יש פה מישהו שמכיר את תגובת הfight or flight והצליח לטפל בזה?

[GM1988]

יש פה מישהו שמכיר את תגובת הfight or flight והצליח לטפל בזה?

מאז שאני קטן אני זוכר שהתגובה הזו הופעלה אצלי במצבי לחץ או פגיעות שלא הייתי מודע להם.
היום שאני כבר מודע לזה ומכיר את זה וחקרתי את זה מכל כוון- אני לא מצליח להבין איך ללמד את הגוף לא להפעיל את התגובה הזו סתם אם לא קיימת שום סיבה הגיונית לזה.

דוגמה לכך היא נגיד שכתבתי הודעה לחבר שאני לא אוכל לעזור לו באיזה עניין, ובין שליחת ההודעה לקבלת ההודעה החל אצלי רעד ודופק כזה כאילו אני אחרי ריצה.
אציין גם שאני לא מונע מעצמי את המצבים "המפחידים" לכאורה, כי ברור לי שזה סתם הרגל שהתפתח אצלי והגוף מגיב ככה. השאלה איך פותרים את זה ומלמדים את הגוף שאין סכנה והכל סבבה.

 

[סינבד]

יש כמה וכמה דרכים

הראשונה:טיפול פסיכולוגי. ארוך, יקר, ולא כזה יעיל.
ישנו כלי יעיל למדי שתרגלתי במשך עשרים שנה בערך שנקרא ייעוץ הדדי להערכה מחדש. גם שם התוצאות לא מיידיות אבל הוא לא עולה כמעט כלום והוא מאד מועיל. אתה יכול להתחיל מלקרוא את המאמר הזה [URL]https://www.rc.org/publication/translations/hebrew/basic_rc_for_uer[/URL] ואם זה יעניין אותך תמשיך משם.
האפשרות השלישית שאני יכול להציע לך היא "לשים את הדברים בפרופורציה" ולצורך כך אספר לך סיפור אישי קצר. לא הרבה אחרי שקיבלתי רשיון נהיגה אחי הרשה לי לנהוג במכונית שלו. זו היתה מכונית אמריקאית גדולה שמאד קשה היה להתנהל איתה ברחובות תל אביב הצפופים. אחי, שישב לצידי וראה כמה אני לחוץ אמר לי: תחשוב שאתה נוהג לבית חולים לניתוח של כריתת רגל. אין לך מה למהר, אין לך מה להיות לחוץ הרי הולכים לחתוך לך את הרגל...

אם חקרת את הנושא אתה יודע שהאמיגדלה היא שאחראית על האזעקה הפנימית הזו שגורמת לנו למצב של fight or flight. לאמיגדלה אין שום דרוג הכל או כלום. מבחינתה זה כאילו החבר ששלחת לו הודעה עומד לזנק מתוך המכשיר ולהרוג אותך. ברור שזה לא יקרה ברור שזה לא הגיוני אבל לאמיגדלה זה לא משנה היא מכינה את הגוף על כל צרה שלא תבוא. ולכן יצירת "מדרג של אסונות" יכולה במידה כזו או אחרת לאמן את האמיגדלה להפחית באזעקות שווא.

 

[GM1988]

הבעיה עם הרגש הזה שאי אפשר לעבוד איתו בבית, מדיטציה או חקירה

זה רק להכנס למצבים מסוימים שמתפרשים כמאיימים ואולי ככה לתרגל את זה שוב ושוב ושוב עד שהגוף יקלוט שאין סכנה.

לחפור על זה עם פסיכולוג לא יתן כלום, כי אני מכיר את עצמי יותר מדי טוב. זה רק אם מישהו שמבין בזה היה איתי כשדבר כזה קורה ואולי מדריך אותי להבין את הסיבה לזה. אונליין.

פניתי בינתיים בבקשה דרך קופת חולים לטיפול cbt. לא יודע אם יאשרו לי, אבל זה נשמע כמו דבר שכן צריך להדריך מעשית לטפל בחרדות ופוביות.

 

[בן טל-שחר]

CBT יכול אכן להתאים. גם EFT. גם פוקוסינג.

 

[בן טל-שחר]

סקירה

תחושות כאלה הן לעתים קרובות, כמדומני, הצטברויות שנותרו אצלנו ממגוון מצבים בעבר.

מפני שבכל פעם שהן הופיעו והיה נדמה לנו שהן לא שייכות (או שייכות אך מוגזמות), משהו בנו נטה להדחיק אותן לפחות קצת. זוהי התגובה הטבעית שלנו למצבים כאלה.

