חינוך מחוננים

מצב
הנושא נעול.
חינוך מחוננים../images/Emo60.gif

חינוך מחוננים

מהרגע שאובחן ילדכם כמחונן, כיצד התמודדתם עם זה מבחינת חינוכו? תגובה מובנת לחלוטין היא קנית ספרים רבים, משחקים מפתחי מחשבה וכו', ויחד עם זאת - הזנחת החינוך ה|בסיסי", הזנחת הקנית הערכים כגון להיות כנה ודובר אמת, לא להתנשא וכו'. אני רואה את זה אצל המון מחוננים שאני מכירה, שאמנם כנראה וישיגו עבודות מעולות וירוויחו הרבה כסף בעתיד כתוצאה מהתפתחות שכלית גדולה וידע רחב, אך נעלמו אצלם הערכים הבסיסיים. הם צבועים, מתנשאים, מתלוננים, מפונקים. האם, בלי לשים לב, חשבתם יותר ויותר על 'איך ילדי יצליח בכיתה מבחינה לימודית' עד שהיה מאוחר מדי בשביל לחנך אותו להיות בן-אדם טוב?
 
אצלינו זה היה תמיד אותו הדבר

חינוך מחוננים

מהרגע שאובחן ילדכם כמחונן, כיצד התמודדתם עם זה מבחינת חינוכו? תגובה מובנת לחלוטין היא קנית ספרים רבים, משחקים מפתחי מחשבה וכו', ויחד עם זאת - הזנחת החינוך ה|בסיסי", הזנחת הקנית הערכים כגון להיות כנה ודובר אמת, לא להתנשא וכו'. אני רואה את זה אצל המון מחוננים שאני מכירה, שאמנם כנראה וישיגו עבודות מעולות וירוויחו הרבה כסף בעתיד כתוצאה מהתפתחות שכלית גדולה וידע רחב, אך נעלמו אצלם הערכים הבסיסיים. הם צבועים, מתנשאים, מתלוננים, מפונקים. האם, בלי לשים לב, חשבתם יותר ויותר על 'איך ילדי יצליח בכיתה מבחינה לימודית' עד שהיה מאוחר מדי בשביל לחנך אותו להיות בן-אדם טוב?
אצלינו זה היה תמיד אותו הדבר
מוזר לי בכלל לחשוב על המועד "מרגע שאובחן" כי לא היתה נקודת זמן כזו. אמנם, היה מבחן ותוצאה חד משמעית, אבל כל כך היה לנו ברור מההתחלה - שהמבחן היה רק מילוי תנאי סף לכתה המתאימה להם. וחוצמזה מצאתי ממש נכונה את ההבחנה במאמר של אלי במאמרי הפורום "עצות להורים" - שמבחין בין טיפוסים שונים. לא כל המחוננים הם השגיים ומתנשאים. לנו יש אחת מהסוג האינדיוידואליסטי המתבודד ואחת רגישה ומופנמת, ואני מכירה ילדים מחוננים מכל הטיפוסים. חוצמזה - החינוך להיות אדם טוב הוא עוד בטרם הלידה והחינוך כ"מחונן" הוא בבית הספר בלבד - עד כמה שזה נוגע לי. אצלינו לא הבחנתי בשום שינוי.
 
אני יכולה רק להגיד,../images/Emo60.gif

אצלינו זה היה תמיד אותו הדבר
מוזר לי בכלל לחשוב על המועד "מרגע שאובחן" כי לא היתה נקודת זמן כזו. אמנם, היה מבחן ותוצאה חד משמעית, אבל כל כך היה לנו ברור מההתחלה - שהמבחן היה רק מילוי תנאי סף לכתה המתאימה להם. וחוצמזה מצאתי ממש נכונה את ההבחנה במאמר של אלי במאמרי הפורום "עצות להורים" - שמבחין בין טיפוסים שונים. לא כל המחוננים הם השגיים ומתנשאים. לנו יש אחת מהסוג האינדיוידואליסטי המתבודד ואחת רגישה ומופנמת, ואני מכירה ילדים מחוננים מכל הטיפוסים. חוצמזה - החינוך להיות אדם טוב הוא עוד בטרם הלידה והחינוך כ"מחונן" הוא בבית הספר בלבד - עד כמה שזה נוגע לי. אצלינו לא הבחנתי בשום שינוי.
אני יכולה רק להגיד,

