עומר דודושווילי
New member
התנצלות כנה! (ועוד בעיה...)
התנצלות כנה! (ועוד בעיה...)
ראשית כל, לפני שאציג את עצמי, אני חייב להתנצל בפני קוראי הפורום וכותביו. הסתבר לי לפני מספר דקות שבני בן ה-8, שהוא מחונן ברמ"ח איבריו, השתלט על ה-user name שלי ורשם גיבובי שטויות. על כך שלוחה התנצלותי. תקרית זו היא חלק ממגגון רחב של בעיות שאיתם אני ואשתי מתמודדים בזמן האחרון. כאן כבר אציג את עצמי. שמי עומר דודושווילי, מתגורר באיזור השפלה בעל מקצוע חופשי. לפני קצת יותר מ-8 שנים נולד לנו בן נפלא (עם ראש קצת גדול...) שהתגלה כמחונן מספר חודשים מאוחר יותר (בערך בגיל 9 חודשים), כאשר הצליח לבצע מטלות מוטוריות מסובכות לגילו, ולפתור מספר תרגילים בחיבור ובחיסור (זאת בעזרת קוביות מיוחדות שייבאתי מפינלנד, באיזור לפלנד למי שמכיר, ליד העיירה רובינייאנסון, פרטים נוספים בפורום למטייל). הפסיכולוג אכן זיהה שמדובר במחוננות קיצונית, ובתור הורים גאים לקחנו את הילד למוזיאון המדע, שם זיהה אלמנטים פיזיקליים לא פשוטים. ובכן, בחזרה להווה. לאחרונה הילד (שלומד עדיין בכיתה רגילה מפאת מחסור באחרת באיזורנו) החל לפתח סינדרומים מדאיגים של עצבנות, מרדנות, חשדנות כלפי הוריו והשתנה תכופה בשעות היום. פנינו לפסיכולוג, אולם תשובותו הייתה שמדובר בתחילתו של גיל ההתבגרות. תשובה זו לא מספקת אותי (אפילו אשתי הקודמת סיפקה אותי יותר...
). אני חושב שמדובר בתחרותיות שהוא מרגיש כלפי אביו, מחונן לא קטן בפני עצמו. אין בכוונתי להפנות את העורף לבעיה זו. הנני מאמין שילד צריך להתמודד עם תחרות, גם אם היא עם אביו. חברים כמעט ואין לו, ופעילותו הספורטיבית מסתכמת בד"כ בעירבוב מבחנות בסט הכימיה שלו. אולי יש כאן מקום להביע צורך שלו לצאת קצת ממעגל המדע והפילוסופיה שסובב את חייו לעבר חיים קצת יותר רגילים, כמו שילדים אחרים, חיים את חייהם בשלווה אך בלי מיוחדות כלשהי (וזאת, אסון לעניות דעתי). עוצו לי עצה יקיריי.... שלכם בכבוד, ע. דודושווילי
התנצלות כנה! (ועוד בעיה...)
ראשית כל, לפני שאציג את עצמי, אני חייב להתנצל בפני קוראי הפורום וכותביו. הסתבר לי לפני מספר דקות שבני בן ה-8, שהוא מחונן ברמ"ח איבריו, השתלט על ה-user name שלי ורשם גיבובי שטויות. על כך שלוחה התנצלותי. תקרית זו היא חלק ממגגון רחב של בעיות שאיתם אני ואשתי מתמודדים בזמן האחרון. כאן כבר אציג את עצמי. שמי עומר דודושווילי, מתגורר באיזור השפלה בעל מקצוע חופשי. לפני קצת יותר מ-8 שנים נולד לנו בן נפלא (עם ראש קצת גדול...) שהתגלה כמחונן מספר חודשים מאוחר יותר (בערך בגיל 9 חודשים), כאשר הצליח לבצע מטלות מוטוריות מסובכות לגילו, ולפתור מספר תרגילים בחיבור ובחיסור (זאת בעזרת קוביות מיוחדות שייבאתי מפינלנד, באיזור לפלנד למי שמכיר, ליד העיירה רובינייאנסון, פרטים נוספים בפורום למטייל). הפסיכולוג אכן זיהה שמדובר במחוננות קיצונית, ובתור הורים גאים לקחנו את הילד למוזיאון המדע, שם זיהה אלמנטים פיזיקליים לא פשוטים. ובכן, בחזרה להווה. לאחרונה הילד (שלומד עדיין בכיתה רגילה מפאת מחסור באחרת באיזורנו) החל לפתח סינדרומים מדאיגים של עצבנות, מרדנות, חשדנות כלפי הוריו והשתנה תכופה בשעות היום. פנינו לפסיכולוג, אולם תשובותו הייתה שמדובר בתחילתו של גיל ההתבגרות. תשובה זו לא מספקת אותי (אפילו אשתי הקודמת סיפקה אותי יותר...