לא בדיוק, התחלת יפה אבל ההמשך
כלל לא מדוייק, בניואנסים קטנים יצרת תיאוריה אחרת וחבל.
עם ישראל לא עסק בחכמה לשמה אלא ברוחניות וההבדל הוא מהותי
הדת - שמרה על עם ישראל לאורך הגלות, והיא ענף של חכמת הקבלה ואינה סותרת אותה אלא משלימה
אין לבטל את ייחודו של עם ישראל היום יש לו ייעוד והוא יוכל להגשים את ייעודו עם לימוד חכמת הקבלה.
מטרת חכמת הקבלה היא גילוי הבורא יתברך ברבים, ולכן אנו חותרים לגילוי מטרת הבריאה:
ממליצה לעיין במאמרו של הרב אשלג "עיתון האומה":
...ובושה להודות שאחת הסגולות היקרות שאבדנו במשך גלותנו, והחשובה מכל, היא אבדת הכרת הלאומיות, היינו הרגש הטבעי ההוא המקשר ומקיים כל אומה ואומה: כי חוטי אהבה המקשרים את האומה, שהם כל כך טבעיים ופרימיטיבים בכל האומות, נתנוונו וניתקו מלבותינו, חלפו עברו ואיננם. והגרוע מכל, כי גם המעט שנשאר בנו מאהבה הלאומית אינה טבועה בנו מבחינה חיובית כרגיל בכל האומות אלא שנתקיים בתוכנו מבחינה שלילית: הוא הסבל המשותף, שכל אחד ממנו סובל בתור בן האומה, שזה הטביע בנו הכרה וקרבה לאומית מבחינת קרבת – אחים לצרה, והוא גורם מן החוץ; ובעוד שהגורם החיצוני הזה נתחבר ונתמזג עם הכרה הלאומית הטבעית שבנו, יצא ונצנצה מהתערובת הזו – מין אהבה לאומית בתופעה מוזרה, בלתי טבעית ובלתי מובנת; והעיקר הוא, שאינה מוכשרת כלל לתפקידה: מדת החימום שבה מספיקה רק להתלהבות לשעתה, אבל בלי כוח ועוצמה, שנוכל לחזור ולהבנות על ידה בתור אומה הנושאת את עצמה – כי איגוד המתקיים מתוך גורם חיצוני אינו איגוד לאומי כל עיקר."