עד היום. אני אמא לילדה בכיתה ד' שלומדת יום בשבוע בפרויקט מחוננים, ולאחרונה יותר ויותר מוטרדת מהעניין החברתי. יש לבתי כמה חברות, אבל אני בהחלט מרגישה את השוני שלה ואת הקושי שלה להתחבר לגרעין הקשה של הבנות "המקובלות". לבי ממש נחמץ לראות שזה מאוד מציק לה וגורם לה לתחושות קשות וחוסר הערכה. קיימים הרבה קנאה ורוע לב - למשל לא משתפים אותה במשחקים, הבנות מכינות הצגה , עושים לה "אודישן" ואומרים שנכשלה (למרות שהיא משחקת ושרה מאוד יפה ונבחרה למשל מכל הקבוצה שלה בצופים להקליט שיר). עם מעט החברות שיש לה הקשרים לא מאוד אמיצים, אם כי בהחלט יש כמה בנות נחמדות שיש לה איתן שפה משותפת. אנחנו מאוד מנסים לעזור לה, גם ארגנו מסיבת פיז'מות ביום הולדתה לפני כחודש, היה לה מאוד נחמד, וזה קצת עזר, אבל נראה לי שבאופן זמני. יש לה קשר טוב עם בת נוספת שלומדת בפרויקט המחוננים, אך היא גרה מאוד רחוק וכמעט בלתי אפשרי לפגוש אותה אחרי הצהריים. לרוע המזל יש רק 3 בנות בכיתת המחוננים שלה (כולל אותה), כך שאין בכך תרומה משמעותית. כמובן שהאופי שלה - הפרפקציוניזם, הביקורת העצמיח הנוקבת והציניות - לא עוזרים לה. הייתי שמחה לשמוע מהורים אחרים וגם מילדות וילדים מחוננים אחרים איך זה אצלם.

אני מכירה כיתה בה דוקא
המקובלות מחוננות. לטווח רחוק אני הייתי עובדת אתה על כישורים חברתיים: זה ידוע שציניות מרחיקה אנשים ועל כן יש להשתמש בה במשורה. קחי בחשבון שבימינו בכיתה ד יש כבר ילדים שנכנסו לגיל ההתבגרות.

 

[עוד צפורה גנן]

זה מפריע לה?

בעיה חברתית של ילדה מחוננת
קודם כל, ברכות על הקמת הקהילה - זה בהחלט היה חסר עד היום. אני אמא לילדה בכיתה ד' שלומדת יום בשבוע בפרויקט מחוננים, ולאחרונה יותר ויותר מוטרדת מהעניין החברתי. יש לבתי כמה חברות, אבל אני בהחלט מרגישה את השוני שלה ואת הקושי שלה להתחבר לגרעין הקשה של הבנות "המקובלות". לבי ממש נחמץ לראות שזה מאוד מציק לה וגורם לה לתחושות קשות וחוסר הערכה. קיימים הרבה קנאה ורוע לב - למשל לא משתפים אותה במשחקים, הבנות מכינות הצגה , עושים לה "אודישן" ואומרים שנכשלה (למרות שהיא משחקת ושרה מאוד יפה ונבחרה למשל מכל הקבוצה שלה בצופים להקליט שיר). עם מעט החברות שיש לה הקשרים לא מאוד אמיצים, אם כי בהחלט יש כמה בנות נחמדות שיש לה איתן שפה משותפת. אנחנו מאוד מנסים לעזור לה, גם ארגנו מסיבת פיז'מות ביום הולדתה לפני כחודש, היה לה מאוד נחמד, וזה קצת עזר, אבל נראה לי שבאופן זמני. יש לה קשר טוב עם בת נוספת שלומדת בפרויקט המחוננים, אך היא גרה מאוד רחוק וכמעט בלתי אפשרי לפגוש אותה אחרי הצהריים. לרוע המזל יש רק 3 בנות בכיתת המחוננים שלה (כולל אותה), כך שאין בכך תרומה משמעותית. כמובן שהאופי שלה - הפרפקציוניזם, הביקורת העצמיח הנוקבת והציניות - לא עוזרים לה. הייתי שמחה לשמוע מהורים אחרים וגם מילדות וילדים מחוננים אחרים איך זה אצלם.

זה מפריע לה?
או שזה מפריע לכם?

