גירושין?
אני נשוי 9 שנים, אב לילד בן 3, אשתי בהיריון שני.
פגשתי לפני כחודשיים את האקסית שלי, אהבה הראשונה שלי, ככל הנראה גם אהבת חיי. נפרדנו לפני 15 שנה וכל אחד התקדם לכיוון אחר, מקצועית ומשפחתית. היינו בקשר רחוק, "שלום שלום" רק במפגשים חברתיים ולא יותר. אני תמיד הרגשתי אליה אחרת. היא נשואה 10 שנים ואמא לשני ילדים (בני 6 ו-3). במהלך החודשיים, אנחנו מאושרים ביחד (באמת מאושרים), לא מפסיקים לדבר ולהתכתב בנייד, מנסים להיפגש פה ושם (מפחדים שלא נוכל להפסיק), אך מפחדים לעשות צעד משמעותי ולהרוס את המשפחות הקיימות ולגרום נזק לכולם.
אנחנו מכירים סיפורים דומים, אבל אף אחד לא דומה באמת לשלנו, שנינו אהבות ראשונות של כל אחד, אך מצדי אשתי בהריון (חודש 6), היא עומדת בפני החלטה לטוס לפוסט דוקטורט בארה"ב.אני יודע שאין תשובה חכמה וחד משמעית, אך בכל זאת כתבתי ואודה לתגובה.
אין לנו אם מי לדבר על זה, הפחד העיקרי שלנו זה הנזק שיגרם לילדים ולבני הזוג, אבל אנחנו אוהבים אחת את השני שאי אפשר לתאר בהודעה הזאת. האם לעשות צעד אמיץ למרות ההפחדים או לחזור לתלם?
אני נשוי 9 שנים, אב לילד בן 3, אשתי בהיריון שני.
פגשתי לפני כחודשיים את האקסית שלי, אהבה הראשונה שלי, ככל הנראה גם אהבת חיי. נפרדנו לפני 15 שנה וכל אחד התקדם לכיוון אחר, מקצועית ומשפחתית. היינו בקשר רחוק, "שלום שלום" רק במפגשים חברתיים ולא יותר. אני תמיד הרגשתי אליה אחרת. היא נשואה 10 שנים ואמא לשני ילדים (בני 6 ו-3). במהלך החודשיים, אנחנו מאושרים ביחד (באמת מאושרים), לא מפסיקים לדבר ולהתכתב בנייד, מנסים להיפגש פה ושם (מפחדים שלא נוכל להפסיק), אך מפחדים לעשות צעד משמעותי ולהרוס את המשפחות הקיימות ולגרום נזק לכולם.
אנחנו מכירים סיפורים דומים, אבל אף אחד לא דומה באמת לשלנו, שנינו אהבות ראשונות של כל אחד, אך מצדי אשתי בהריון (חודש 6), היא עומדת בפני החלטה לטוס לפוסט דוקטורט בארה"ב.אני יודע שאין תשובה חכמה וחד משמעית, אך בכל זאת כתבתי ואודה לתגובה.
אין לנו אם מי לדבר על זה, הפחד העיקרי שלנו זה הנזק שיגרם לילדים ולבני הזוג, אבל אנחנו אוהבים אחת את השני שאי אפשר לתאר בהודעה הזאת. האם לעשות צעד אמיץ למרות ההפחדים או לחזור לתלם?