"יומנה של בלומקה "/2012

"יומנה של בלומקה "/2012

כתבה וציירה :איבונה חמילבסקה .
תרגם מפולנית :אורי אורלב בדף המלווה נכתב "מילותיה הפשוטות של איבונה חימלבסקה ואיוריה העדינים ,תירגומו הנפלא של אורי אורלב ,כול אלה ממשיכים ומלווים אותנו גם לאחר הקריאה "
ואכן הספר לווה אותי והתחושות לאחר הקריאה לא מרפות .
בהוצאת צלטנר ספרים/2012
"יומנה של בלומקה "הוא יומן של הילדה המתארת בשפתה את אורח החיים שחוותה בבית היתומים .מספרת וכותבת על הילדים שחיו יחד איתה ,על אופים הפנימי ,התבלטותם בעיסוק כזה או אחר צורתם והתנהגותם בחיי היום יום ,ומנגד מתארת הילדה את דרכי החינוך והתיחסות של המחנכים כלפי הילדים מציינת את נוכחותה של המחנכת האהובה סטפה ,וכמובן את דרך גישתו של יאנוש קוראצק כמנהל בית היתומים .
הספר כול כך מרגש שקראתיו לפחות מספר פעמים ,תוך התבוננות באיורים המושקעים שדפי מחברת מופעים בדף המאיור בכול פעם ולהם תפקיד באיור. בעטיפה הקדמית תוכלו לראות את האיור ובו בלומה ילדה נבונה יושבת כמרחפת על דף /עמוד מחברת דהויה
בלומה ,היתה כאחת הבנות שהובאה לבית היתומים בורשה ברח קרוכמלנה מספר 92. וכאמור ,בעין נבונה היא עוקבת אחר הילדים ומתארת אותם ביומנה בצורה פשוטה ומעניינת .
 
חלק ב' "יומנה של בלומקה"

הנה חנה אל בית היתומים הובאה "רזה ופרועה " הילדים בתחילה התרחקו ממנה .חנה היתה אלימה , כועסת ובכול עת שרטה את הילדים שניסו להתקרב אליה ,כינתה אותם בשמות גנאי סרבה לעבוד ,חנה גילתה עקשנות .
וכך מספרת לנו בלומה
"אדון דוקטור לא הכריח
אותה לעשות שום דבר,
ורק ניהל איתה שיחות ארוכות
אבל בפרטיות ,
שלא נשמע על מה הם מדברים
וחנה השתנתה לטובה
"
לרגע חייכתי כאשר קראתי על פולה הקטנה . יאנוש קורצאק שהיה מחנך דגול ואת משנתו הפדגוגית ודאי אתם מכירים ,דאג לילדים לפעילויות שונות .בין היתר חילק להם אפונים כדי לעקוב אחרי צמיחת האפונה .
פולה עשתה מעשה פזיז, את האפונה החדירה לאוזנה .הכאבים לא אחרו לבוא ויאנוש קורצאק שבין יתר תפקידיו רופא היה ,ניסה להוציא את גרגר האפונה מאוזנה ,זה לקח יומים .הגרגר יצא ופולה הקטנה מיהרה הפעם להנביטו
"הוא גדל וצמח וגדל "
והשיג את כול
השתילים האחרים
אדון דוקטור אמר
שכנראה היה לו טוב
לגרגריר באוזן של פולה
"
 
חלק ג "יומנה של בלומקה "

ולצד הסיפור המחוייך סיפורים עצובים יותר, כמו סיפורו של הילד זיגמוש שהיה תמיד רעב . בכסף שהרויח מעבודתו בתורנות המטבח ,בחודשי האביב "הלך השוקה וקנה דג חי בזלוטי " ויחד עם כול הילדים ירדו לנהר הוסילה ,ושילחו את הדג לחופשי.
ובלומקה ממשיכה ומתארת ומזכירה את סטאשיק ,וא'רון שבוכה כול הלילה "אבל במשך היום לא זוכר שבכה "ואחרים .
על יחסו החם והאוהב של יאנוש קורצ'אק שדאג לפנק את הילדים ששינהם נשרו ,ששוחח עם הכואבים והעקשנים ,שלא ויתר עם גנבו או פגעו . חיימק הקטן "החריב במקל קן נמלים "וגם לו לחימק הקטן לא ויתר האדון דוקטור והוא הובא לבית המשפט המנוהל עלידי הילדים .
ומאידך דאג לכבודם של הילדים ,לחינוך נכון לבריאותם הפיסית הנפשית והרגשית
אדון דוקטור
חוזר ואומר שאנחנו חשובים
באותה מידה כמו המבוגרים "
ובמקום אחר
"אדון דוקטור
חשוב לנו יותר מכול
וגם אנחנו
הכי חשובים לו "
.
 
חלק ד'- סיכום דברים

קראתי רבות על יאנוש קוראצק אבל הספר הזה ריגש אותי במיוחד .
ולהרחבת המידע על יאנוש קורצאק ומשנתו אני ממליצה לקרוא את הספרים :"יאנוש קורצאק בקיטנה" .בהוצאת יסוד 1978
"דז'ק הקטן" יאנוש קורצאק ,בהוצאת הקיבוץ המאוחד תש"ז
"יאנוש כיצד לאהוב ילדים קורצאק" .בהוצאת הקיבוץ המאוחד1963 .
"הוא גם אומר ,
שלילד יש הזכות המלאה
להיות הוא עצמו
ויש לו זכות
ליחס של כבוד "

ושני דברים נוספים שלא ידעתי א. שהיתה לו עכברה בחדר "שמאכילה בעזרתו את כול המשפחה הגדולה שלה "וב. לפני שנכנס לחדרו היה דופק בדלת כהכנה שהציפורים המנקרות על עדן חלונו לא יבהלו .{על כך שחילק את הלחמניה עם הציפורים שבאו לבקרו בחדרו שבעליית הגג ,על כך כן קראתי }
ג. וזה חדש לי "אפילו את אדון דוקטור
תובעים לפעמים בבית המשפט .
אם מישהו מתעצבן עליו.
"

ממליצה במיוחד
כתבה וציירה ברגישות רבה איבונה חמילבסקה

נר זכרון לאדם מיוחד ולכול יתומי הבית .
 
מרבה ידים

תודה על הקישור .
קראתי ולמדתי דברים שלא ידעתי על האישה המופלאה .מתוך הכתבה .
"שמו של יאנוש קורצ'אק ידוע ומפורסם בעולם, אך הזכירה הציבורית התאכזרה לשמה של סטפניה וילצ'ינסקה, או כפי שכונתה - הגברת סטפה, יד ימינו ועוזרתו הנאמנה. היא היתה מנהלת בית היתומים היהודי, היא חינכה אלפי יתומים, טיפלה בהם וגידלה אותם במסירות אין-קץ, היא הקריבה את חייה למען הילד היהודי והקדישה לו את מיטב כישרונותיה, מאווייה, ניסיונה ומרצה - והנה משום מה צלל זכרה בתהום הנשייה".

וטוב שהחליטו להעלות את פעליה ואת דמותיה ברבים .לאחר הכתבה שקראתי צורך השעה .
סטפה אהבה את יאנוש קורצאק ,ותמיד עולה בי הירהור, חבל שיאנוש קוארצק מסיבותיו שלו היה אדיש כלפיה , כך או כך סוף טוב לא היה לשניהם .
 
למעלה