 

[daliach]

בעיות חברתיות

בעיה חברתית של ילדה מחוננת
קודם כל, ברכות על הקמת הקהילה - זה בהחלט היה חסר עד היום. אני אמא לילדה בכיתה ד' שלומדת יום בשבוע בפרויקט מחוננים, ולאחרונה יותר ויותר מוטרדת מהעניין החברתי. יש לבתי כמה חברות, אבל אני בהחלט מרגישה את השוני שלה ואת הקושי שלה להתחבר לגרעין הקשה של הבנות "המקובלות". לבי ממש נחמץ לראות שזה מאוד מציק לה וגורם לה לתחושות קשות וחוסר הערכה. קיימים הרבה קנאה ורוע לב - למשל לא משתפים אותה במשחקים, הבנות מכינות הצגה , עושים לה "אודישן" ואומרים שנכשלה (למרות שהיא משחקת ושרה מאוד יפה ונבחרה למשל מכל הקבוצה שלה בצופים להקליט שיר). עם מעט החברות שיש לה הקשרים לא מאוד אמיצים, אם כי בהחלט יש כמה בנות נחמדות שיש לה איתן שפה משותפת. אנחנו מאוד מנסים לעזור לה, גם ארגנו מסיבת פיז'מות ביום הולדתה לפני כחודש, היה לה מאוד נחמד, וזה קצת עזר, אבל נראה לי שבאופן זמני. יש לה קשר טוב עם בת נוספת שלומדת בפרויקט המחוננים, אך היא גרה מאוד רחוק וכמעט בלתי אפשרי לפגוש אותה אחרי הצהריים. לרוע המזל יש רק 3 בנות בכיתת המחוננים שלה (כולל אותה), כך שאין בכך תרומה משמעותית. כמובן שהאופי שלה - הפרפקציוניזם, הביקורת העצמיח הנוקבת והציניות - לא עוזרים לה. הייתי שמחה לשמוע מהורים אחרים וגם מילדות וילדים מחוננים אחרים איך זה אצלם.

בעיות חברתיות
בני מתבגר אובחן כמוכשר שזה טיפה פחות ממוחנן בכיתה ג' ואפילו לפני כן סקרו ורוצה ללמוד, תמיד סבל מבעיות חברתיות בגללשאין לו נטיב לאלימות יחד עם זה חכם מאוד אנחנו גרים בעירת פיתוח דבר שגורם לרוב התלמידים בכיתה לשאוף לבינויות ומטה, כרגע הוא בחוג למוכשרים שזה חלקי ימים ונכון לרגע זה לא בכיתה נפרדת, הבעיות החברתיות כיוון שבני רגישה גובלות בגבול המציקות.

 

[נועה לביא]

ומה בדבר כיתת מחוננים?

בעיה חברתית של ילדה מחוננת
קודם כל, ברכות על הקמת הקהילה - זה בהחלט היה חסר עד היום. אני אמא לילדה בכיתה ד' שלומדת יום בשבוע בפרויקט מחוננים, ולאחרונה יותר ויותר מוטרדת מהעניין החברתי. יש לבתי כמה חברות, אבל אני בהחלט מרגישה את השוני שלה ואת הקושי שלה להתחבר לגרעין הקשה של הבנות "המקובלות". לבי ממש נחמץ לראות שזה מאוד מציק לה וגורם לה לתחושות קשות וחוסר הערכה. קיימים הרבה קנאה ורוע לב - למשל לא משתפים אותה במשחקים, הבנות מכינות הצגה , עושים לה "אודישן" ואומרים שנכשלה (למרות שהיא משחקת ושרה מאוד יפה ונבחרה למשל מכל הקבוצה שלה בצופים להקליט שיר). עם מעט החברות שיש לה הקשרים לא מאוד אמיצים, אם כי בהחלט יש כמה בנות נחמדות שיש לה איתן שפה משותפת. אנחנו מאוד מנסים לעזור לה, גם ארגנו מסיבת פיז'מות ביום הולדתה לפני כחודש, היה לה מאוד נחמד, וזה קצת עזר, אבל נראה לי שבאופן זמני. יש לה קשר טוב עם בת נוספת שלומדת בפרויקט המחוננים, אך היא גרה מאוד רחוק וכמעט בלתי אפשרי לפגוש אותה אחרי הצהריים. לרוע המזל יש רק 3 בנות בכיתת המחוננים שלה (כולל אותה), כך שאין בכך תרומה משמעותית. כמובן שהאופי שלה - הפרפקציוניזם, הביקורת העצמיח הנוקבת והציניות - לא עוזרים לה. הייתי שמחה לשמוע מהורים אחרים וגם מילדות וילדים מחוננים אחרים איך זה אצלם.