שאני שמחה על כך
 
זו לא תגובה מובנת, אלא תגובה טפשית

חינוך מחוננים

מהרגע שאובחן ילדכם כמחונן, כיצד התמודדתם עם זה מבחינת חינוכו? תגובה מובנת לחלוטין היא קנית ספרים רבים, משחקים מפתחי מחשבה וכו', ויחד עם זאת - הזנחת החינוך ה|בסיסי", הזנחת הקנית הערכים כגון להיות כנה ודובר אמת, לא להתנשא וכו'. אני רואה את זה אצל המון מחוננים שאני מכירה, שאמנם כנראה וישיגו עבודות מעולות וירוויחו הרבה כסף בעתיד כתוצאה מהתפתחות שכלית גדולה וידע רחב, אך נעלמו אצלם הערכים הבסיסיים. הם צבועים, מתנשאים, מתלוננים, מפונקים. האם, בלי לשים לב, חשבתם יותר ויותר על 'איך ילדי יצליח בכיתה מבחינה לימודית' עד שהיה מאוחר מדי בשביל לחנך אותו להיות בן-אדם טוב?
זו לא תגובה מובנת, אלא תגובה טפשית
לקנות ספרים ומשחקי חשיבה רק בגלל שאיזה מבחן אמר משהו, ולמעשה גם מכל סיבה אחרת למעט זו שהילד אכן רוצה ומתעניין בדברים הללו. "אך נעלמו אצלם הערכים הבסיסיים. הם צבועים, מתנשאים, מתלוננים, מפונקים" איכשהו, נדמה לי, שכל התכונות (למעט אולי ה"מתנשאים", שאליה אגיע עוד מעט), הן למעשה אחת. האם את רואה בילד שמתלונן כשמשהו מפריע לו כ"חסר ערכים בסיסיים"? לא עולה על דעתך שכל זה ייתכן שאולי מגיע מכך שהם אינם מקבלים את צרכיהם (ולא, זה לא פינוק)? באשר להתנשאות, לילדים קטנים יש התפתחות רגשית מסויימת, שלא משנה כמה הם יבינו מצויין את הרעיון והלוגיקה של מצבים חברתיים מסויימים, הם עדיין לא יהיו מסוגלים לחוש בהם בניגוד למה שרואות עיניהם. ילד מחונן קטן (נניח, בתחילת בי"ס היסודי) שרואה ומרגיש את הפער בינו לבין האחרים, יצטרך להיות בוגר רגשית להפליא על מנת שלא לחוש בכך בכלל. ההמשך תלוי באישיות הבסיסית שלו תוך השפעת יחס הסביבה, ולדעתי, הימצאות כל הזמן בעמדת עליונות ללא כל פרופורציה למאמץ לחלוטין לא מועילה.
 
דווקא כן מובנת.../images/Emo60.gif

זו לא תגובה מובנת, אלא תגובה טפשית
לקנות ספרים ומשחקי חשיבה רק בגלל שאיזה מבחן אמר משהו, ולמעשה גם מכל סיבה אחרת למעט זו שהילד אכן רוצה ומתעניין בדברים הללו. "אך נעלמו אצלם הערכים הבסיסיים. הם צבועים, מתנשאים, מתלוננים, מפונקים" איכשהו, נדמה לי, שכל התכונות (למעט אולי ה"מתנשאים", שאליה אגיע עוד מעט), הן למעשה אחת. האם את רואה בילד שמתלונן כשמשהו מפריע לו כ"חסר ערכים בסיסיים"? לא עולה על דעתך שכל זה ייתכן שאולי מגיע מכך שהם אינם מקבלים את צרכיהם (ולא, זה לא פינוק)? באשר להתנשאות, לילדים קטנים יש התפתחות רגשית מסויימת, שלא משנה כמה הם יבינו מצויין את הרעיון והלוגיקה של מצבים חברתיים מסויימים, הם עדיין לא יהיו מסוגלים לחוש בהם בניגוד למה שרואות עיניהם. ילד מחונן קטן (נניח, בתחילת בי"ס היסודי) שרואה ומרגיש את הפער בינו לבין האחרים, יצטרך להיות בוגר רגשית להפליא על מנת שלא לחוש בכך בכלל. ההמשך תלוי באישיות הבסיסית שלו תוך השפעת יחס הסביבה, ולדעתי, הימצאות כל הזמן בעמדת עליונות ללא כל פרופורציה למאמץ לחלוטין לא מועילה.
דווקא כן מובנת.