וגם אם נניח שכיום אנחנו כבר לא מדחיקים אותן ולא חושבים שהן לא שייכות (רק נניח היפותטית), זה כבר לא משנה את העובדה שבאלפי פעמים בעבר חשבנו אחרת ומנגנון ההדחקה הטבעי והנפלא שלנו (הרצוי וההכרחי, כמובן, לחיינו התקינים) עשה את עבודתו וכך הצטברו בנו תחושות עצורות רבות שכאלה ועכשיו הן אצורות בנו.

המחשבה ש"זה לא שייך לסיטואציה" יכולה להיות נכונה מאוד, כמובן, אולם אין זה אומר שעל התחושות/תופעות האלה לא להופיע עכשיו, בין אם מדובר בדופק מהיר, בזיעה קרה, ברעד ממשי, בתחושת ניתוק, בדמעות או בכל תגובה פוסט טראומטית אחרת.

להיפך, על התחושות/תופעות האלה להופיע עכשיו. עובדה.
אכן, השכל שלנו רואה בבירור שהן לא קשורות לסיטואציה ובכך הוא צודק.

אז הן לא קשורות, אז מה?
זכותי לנהל במקביל לסיטואציה החיצונית הנתונה, סשן ריפוי/למידת עצמי.

אז השכל יכול להגיד: "טוב, אז אני רוצה לפחות לבטל את הטריגר החיצוני המסויים הזה אליהן... ולטפל בהן בנפרד, בסשנים שבהם נשב במיוחד בשביל לאתר מצבורים כאלה שנותרו בנו ונפרק אותן בלי להפריע לזרימת היומיום שלנו". לגיטימי, אולי. לא בטוח שתמיד מיטבי.

וגם יכול להיות שהסיטואציה עצמה, מתפרשת בחלק מסויים בתוכי, באופן שלא מיטבי עבורי; ובא לי לפרש את המציאות בצורה נינוחה יותר. זוהי אפשרות נוספת, נושא נוסף, חשק נוסף, רצון נוסף, שיכול לעלות בי בהקשר לכל זה.

אז עולים פה שלושה דברים שאפשר ורצוי ללמוד, בין היתר:
1. כיצד לערוך עם עצמי סשן של איתור מצבורי תחושות/תופעות/חוויות מודחקות שנותרו אצורות בי ושתהיה לי הקלה עצומה לשחרר אותן, כלומר להביא אותן למודעותי באופן בטוח ונעים;
2. כיצד להכיל באופן מרפא (ואפילו אולי מהנה לפעמים) את התופעות הפוסט טראומטיות למיניהן במצבים יומיומיים (עקרונית, אם יודעים כיצד להתייחס אליהן והן חלק מזרימת ריפוי ולא החמרה, אז זה ממש טוב שהן מופיעות);
3. כיצד ללמד כל מיני חלקים בי לתפוש את סיטואציות היומיום בצורה נינוחה ונעימה יותר (אך לא בשביל לחסום תחושות מהעבר שרוצות לעלות, אלא פשוט בשביל הכיף שלי והיעילות שלי).

נדמה לי שהשתמשת בעבר בין היתר בהצעותיה המעולות של ביירון קייטי ובאופן מיומן. הן יכולות לסייע מאוד ברכיב השלישי, בין היתר. לגבי הרכיב הראשון, אני חושב שהצעותיה של ברנדון בייס ("המסע") מעולות וקולעות מאוד. לגבי הרכיב השני, אני חושב שהצעותיו של אקהרט טולה (הפניית מודעות לתחושות הגוף ולשאר חלקי הרגע הזה, כולל המרחב מצד אחד וההתנגדות שעולה בנו מצד שני) טובות וקולעות מאוד.

 

[GM1988]

העניין הוא שאי אפשר לעבוד עם הרגש הזה

הרגש עולה רק בזמן אמת בהקשר של מצבים מסוימים שאין לי מושג מה יש בהם שככה זה מרעיד אותי, ובניגוד לפעם שהייתי באמת מדחיק ונמנע ממצבים מסוימים, עכשיו זה כבר ברמה שאני כמעט ואומר לאנשים שזה קורה איתם שאני רועד ומתנשף ורגע.. זה ממש אבסורד!

