תקציר
מָה עוֹשִׂים הָָעֵֵצִִים?צוֹמְְחִִים.
וּמָָה הַַבָּּתִּּים עוֹשִׂים?
עוֹמְְדִִים.
שירו המוכּר והאהוב של ע. הִלל, הולחן בידי נעמי שמר והפך זה מכבר לקלאסיקה ישראלית. עתה הוא מופיע לראשונה כספר מאויר, וזוכה לפרשנות חדשה ביד האמן של המאייר דוִד פולונסקי.
ע. הִלל (1926–1990) ,סופר הילדים הנפלא, הוא יוצרם של "דודי שִׂמחה", "למה לובשת הזברה פיג'מה", "לאן לאן? לגן!", ושירים רבים אחרים. נולד וגדל בקיבוץ משמר העמק. במקצועו היה אדריכל גנים, אך יותר מכול אהב לכתוב שירים לגדולים ולקטנים.
דוד פולונסקי, מבכירי המאיירים בארץ, אייר ספרי ילדים ידועים, יצר אנימציה לסרטים, הציג בתערוכות רבות, וזכה בפרסים ובהכרה בינלאומית.
המתלהבת - עטרה אופק כותבת על הספר:
בעבר, זוכר מי שזוכר, נטו מיטב המו"לים להוציא אנתולוגיות לילדים – אוסף מיצירותיו של יוצר יחיד, או שירים וסיפורים בנושא ספציפי, לנוחותם של הורים ומורים: ספר אחד שיכול לספק שעות של קריאה מגוונת, בבחינת מעט המחזיק את המרובה. כיום, כידוע, המגמה היא הפוכה: לבחור שיר ילדים בודד של יוצר מהולל, שלרוב כבר ראה אור באוסף כזה או אחר ואולי אף הולחן והוקלט – ולהפוך אותו לספר קטן בפני עצמו, עם איורים גדולים לכל בית בשיר.
וזה נפלא, כי בספרים של פעם לא היו כמעט איורי צבע לצלול לתוכם, ואלמלא ההוצאה המחודשת היו קלאסיקות לפעוטות משתכחות ואובדות והיו גדלים כאן דורות של ילדים שלא ידעו את שלונסקי ואת גולדברג, ולא את ע' הלל ולאה נאור ומרים ילן-שטקליס ודתיה בן-דור ואחרים, שכבר אינם מוציאים ספר ילדים חדש מדי שנה. כך התברכנו בעוד אוצר מתיבת האוצרות הנפלאה של ע' הלל – שמתוכה כבר ראו אור בספריית פועלים בעשור האחרון פנינים כמו "למה לובשת הזברה פיג'מה", "יואש", "מעשה בארנב ובזנב" (ספר קרטון לפעוטות), "לאן, לאן? לגן!" ו"אמבטיה לשבתיה", כולם מאוירים להרהיב בידי טובי מאיירינו – והנה נוסף אליהם גם נכס צאן ברזל נוסף של ילדות ישראלית: "מה עושים העצים", שיר קצר שדורות של ילדים והורים שרו בלחן הגאוני של נעמי שמר, המתנגן מאליו בטבעיות כמו שאלה-תשובה בדיבור של ילדים, ומי שמכיר אותו יכול לשיר את כל הספר עם הדור הצעיר בבית, וכך המלים היפות נחרתות בזיכרון.
וכמה נבון היה לשדך לספר את איוריו המושלמים של דוד פולונסקי, שכל-כולם אומרים תום ופליאה, ומראים איך העולם שמקיף את הילד המצויר מאיר אליו פנים ומחייך אליו בנועם ובנדיבות: העצים, הבתים, העננים, האדמה – שום דבר אינו אדיש לקיומו של הילד התם והשואל, המתמזג עם סביבתו ממש כמו המשורר שכתב את המלים, שסוד הקסם שלו טמון כנראה בילד הפנימי שהחליט להישאר כזה עד הסוף ולא להתבגר לעולם, כמו כל סופרי הילדים בנשמתם. אני כבר לא יכולה לחכות שאפרוח הבית יגיע ונקרא בספר הזה יחד, ואולי אפילו נשיר (28 עמ', ערכה: נרי אלומה, לבני 2–5).