ומה בדבר כיתת מחוננים?
שקלתם את הרעיון?

 

[daliach]

כיתת מחוננים

ומה בדבר כיתת מחוננים?
שקלתם את הרעיון?

כיתת מחוננים
בזמן כתיבת ההודעה וגם עכשיו לא בטוח שתיפתח כיתה כזו אני מאוד מקווה שכן,לפחות אני מקווה שנצליח הוא ואני להיות בכיתה שהוא ירגיש טוב ויהיה קשר טוב עם המחנכת

 

[שְׁלוֹמִית]

לא להיתפס לשום תיאוריה של קשרים.

בעיה חברתית של ילדה מחוננת
קודם כל, ברכות על הקמת הקהילה - זה בהחלט היה חסר עד היום. אני אמא לילדה בכיתה ד' שלומדת יום בשבוע בפרויקט מחוננים, ולאחרונה יותר ויותר מוטרדת מהעניין החברתי. יש לבתי כמה חברות, אבל אני בהחלט מרגישה את השוני שלה ואת הקושי שלה להתחבר לגרעין הקשה של הבנות "המקובלות". לבי ממש נחמץ לראות שזה מאוד מציק לה וגורם לה לתחושות קשות וחוסר הערכה. קיימים הרבה קנאה ורוע לב - למשל לא משתפים אותה במשחקים, הבנות מכינות הצגה , עושים לה "אודישן" ואומרים שנכשלה (למרות שהיא משחקת ושרה מאוד יפה ונבחרה למשל מכל הקבוצה שלה בצופים להקליט שיר). עם מעט החברות שיש לה הקשרים לא מאוד אמיצים, אם כי בהחלט יש כמה בנות נחמדות שיש לה איתן שפה משותפת. אנחנו מאוד מנסים לעזור לה, גם ארגנו מסיבת פיז'מות ביום הולדתה לפני כחודש, היה לה מאוד נחמד, וזה קצת עזר, אבל נראה לי שבאופן זמני. יש לה קשר טוב עם בת נוספת שלומדת בפרויקט המחוננים, אך היא גרה מאוד רחוק וכמעט בלתי אפשרי לפגוש אותה אחרי הצהריים. לרוע המזל יש רק 3 בנות בכיתת המחוננים שלה (כולל אותה), כך שאין בכך תרומה משמעותית. כמובן שהאופי שלה - הפרפקציוניזם, הביקורת העצמיח הנוקבת והציניות - לא עוזרים לה. הייתי שמחה לשמוע מהורים אחרים וגם מילדות וילדים מחוננים אחרים איך זה אצלם.

לא להיתפס לשום תיאוריה של קשרים.
פעם חשבתי שיש קשר בין השניים, היום אני כבר לא כל כך בטוחה. ילדים רבים במשפחה המורחבת אצלנו אובחנו כמחוננים, ובדרך כלל היו להם בעיות חברתיות. לכן חשבתי תמיד שזה הולך ביחד.. התפיסה שלי הייתה ש.. אם היכולות הקוגניטיביות גבוהות במיוחד זה כנראה בא על חשבון יכולות חברתיות. היום, אחרי שבני הקטן אובחן כמחונן - והוא דווקא אחד הילדים הכי אהובים בכיתה - אני מבינה שזה לא בהכרח קשור. אני מבינה שקיימים עוד אי אלו גורמים. אחד הגורמים הכי חשובים זה דווקא... איך אנחנו. האם אנחנו פרפקציוניסטים עם ביקורת עצמית נוקבת... (כי הילד מחקה אותנו..) כיצד אנחנו בוחרים לפרש דברים ובהתאם לכך להרגיש ולהגיב.. כי הילד יתנהג בדיוק כמונו.. איך גידלנו את הילד הזה, האם הנחנו לו לגדול או שנכנסנו לו לעצמות... באיזו חברה הוא נמצא ומה הנורמות ותפיסות העולם של החברה הזו, ויש עוד הרבה דברים אחרים. בני הבכור סבל מאוד מהיכולות הלימודיות הגבוהות שלו כי זה נחשב לרעתו בחברה שבה הוא גדל. להיות טוב בלימודים היה סוג של אות קלון. הוא היה מופנם ועצור וכמעט בלי חברים, ובשום אופן לא הסכים ללכת לתוכניות המיוחדות של המחוננים. לאחר שעברנו דירה - הוא הפך תוך חודש לילד פתוח ופורח חברתית. מסתבר שבמקום החדש התלמידים הטובים הם הם המקובלים... לך תדע.. בני הצעיר (מספר 4) הוא ילד שבחיים לא הייתי אומרת שהוא מחונן אלא סתם חכם - כי הוא מעולם לא התבלט כמו הבכור. בכלל לא עושה עניין מהיכולות שלו, אהוב על חבריו ו..גם שחקן כדורגל מבוקש.. כזה שאוהב להתחבק עם כל אחד ושנכנס לי תמיד מתחת לזרוע להתלטפות.. והנה האבחון של כיתה ג' שהצביע על ילד מחונן במיוחד. הרבה יותר מהבכור. והכל בא לו בקלות. (אני חושבת שזה בזכות שהוא מספר 4 וש.. פשוט הנחתי לו לגדול בלי להתערב...) אז לא נותר לי אלא לסגת מכל התיאוריות ולהבין שהעניין החברתי תלוי כנראה בגורמים אחרים.