החקירה של קייטי לא תעזור פה, גם "המסע" לא, כי האמת שמצאתי את הספר הזה ועיינתי בו קצת, הבנתי שמה שהיא מדברת עליו אני כבר עשיתי באופן אינטואיטיבי לבד עם כל מיני אישיוז שהיו לי.
אקהרט גם נחמד, למרות שאני אוהב יותר את הגרסה הצעירה שלו ג'ף פוסטר שגם מדבר על הנושא של להרגיש את הרגשות וכל זה..
גם מדיטציה זה מעולה, אבל כל אלה פשוט לא נוגעים בדבר הזה שקורה לי.

היו תקופות שחשבתי יאללה שיהיה הרעד הזה וזהו.. נמאס.
אבל זה ככ מציק, ככ מתיש שאתה בא להגיד למישהו משהו, או כמו בדוגמה שאמרתי קודם שחבר שואל משהו ואני עונה לו ומתחיל לרעוד- זה פשוט לא הגיוני. למה אני צריך כזה סטרס על כלום ושום דבר..

זה כאילו מישהו עומד וחונק אותי בזמן שאני לא צריך את זה, ואני צריך להתמודד גם עם זה וגם עם זה שמולי.

 

[lightflake]

לדבר כזה נדמה לי שהכי יעיל זה

מסע איוהאסקה עם מדריך-שמאן טוב (לא חושב שקיים בארץ)
מסע עם פטריות פסילוסיבין (גם עדיף עם מדריך או לפחות מלווה מה שנקרא טריפ-סיטטר)
ולבקש (מהפטריה! ) ספציפית עזרה עם זה
&nbsp
או מסע (הכי קצר והכי קיצוני) עם אידוי הפרשת הקרפדה בעמק סונורה במקסיקו.
&nbsp
בהצלחה

 

[בן טל-שחר]

מה שבתוכנו ומה שמחוצה לנו

אגיב רק על שתי נקודות כרגע, שאולי תעזורנה לפתוח משהו (ואולי לא, אבל למה לא לנסות ולכתוב משהו? אנסה):

"העניין הוא שאי אפשר לעבוד עם הרגש הזה. הרגש עולה רק בזמן אמת בהקשר של מצבים מסוימים שאין לי מושג מה יש בהם" -

כן, זה מה שאמרתי, בין היתר.
אמרתי את זה, לדוגמה, כאן: "...כיצד לערוך עם עצמי סשן של איתור מצבורי תחושות/תופעות/חוויות מודחקות שנותרו אצורות בי..."

"האמת שמצאתי את הספר הזה ועיינתי בו קצת, הבנתי שמה שהיא מדברת עליו אני כבר עשיתי באופן אינטואיטיבי לבד"

ספריה של ברנדון בייס לא מכילים את רוב הידע שהיא פתחה/גבשה, אשר היא קראה לו "המסע", ככה שאי אפשר ללמוד את זה מתוך ספר. אפשר ללמוד את זה למשל בסדנאות עומק שהיא מעבירה, אך ללמוד את זה זה די מסובך (ולעשות את זה לעצמך לבד - עוד הרבה יותר) וחשבתי יותר אם כבר בכיוון של לעבוד עם מטפל טוב, שמנחה אותך בזה, באחד-על-אחד. סשן של "המסע" לוקח להערכתי כשעה וחצי ונדרשים בדרך כלל שורה של תהליכים כאלה בכדי לחשוף ולגלות את התחושות המופלאות שנמצאות בתוכנו כל הזמן + את התחושות הבלתי נעימות המסתתרות מפנינו בחלק מהזמן, כדוגמת אלה שתיארת.

 

[GM1988]

הצלחתי קצת לגעת בעניין הזה יותר לעומק

שלשום כשבאתי להגיב על איזה פוסט בפייסבוק (שוב פעם, כמה טריוויאלי אבל עדיין) שמתי לב שמתחילה אצלי ההכנה למצב לחץ מוזר. החלטתי שזו אחלה הזדמנות להתחיל לרשום מהר את כל מה שעובר עליי במצב הזה. תוך כדי הרשימות גיליתי את הסדר שמרכיב את הפורמולה של המחשבות וכשהלכתי עם זה עוד קצת יותר קדימה נפתחה תיבת פנדורה מעניינת.

לא יודע בינתיים כמה העניין עצמו ישפר את היחס שלי לתגובה הזו עכשיו שאני קצת יותר מבין מה הכוון, אבל עכשיו לפחות אני יותר מבין לאן זה שייך.
נשאר רק להכנס שוב למצב שהגוף מזהה כמאיים ולראות מה קורה.

 

[בן טל-שחר]

כל הכבוד

 

[GM1988]

איך בעצם אתה מציע לעשות את השלבים שכתבת עליהם?

