הגעתי להחלטה עם עצמי

הגעתי להחלטה עם עצמי

אחרי 3 ימים קשים.... בלי לאכול בכלל הגעתי להחלטה עם עצמי שתאפשר לי להמשיך לחיות יודעת שזה דיסוננס קוגנטיבי אבל זה עוזר למרות מה שניכתב ויתכן שאפילו נאמר והורגש מאמינה ובוחרת להאמין שאהב ואפילו מאד יתכן שעכשיו מרגיש אחרת בוחרת להאמין שאסור לי לקחת אחריות על כך שלא ניתק קשר כשהיה לו קשה זו היתה בחירה שלו שאני לא יכולתי לעשות במקומו בוחרת להאמין שאהב את הגוף שלי גם אם עכשיו לא אוהב אותו שכן גוף זה והאהבה אליו גרמו לו בעצם לבגוד ולהמשיך ולרצות יודעת שקשה לו וצריך להצדיק לעצמו את מה שהיה אבל גם לי קשה וגם אני צריכה איך שהוא להמשיך לחיות
 
../images/Emo50.gif אלופה...

קודם כל קבלי
ואיחולים על הבחירה, הבחירה בחיים עצמם.
כי אחרי הכל, כאשר מרשים לכאב לזחול החוצה, הוא תופס תאוצה ומתגלגל כמו כדור שלג, והופ.. הוא נעלם.. ואז נותר הטעם המתוק, התמונות, תחושת הזכות, האהבה הטהורה והאמיתית.
 
אלופה יש לי משפט עבורך..

בהקשר לסיפורך משום מה נזכרתי בו עכשיו.. יש משפט במחזה "המלט" של שייקספיר, כמדומני זה נמצא במערכה חמישית.. כמדומני זה גם נמצא בדו-שיח של אופליה ולארטס: "אל תשמע כמטיף המראה לי את דרך הקוצים התלולה בעודך מפלס דרכך במעלה השושנים.." אין לי מושג איך הוא קפץ לי לראש וקישרתי אותו אלייך אבל אני חושבת שבסיטואציה שלך הוא מתאים לך.. sky
 
למעלה