 

[נועה לביא]

לי אין ספק שיש קשר בין השניים

לא להיתפס לשום תיאוריה של קשרים.
פעם חשבתי שיש קשר בין השניים, היום אני כבר לא כל כך בטוחה. ילדים רבים במשפחה המורחבת אצלנו אובחנו כמחוננים, ובדרך כלל היו להם בעיות חברתיות. לכן חשבתי תמיד שזה הולך ביחד.. התפיסה שלי הייתה ש.. אם היכולות הקוגניטיביות גבוהות במיוחד זה כנראה בא על חשבון יכולות חברתיות. היום, אחרי שבני הקטן אובחן כמחונן - והוא דווקא אחד הילדים הכי אהובים בכיתה - אני מבינה שזה לא בהכרח קשור. אני מבינה שקיימים עוד אי אלו גורמים. אחד הגורמים הכי חשובים זה דווקא... איך אנחנו. האם אנחנו פרפקציוניסטים עם ביקורת עצמית נוקבת... (כי הילד מחקה אותנו..) כיצד אנחנו בוחרים לפרש דברים ובהתאם לכך להרגיש ולהגיב.. כי הילד יתנהג בדיוק כמונו.. איך גידלנו את הילד הזה, האם הנחנו לו לגדול או שנכנסנו לו לעצמות... באיזו חברה הוא נמצא ומה הנורמות ותפיסות העולם של החברה הזו, ויש עוד הרבה דברים אחרים. בני הבכור סבל מאוד מהיכולות הלימודיות הגבוהות שלו כי זה נחשב לרעתו בחברה שבה הוא גדל. להיות טוב בלימודים היה סוג של אות קלון. הוא היה מופנם ועצור וכמעט בלי חברים, ובשום אופן לא הסכים ללכת לתוכניות המיוחדות של המחוננים. לאחר שעברנו דירה - הוא הפך תוך חודש לילד פתוח ופורח חברתית. מסתבר שבמקום החדש התלמידים הטובים הם הם המקובלים... לך תדע.. בני הצעיר (מספר 4) הוא ילד שבחיים לא הייתי אומרת שהוא מחונן אלא סתם חכם - כי הוא מעולם לא התבלט כמו הבכור. בכלל לא עושה עניין מהיכולות שלו, אהוב על חבריו ו..גם שחקן כדורגל מבוקש.. כזה שאוהב להתחבק עם כל אחד ושנכנס לי תמיד מתחת לזרוע להתלטפות.. והנה האבחון של כיתה ג' שהצביע על ילד מחונן במיוחד. הרבה יותר מהבכור. והכל בא לו בקלות. (אני חושבת שזה בזכות שהוא מספר 4 וש.. פשוט הנחתי לו לגדול בלי להתערב...) אז לא נותר לי אלא לסגת מכל התיאוריות ולהבין שהעניין החברתי תלוי כנראה בגורמים אחרים.

לי אין ספק שיש קשר בין השניים
כמובן, לא קשר של אחד לאחד וכמובן וכמובן שהוא תלוי גם בגורמים אחרים (מי אמר גורם סביבתי?). אות הקלון, לכל הפחות, היא דבר שהולך ונעלם כאשר מגיעים לחט"ב/תיכון כאשר יש 10 מבחנים כל רבעון ותעודות והוא הראשוןן. הקנאה, לעומת זאת, לא הולכת לשום מקום.