1,2,3 נשמעים לי אחלה שלבים, השאלה איך היית מציע לעשות את זה.
אני מכיר את הדרך, אבל עם כל זה שאני מחפש ומוצא דברים- אני לא מגיע לדבר הספציפי שאני מחפש.
&nbsp
נניח ולך היה את התגובה הזו- איך היית עובד עם השלבים האלה?

 

[בן טל-שחר]

תנועה טובה

שלושת הדברים שכתבתי יכולים להתרחש בו זמנית.
אלה הם בעצם שלושה נושאים שנדמה לי שעולים כרלוונטיים למה שתיארת.
הם בכל מקרה טובים לרכישה ולהעמקה אצל כל אחד מאיתנו, תורמים בהרבה צורות... וגם ספציפית יכולים להתקשר באופן כלשהו לעניין שהעלית.
זה הכל הימורים, כמעט. קשה להשיב ספציפית מדי במרחב כזה, אנחנו פה מתכתבים בפורום אינטרנטי והחיים של כל אחד מאיתנו מורכבים ומרובדים, אבל התחומים שהזכרתי שם יכולים להיות רלוונטיים, אולי. הייתי פשוט קורא לעומק ואחר כך נפתח להמשיך ללמוד דברים שמרגישים לי רלוונטיים, כאלה ואחרים (אולי אחד מאלה שהזכרתי, אולי לא), במיוחד כאלה שטוב לי ללמוד אותם ולעסוק בהם גם בלי שהם בהכרח יענו על הבעיה הספציפית הזאת (מנסה לקלוע למטרה... אך עושה את זה באופן כזה שאם לא אקלע עדיין הרווחתי. תנועה חכמה, כזאת).
הרי מתי שהוא תמצא פתרון למה שחלקת פה... ואז אולי תעדכן אותנו כאן מה זה היה (ואולי משהו שנכתב כאן עזר למציאה של זה... ואולי לא, אנחנו לא יכולים לדעת מראש, אנחנו פה מנהלים "דיונים באפלה", דרך המקלדת). לחלופין אולי לא תמצא לזה פתרון מלא... כי אין ערבויות... אך בין אם כן ובין אם לא, אתה מן הסתם רוצה להמשיך ולעשות/ללמוד/לחוות דברים מועילים/מהנים בדרך.

 

[גידי פרידמן]

עובד על זה עם בעלת מקצוע + קב' ישיבה, החיים הפכו נסבלים +

תודה לבודהא.
&nbsp
ממליץ בחום.
&nbsp
בהצלחה

 

[זה פשוט]

בטח, מי לא מכיר?

fight flight or freeze יש גם לקפוא
הריפוי הוא rest and digest
ולהתבונן..

 

[GM1988]

Rest and digest, מה זה?

 

[זה פשוט]

זו תגובת הגוף כשאינו מוצף באדרנלין

זה ההורמון שמשתחרר כשהוא נכנס להלחם, לברוח או לקפוא. מערכת העצבים האוטונומית שמחולקת לסימפטתית ופרה סימפטית מניסיון אישי עם האחרון (לקפוא רגשית וגם הדם) זה יכול לאורך זמן לשתק הרבה איברים חיוניים וליצור מחלות גם במערכת העצבים המרכזים ואז אללה איסתור ובניו על האש. הדרך להבריא זה בעיקר בנשימות יותר איטיות וקצובות, פעילות גופנית, תזונה סאטבית, וכמובן התמסרות לשקט שבתודעה במקום ברעש שבמחשבות. שם נמצאים גם דרך הקשבה לגוף ובעיקר למה שעושה את ההקשבה, המודעות, אתה. נסה ותהנה

 

[GM1988]

ניסיתי את העניין של הנשימות בזמן אמת- זה לא עובד

מאז שנחשפתי לדבר הזה לפני כמה שנים באופן מודע והתחלתי לעבוד איתו- אני פחות ופחות מבין את הסיבה למה זה קורה.
אתמול זה קרה לי והרגשתי ממש הרגשה חריפה בגוף באזור החזה כאילו שפכו לי כמויות של פלפל לשם- ולמה? כי קרה משהו בשיחה עם מישהו ולא הצלחתי להבין מה.

הרגש הזה זה כמו ילד שדופק בדלת ובורח ולך תבין מי זה.

 

[זה פשוט]

אז נסה קנאביס

 

[GM1988]

כן ואם לא יעזור קנאביס נסה שוקו