מובנת, אך בהחלט טיפשית כפי שציינת. תארי לעצמך הורים צעירים וחסרי ניסיון שלפתע מקבלים את ההודעה המפתיעה שבנם התקבל לכיתת מחוננים. הם לא יודעים מה לעשות, למי לפנות, [יש למי לפנות?] ולכן הם מתחילים לפתח את ילדם מבחינה שכלית באמצעות עזרים שונים. מכיוון שהם חסרי ניסיון בחינוך וכו', הם [בטעות גמורה] מזניחים את חינוכו הערכי של הילד, עד שמגיע שלב בו זה כבר מאוחר מדי. היתה אי הבנה
הייתי צריכה להרחיב יותר. התכוונתי, כאשר השתמשתי במילה "מתלוננים" לכאלו שרוצים יותר ממה שמגיע להם, לכאלו ששום דבר שעושים בשבילם הוא לא מספיק טוב, והרי צריכים לעשות הרבה יותר למענם. הם מחוננים! ושוב, כשציינתי את כל התכונות השליליות האלו התכוונתי שהן יתחילו להופיע אצל הילד אחרי שתעבורנה מספר שנים והילד יגדל ללא הקניית ערכים ממשית. לא דיברתי על ילדון בן 10 שרק הגיע לכיתת המחוננים והוא באמת עדיין מבולבל ולא יודע מה קורה מסביבו, דבר שיכול להמשך אפילו עד תקופת חטיבת הביניים.
 
כן, הורים עושים טעויות

דווקא כן מובנת.

מובנת, אך בהחלט טיפשית כפי שציינת. תארי לעצמך הורים צעירים וחסרי ניסיון שלפתע מקבלים את ההודעה המפתיעה שבנם התקבל לכיתת מחוננים. הם לא יודעים מה לעשות, למי לפנות, [יש למי לפנות?] ולכן הם מתחילים לפתח את ילדם מבחינה שכלית באמצעות עזרים שונים. מכיוון שהם חסרי ניסיון בחינוך וכו', הם [בטעות גמורה] מזניחים את חינוכו הערכי של הילד, עד שמגיע שלב בו זה כבר מאוחר מדי. היתה אי הבנה
הייתי צריכה להרחיב יותר. התכוונתי, כאשר השתמשתי במילה "מתלוננים" לכאלו שרוצים יותר ממה שמגיע להם, לכאלו ששום דבר שעושים בשבילם הוא לא מספיק טוב, והרי צריכים לעשות הרבה יותר למענם. הם מחוננים! ושוב, כשציינתי את כל התכונות השליליות האלו התכוונתי שהן יתחילו להופיע אצל הילד אחרי שתעבורנה מספר שנים והילד יגדל ללא הקניית ערכים ממשית. לא דיברתי על ילדון בן 10 שרק הגיע לכיתת המחוננים והוא באמת עדיין מבולבל ולא יודע מה קורה מסביבו, דבר שיכול להמשך אפילו עד תקופת חטיבת הביניים.
כן, הורים עושים טעויות
במיוחד במצבים לא סטנדרטים, כמו של ילדים מחוננים. בין אם הם ישגעו את הילד בשל מחוננותו ויגרמו לו למצבים חרדתיים תוך ריסוק ההערכה העצמית, ובין אם הם יפתחו לכך אנטי מוחלט וישתדלו להפוך אותו ל"ילד רגיל" (ללא הצלחה, כמובן). אני, בעקרון, נגד חינוך לערכים (במיוחד כאשר מדובר בילדים מחוננים). בעיני, כאשר מחנכים בן אדם שדבר מסויים הוא ערך מעצם היותו הוא, מקבלים בית חרושת לאישיויות (תגידו לי שככה כותבים את המילה הזאת) אשר זהה במתכונתו ובתוצרו לבית החרושת לציונים שמהווה המסגרת הבית-ספרית העל-יסודית בימינו. לדעתי, כשם שתפקידו של פסיכולוג איננו לרפא את המטופל שלו באמצעות תרופה אלא לעזור לו לעזור לעצמו להתמודד עם חייו, כך גם תפקידו של מחנך לעזור לילד לגלות בעצמו את מבנה האישיות שלו ואת רגשותיו ולהתמודד עם מצבים בחיים ע"פ מה שהוא רואה לנכון. אם פרט לעמידה בדרישות הלימודיות אותה מקבל הילד המחונן על מגש של כסף מבלי שייאלץ לעשות דבר בעצמו, כך הוא מקבל גם את החינוך שלו, בהחלט לא אתפלא שייצא מפונק ומתנשא, הרי עד עכשיו מה שהוא למד זה שהכל מגיע לו ושהוא לא צריך לעשות כלום על מנת להשיג זאת. יחד עם זאת, אנשים נוטים להתלונן כאשר לא טוב להם, וייתכן שכפי שאמרת בשרשור אחר, כיתת המחוננים בה את לומדת אכן לא משיגה את מטרתה ככיתת מחוננים ולא שונה עבורם מכיתה רגילה. ולפיכך, כמו שהם מתלוננים שם, הם מתלוננים גם פה. למען האמת, לא יותר מדי מפתיע...
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה