יום הזכרון לחללי צה"ל בספרות ילדים

perhay

New member
יום הזכרון לחללי צה"ל בספרות ילדים

אתמול סיפרתי לילדים מתוך ספרה של אנדה אמיר פינקרפלד "סודי עם אחי הגדול" והיו קשובים.
זהו סיפורו של אח שכול.
יש קטע בספר שמספרים לו שאחיו נפל. אז הוא היה בן חמש והמסקנה שלו היא: "אם הוא נפל, הוא יקום".
בספר מובאות הרגשות של הילד הזה מול האובדן של אחיו.
זה בכלל ספר טוב לגבי הלך הרוח בארץ לפני קום המדינה ובזמן מלחמת השחרור.
מנסיוני, אם מקריאים לילדים, רצוי לבחור קטעים משמעותיים.
 
חיית החושך / אורי אורלב

ספר לא קל שמתאים לילדים בגיל 8-9 ומעלה
מעביר בצורה נוגעת ללב את ההתמודדות עם אובדן האב
 

r i n i

New member
אחי אחי / רעיה הרניק

סיפור על משפחה שמתפרקת בעקבות מות בנם בצבא דרך עיניו של הבן הצעיר.

לקטון (כיתה ח') היתה עבודה על הספר הזה.
בנוסף לעבודה הכתובה היה צריך להגיש "מוצג".
הכין מצגת עם מידע על רעיה הרניק, בנה גוני הרניק ז"ל שנהרג בקרב על הבופור וסיפור הקרב על הבופור - אז נשארנו עם סיפור וידע על הקרב הקשה שהיה שם. בנוסף קיבל מאיתנו את הסיפור על ראש הממשלה דאז, מנחם בגין ז"ל, שלא ידע שהיו הרוגים בקרב הזה ושאל אם היו להם "מכונות יריה"....
 

r i n i

New member
מלך ההר / נאוה מקמל-עתיר

סיפור על ילד ירושלמי שהתיתם מאחיו ובמסגרת ביקוריו בהר הרצל לומד על הרצל וכמובן הבעיות שמתגלות במשפחה עצמה.
 
"אח בוגר "אורי אורלב

לנערים העברתי לא מכבר , את הספר "אח בוגר "של אורי אורלב. התמודדות של ילד צעיר לאחר שאביו נהרג .
הספר מספר על מצוקותיו של יוסי הילד :בבית הספר ,בחברת הילדים, ובתא המשפחתי הקטן ומנגד התמיכה המלווה של האח הבוגר יואב .
את השעור פתחתי בגבורתו ההירואית של רועי קליין שקיבל את עיטור העוז בקרב בינת ג'בל ב2006 -מלחמת לבנון השניה .
.
וכך בשעור ,ובפעם הראשונה שמעתי את סיפורה של המורה, על אחיה ,צביקה {מהבית לנצ'נר} אביבי .
צביקה היה בן 19 במותו ,נפל כלוחם צנחנים במיתלה 1956,וזו הצניחה היחידה שהיתה אי פעם בשטח האוייב .חבר קיבוץ זיקים ,נהרג בעלומיו

באש באוויר ובמים ....ונזכור
 
יום הזכרון -רשומה שרשמתי בבלוג

יום הזכרון לחיילי צהל..
כל שנה ביום זה, הוא היום שבו זוכרים את הנופלים, כל שנה נוספים עוד עשרות חיילים , הם הופכים לחללים, בית העלמין מתמלא בהם מתחת למצבות ,קרות ועליהם שמות חקוקים, מצבות אבן קרות ודוממות ,
ואולי לא? ואולי הם מבקשות, צועקות , מתחננות,,
ואולי מי שנמצא שם מתחת צועק- הוציאו אותי, לא רוצה להיות מתחת לאבן- אבל קולם לא נשמע..
השנה לראשונה לא אלך לראות את ההמונים שהולכים לבית העלמין לזכור את החיילים שהפכו לחללים.. מצטערת בועז, חושבת עליך לעיתים קרובות.[בועז הוא חבר של בני ובן של חברים}
אזכור אותם בדלת אמות , לבדי.. יהיה זכרם ברוך.. ינוחו בשלום על משכבם.
 
למעלה