 

[ima mutredet]

../images/Emo39.gifתודה לכל המגיבים

בעיה חברתית של ילדה מחוננת
קודם כל, ברכות על הקמת הקהילה - זה בהחלט היה חסר עד היום. אני אמא לילדה בכיתה ד' שלומדת יום בשבוע בפרויקט מחוננים, ולאחרונה יותר ויותר מוטרדת מהעניין החברתי. יש לבתי כמה חברות, אבל אני בהחלט מרגישה את השוני שלה ואת הקושי שלה להתחבר לגרעין הקשה של הבנות "המקובלות". לבי ממש נחמץ לראות שזה מאוד מציק לה וגורם לה לתחושות קשות וחוסר הערכה. קיימים הרבה קנאה ורוע לב - למשל לא משתפים אותה במשחקים, הבנות מכינות הצגה , עושים לה "אודישן" ואומרים שנכשלה (למרות שהיא משחקת ושרה מאוד יפה ונבחרה למשל מכל הקבוצה שלה בצופים להקליט שיר). עם מעט החברות שיש לה הקשרים לא מאוד אמיצים, אם כי בהחלט יש כמה בנות נחמדות שיש לה איתן שפה משותפת. אנחנו מאוד מנסים לעזור לה, גם ארגנו מסיבת פיז'מות ביום הולדתה לפני כחודש, היה לה מאוד נחמד, וזה קצת עזר, אבל נראה לי שבאופן זמני. יש לה קשר טוב עם בת נוספת שלומדת בפרויקט המחוננים, אך היא גרה מאוד רחוק וכמעט בלתי אפשרי לפגוש אותה אחרי הצהריים. לרוע המזל יש רק 3 בנות בכיתת המחוננים שלה (כולל אותה), כך שאין בכך תרומה משמעותית. כמובן שהאופי שלה - הפרפקציוניזם, הביקורת העצמיח הנוקבת והציניות - לא עוזרים לה. הייתי שמחה לשמוע מהורים אחרים וגם מילדות וילדים מחוננים אחרים איך זה אצלם.

תודה לכל המגיבים
תודה לכל מי שהגיב ושיתף - בהחלט עזרתם, ואולי אפילו מצאנו גם קשרים חברתיים חדשים...נחמד גם לדעת שיש הד לדברים.

 

[פריקית מתלמדת]

קצת באיחור../images/Emo3.gif

בעיה חברתית של ילדה מחוננת
קודם כל, ברכות על הקמת הקהילה - זה בהחלט היה חסר עד היום. אני אמא לילדה בכיתה ד' שלומדת יום בשבוע בפרויקט מחוננים, ולאחרונה יותר ויותר מוטרדת מהעניין החברתי. יש לבתי כמה חברות, אבל אני בהחלט מרגישה את השוני שלה ואת הקושי שלה להתחבר לגרעין הקשה של הבנות "המקובלות". לבי ממש נחמץ לראות שזה מאוד מציק לה וגורם לה לתחושות קשות וחוסר הערכה. קיימים הרבה קנאה ורוע לב - למשל לא משתפים אותה במשחקים, הבנות מכינות הצגה , עושים לה "אודישן" ואומרים שנכשלה (למרות שהיא משחקת ושרה מאוד יפה ונבחרה למשל מכל הקבוצה שלה בצופים להקליט שיר). עם מעט החברות שיש לה הקשרים לא מאוד אמיצים, אם כי בהחלט יש כמה בנות נחמדות שיש לה איתן שפה משותפת. אנחנו מאוד מנסים לעזור לה, גם ארגנו מסיבת פיז'מות ביום הולדתה לפני כחודש, היה לה מאוד נחמד, וזה קצת עזר, אבל נראה לי שבאופן זמני. יש לה קשר טוב עם בת נוספת שלומדת בפרויקט המחוננים, אך היא גרה מאוד רחוק וכמעט בלתי אפשרי לפגוש אותה אחרי הצהריים. לרוע המזל יש רק 3 בנות בכיתת המחוננים שלה (כולל אותה), כך שאין בכך תרומה משמעותית. כמובן שהאופי שלה - הפרפקציוניזם, הביקורת העצמיח הנוקבת והציניות - לא עוזרים לה. הייתי שמחה לשמוע מהורים אחרים וגם מילדות וילדים מחוננים אחרים איך זה אצלם.

