ירח של תקוה
לפני מספר חודשים הייתי בהרצאה של יהודה אטלס- והוא דיבר על משימה שקיבל בזמנו מהמו"ל שלו- למצוא את ספרי הילדים שיהיו ה "קלסיקה" בעוד מאה שנה ! תודו שזה אתגר מרתק. והנה אחד הספרים שאני מצביעה עליהם: ואל תגידו לי ש"גיליתי את אמריקה"- כי זה בדיוק מה שעשיתי.
הלכתי לחנויות הספרים החביבות עלי ופשוט ערמתי את כל הספרים שזכו בפרס ניוברי- הפרס היוקרתי ביותר לספרי ילדים. ובמקום הראשון... עד כה, זאת אומרת... שני ירחים מאת שרון קריץ'.
סאל או סאלאמנקה היא ילדה בת 13 שאביה עקר אותה " כמו עשב בר" מביתה האהוב באיידהו, ושתל אותה מחדש בפרבר עירוני קטן באוהיו. בשנה האחרונה היא חוותה כמה אבדנים קשים: אימה נהרגה, היא נותקה מן הכפר האהוב בו גדלה, מהמתבן, בור השחיה, העצים האהובים, חיות הכפר.. הספר מתרחש למעשה כאשר סבה וסבתה, שהם זוג קשישים מצחיקים ופרועים במקצת, לוקחים אותה במכונית אל המקום שבו קבורה אימה, כל הדרך חזרה מאוהיו לאיידהו. המסע הנפלא והמצחיק הזה הוא גם סיפור בלשי, על אם שנעלמת, מכתבים אנונימיים מפחידים, סודות מן העבר, וגם מסע השלמה עם החיים, שבהם המוות הוא מציאות "נוראה אבל נורמלית".
נדיר מאד למצוא סופרי ילדים שמתיחסים אל קהל הקוראים שלהם בכבוד, קביעה קשה, אני יודעת, אבל נכונה.התיחסות בכבוד היא לחלק עם האדם הצעיר את המציאות כמו שהיא, בלי לטשטש, בלי לעטוף בסוכר, ולחלק איתו בצניעות גם את האימים וגם את התקוה. קריץ' מספרת לנו את הסיפור על פנדורה שפתחה תיבה מלאה צרות וסבל ואיומים שנחתו על האנושות, אבל לא שוכחת להזכיר שבאותה התיבה ממש נחה גם מתנה אחת- התקווה.
הרמזים המופיעים במכתבים האנונימיים הם פתגמים אינדיאניים עתיקים, והראשון שבהם הוא: "אל תשפוט את שכנך לפני שהלכת שני ירחים שלמים במוקסינים שלו".
ספרה של שרון קריץ' יצא לאור בשנת 1994. בשנה שלאחר מכן היא קיבלה את פרס ניוברי היוקרתי- שנחשב היום לפרס החשוב ביותר בספרות הילדים. הספר זכה גם בארבעה פרסים חשובים נוספים באירופה ובארה"ב, הפך להיות סרט, סרט מצויר, הצגת תיאטרון, נכנס לרשימת הספרים הנלמדים בבתי ספר בארה"ב ( איזה כיף לילדים ), ומוצג במאות הצגות סיום של בתי ספר בכל המדינה. בקרוב אצלנו..
הרשימה המלאה על "שני ירחים" בבלוג שלי: http://blog.tapuz.co.il/girlkido
לפני מספר חודשים הייתי בהרצאה של יהודה אטלס- והוא דיבר על משימה שקיבל בזמנו מהמו"ל שלו- למצוא את ספרי הילדים שיהיו ה "קלסיקה" בעוד מאה שנה ! תודו שזה אתגר מרתק. והנה אחד הספרים שאני מצביעה עליהם: ואל תגידו לי ש"גיליתי את אמריקה"- כי זה בדיוק מה שעשיתי.
הלכתי לחנויות הספרים החביבות עלי ופשוט ערמתי את כל הספרים שזכו בפרס ניוברי- הפרס היוקרתי ביותר לספרי ילדים. ובמקום הראשון... עד כה, זאת אומרת... שני ירחים מאת שרון קריץ'.
סאל או סאלאמנקה היא ילדה בת 13 שאביה עקר אותה " כמו עשב בר" מביתה האהוב באיידהו, ושתל אותה מחדש בפרבר עירוני קטן באוהיו. בשנה האחרונה היא חוותה כמה אבדנים קשים: אימה נהרגה, היא נותקה מן הכפר האהוב בו גדלה, מהמתבן, בור השחיה, העצים האהובים, חיות הכפר.. הספר מתרחש למעשה כאשר סבה וסבתה, שהם זוג קשישים מצחיקים ופרועים במקצת, לוקחים אותה במכונית אל המקום שבו קבורה אימה, כל הדרך חזרה מאוהיו לאיידהו. המסע הנפלא והמצחיק הזה הוא גם סיפור בלשי, על אם שנעלמת, מכתבים אנונימיים מפחידים, סודות מן העבר, וגם מסע השלמה עם החיים, שבהם המוות הוא מציאות "נוראה אבל נורמלית".
נדיר מאד למצוא סופרי ילדים שמתיחסים אל קהל הקוראים שלהם בכבוד, קביעה קשה, אני יודעת, אבל נכונה.התיחסות בכבוד היא לחלק עם האדם הצעיר את המציאות כמו שהיא, בלי לטשטש, בלי לעטוף בסוכר, ולחלק איתו בצניעות גם את האימים וגם את התקוה. קריץ' מספרת לנו את הסיפור על פנדורה שפתחה תיבה מלאה צרות וסבל ואיומים שנחתו על האנושות, אבל לא שוכחת להזכיר שבאותה התיבה ממש נחה גם מתנה אחת- התקווה.
הרמזים המופיעים במכתבים האנונימיים הם פתגמים אינדיאניים עתיקים, והראשון שבהם הוא: "אל תשפוט את שכנך לפני שהלכת שני ירחים שלמים במוקסינים שלו".
ספרה של שרון קריץ' יצא לאור בשנת 1994. בשנה שלאחר מכן היא קיבלה את פרס ניוברי היוקרתי- שנחשב היום לפרס החשוב ביותר בספרות הילדים. הספר זכה גם בארבעה פרסים חשובים נוספים באירופה ובארה"ב, הפך להיות סרט, סרט מצויר, הצגת תיאטרון, נכנס לרשימת הספרים הנלמדים בבתי ספר בארה"ב ( איזה כיף לילדים ), ומוצג במאות הצגות סיום של בתי ספר בכל המדינה. בקרוב אצלנו..
הרשימה המלאה על "שני ירחים" בבלוג שלי: http://blog.tapuz.co.il/girlkido