קצת באיחור

למחוננים צעירים... יש נטייה ליהירות. עד כיתה ג' <שבכיתה ג' אובחנתי רישמית כמחוננת> לא סבלתי את אלו שה לכו למרכז! בכיתה ג'... כמו כל הילדים בכיתה... הייתי בהלם! הייתי מבריזה מכל השיעורים, לא לומדת, מתחצפת-אז איך אני יכולה להיות מחוננת??? אז אותי נידו מהחברה תכף ומיד, מילה אחת? קנאה של ילדים קטנים, ילדים יכולים להיות היצורים הכי רעים שהם רוצים!!! תתפלאו... איתי במרכז למדה עוד תלמידה מהכיתה, שגם היא לא סבלה אותי, כי היא מתאמצת, לומדת, עושה ש.ב ואני לא עושה כלום ואני מחוננת??? אבל, מה לעשות שאותה... גם נידו? האמת היא, שממש לא היה אכפת לי שנידו את ה"שוויצרית הזאת" כאילו- מי את לעזאזל? מחוננת? אז? וככה גם במרכז... בהתחלה כל אחד רק השוויץ לו ולכל אחד היה את המבט הכ"כ מוכר... היום אני בכיתה ט', את מקומי בכיתה החזרתי ע"י שהוכחתי לכולם שאני כביכול לא מחוננת... <נשמע מעוות? אני יודעת...> אותה ילדה שלמדה איתי, עברה לפנימיה נחשבת, היא נלחמת שם על מקומה בכיתה- כולם קוראים לה "שוויצרית". תראי, יש לי המון חברים/חברות מחוננים... חלקם שוויצרי על, חלקם... ממש לא! אני לא יודעת אם זאת הבעיה של הבת שלך... או שאולי קנאה? למרות שאת בטחחושבת שהיא קטנה... כיתה ד'... אני הבנתי יותר מדי בגיל הזה... לצערי... תדברי איתה... שיחה אמיתית... תגידי שזה מפריע לך, המצב שלה- אני בטוחה שהיא תצליח להסביר יותר טוב. בכל מקרה- הכוח בידיים שלה... היא יכולה למצוא את הדרך לחברה... השאלה היא אם היא רוצה בכלל...

 

[נועה לביא]

היא לא צריכה "למצוא את הדרך לחברה"

קצת באיחור

למחוננים צעירים... יש נטייה ליהירות. עד כיתה ג' <שבכיתה ג' אובחנתי רישמית כמחוננת> לא סבלתי את אלו שה לכו למרכז! בכיתה ג'... כמו כל הילדים בכיתה... הייתי בהלם! הייתי מבריזה מכל השיעורים, לא לומדת, מתחצפת-אז איך אני יכולה להיות מחוננת??? אז אותי נידו מהחברה תכף ומיד, מילה אחת? קנאה של ילדים קטנים, ילדים יכולים להיות היצורים הכי רעים שהם רוצים!!! תתפלאו... איתי במרכז למדה עוד תלמידה מהכיתה, שגם היא לא סבלה אותי, כי היא מתאמצת, לומדת, עושה ש.ב ואני לא עושה כלום ואני מחוננת??? אבל, מה לעשות שאותה... גם נידו? האמת היא, שממש לא היה אכפת לי שנידו את ה"שוויצרית הזאת" כאילו- מי את לעזאזל? מחוננת? אז? וככה גם במרכז... בהתחלה כל אחד רק השוויץ לו ולכל אחד היה את המבט הכ"כ מוכר... היום אני בכיתה ט', את מקומי בכיתה החזרתי ע"י שהוכחתי לכולם שאני כביכול לא מחוננת... <נשמע מעוות? אני יודעת...> אותה ילדה שלמדה איתי, עברה לפנימיה נחשבת, היא נלחמת שם על מקומה בכיתה- כולם קוראים לה "שוויצרית". תראי, יש לי המון חברים/חברות מחוננים... חלקם שוויצרי על, חלקם... ממש לא! אני לא יודעת אם זאת הבעיה של הבת שלך... או שאולי קנאה? למרות שאת בטחחושבת שהיא קטנה... כיתה ד'... אני הבנתי יותר מדי בגיל הזה... לצערי... תדברי איתה... שיחה אמיתית... תגידי שזה מפריע לך, המצב שלה- אני בטוחה שהיא תצליח להסביר יותר טוב. בכל מקרה- הכוח בידיים שלה... היא יכולה למצוא את הדרך לחברה... השאלה היא אם היא רוצה בכלל...

היא לא צריכה "למצוא את הדרך לחברה"
ע"י כך שתפסיק (כלפי חוץ) להיות עצמה, ובטח ובטח שלא על ידי כך שהיא תנסה להוכיח לכולם ש"היא לא מחוננת". זה שיעור גרוע לחיים...