מכירים את זה שבאים אליכם בהאשמות

מכירים את זה שבאים אליכם בהאשמות

בזמן שאתם לא עשיתם שום דבר שמצדיק את ההאשמות וההפך, המאשים הוא זה שעשה לכם עוול ואתם בעצם הקורבן? שוב זה קורה, באים אלי בהאשמות על דברים שלא עשיתי, על דברים שהם באשמת המאשים ועל דברים שאני באמת לא קשורה אליהם, אבל אני מואשמת. עם "חברה" אחת ניתקתי קשר בגלל שלא הפסיקה לעשות דברים כאלו, אבל נראה שזה קורה יותר ויותר ולפעמים עם אנשים שלא הכי מתאים לי שיכעסו עלי, אפילו שאין להם סיבה, מה גם שהם מלכלכים. כן, אני יודעת שאין לי שליטה על מה שאחרים אומרים ועושים, אבל זה עדיין מתסכל, ובמחשבה לאחור זה קרה לי לא מעט ולמרות שאלו דברים שלכאורה לא באשמתי, נראה לי מוזר שזה קרה כל כך הרבה פעמים. קרה לי בצבא שמישהו שהטריד אותי מינית בא אלי בהאשמות שהוא מרגיש מנוצל - כי התרחקתי ממנו ובמקביל התיידדתי עם בחור אחר. ההסבר שהוא נתן זה שהוא הרגיש ש"מה שהיה ביננו" (קרי הטרדה מינית מתמשכת מצידו) היה ניצול - שלי אותו, ואחרי שהתיידדתי עם הבחור השני אני כבר לא צריכה אותו כי "את מקבלת את היחס הזה ממנו". אני לא ידעתי אם להיגעל יותר או להזדעזע יותר, והוא היה רציני לגמרי. אם נוצר מצב שאפילו שבחור שהטריד אותי מינית בא אלי בהאשמות כאלו אז אולי באמת המקור הוא בי?
 
באמת הרבה פעמים קורה

שדפוס התנהגות מסויים שלא כל כך מודעים לו הוא מין "מגנט" לכל מיני התיחסויות של אחרים. האם אי פעם אמרת לבחור שהוא מטריד אותך מינית? ככה במילים הללו? האם איימת שאם לא יפסיק להטריד אותך תתלונני עליו? כלומר - האם היית ברורה???
 
הייתי מאוד מאוד ברורה

ואכן השתמשתי במילים האלו וגם אנשים אחרים התערבו והעירו לו. הוא בתגובה טען שאני כפויית טובה והורסת את שמו (וזה כשהיה לו שם של מטריד הרבה מלפני שהכיר אותי, ואנשים העירו לו כי שמעו באוזניים שלהם את מה שאמר). אני אחזור שוב כדי שזה יהיה ברור: התרחקתי מהבחור כי לא מצאתי דרך יעילה יותר להימנע מההטרדות ומשליחות הידיים שלו, ואז הוא בא אלי בטענות שהוא מרגיש מנוצל. הייתי סקרנית מה לעזאזל עובר עליו והוא הסביר לי - כשהתרחקתי ממנו התיידדתי במקביל עם מישהו אחר מהבסיס, והוא החליט שאני "מקבלת" את היחס הזה ואת שליחת הידיים ממנו ולכן התרחקתי ממנו. הוא אמר לי במילים אלו "זה היה ניצול מצידך הנגיעות שלי". זה היה ברור שהראש שלו עובד עקום, אבל אין גבול?
 

ShukyD

New member
נו אז זה דפיקות שלו

אם הוא חושב שזה מה שנשים צריכות בלי בכלל לברר קודם או לעצור לרגע לשאול אם זה באמת המצב אם הוא חושב שהתרחקת ממנו, מהיחס המושלם שלו, רק כדי לקבל את אותו יחס ממישהו אחר לא נותר אלא לרחם עליו ולקוות שמישהו יעזור לו בהקדם.
 

G I R L P

New member
למה את מחפשת מה

לא טוב בעצמך? במקום להבליט את הטוב?...
 
זה קטע בעייתי

מצד אחד, אני יודעת שאני הייתי הכי בסדר שאפשר (ולא רק בקטע הזה, בעוד הרבה קטעים דומים), אבל מצד שני זה קורה שוב ושוב וחוזר על עצמו, ואני באופן כללי חסידה של הגישה "זה לא יכול להיות שכולם טועים ורק אני צודקת", יכול להיות שלפעמים זה כן נכון, ולא רק במלחמת יום כיפור? דוגמה מאוד חזקה הייתה לי עם מישהי שהייתה חברה שלי, הפסקתי להיות חברה שלה כי היא לא הפסיקה עם הקטעים האלו, כל דבר שקרה היא באה אלי בהאשמות, כולל במקרים שאני בפירוש הייתי ה"קורבן" אבל תמיד היא מצאה איך להאשים אותי (למשל, היא באה אלי בהאשמות אחרי ששכחה את היומולדת שלי, במקום להתנצל היא האשימה אותי שלא התקשרתי אליה כל השבוע ושלא הזמנתי אותה לחגוג איתי - למרות שהזמנתי אותה שבוע לפני כן והיא פשוט שכחה, ועוד כל מיני האשמות). היא הייתה באה בהאשמות וטענות גם בדברים שלא קשורים אליה וכאמור, גם כשהיא עשתה לי עוולות באמת לא ענייניות במקום להתנצל היא הייתה מוצאת במה להאשים. ניתקתי איתה קשר כי זה לא התאים לי ועכשיו חברה אחרת מנסה לשכנע אותי "לא לנטור טינה" וטוענת שהיא השנתה. הקטע הוא שלא נטרתי טינה, פשוט הדברים חזרו על עצמם ולא התאים לי להמשיך להיפגע כי היה לי ברור שזה לא יפסק. ואיך החברה הזאת קשורה לעניין? אמנם אני לא היחידה שהיא עשתה לה קטעים כאלו אבל אצלי זה היה הכי חזק ובנוסף, עם חברה אחרת שלה זה הפוך - החברה ההיא עשתה ועושה לה עוולות באמת חמורות, כמו להגיד לה שחבר שלה לא אוהב אותה ושהוא לא רציני כלפיה (בזמן שזה לא היה קרוב למציאות בכלל, הם כבר התחתנו), כמו ללכלך עליה בכל הזדמנות, כמו לשקר לה כל פעם מחדש ושקרים שהיא עולה עליהם מייד והם מיועדים בעיקר לסכסך בינה לבין חברות אחרות (גם אני נכללתי כאן) או סתם לפגוע, ולחברה הזאת לא רק שהיא לא באה בהאשמות וטענות, היא עושה מאמצים כדי לרצות אותה. כשעלינו על זה שהיא ניסתה לסכסך ביננו באמצעות שקרים היא לא "הרשתה" לי לדבר איתה על זה כי חששה שהיא תכעס עליה ששיתפה אותי במה שאמרה לה, וזה בזמן שדברים שכתבתי לה באימייל ודברים שכתבתי בתפוז (היא עקבה אחרי פה במשך תקופה) היא סיפרה ללפחות חברה אחת. אז כאן אני מבולבלת, ברור לי שמדובר במישהי דפוקה בטירוף אבל המצב הזה מאוד מבלבל. אלו המקרים הקיצוניים, לא חסרים מקרים נוספים. איזו מגילה כתבתי...
 
יש אנשים שהם פשוט

מוצצי אנרגיה. הם רוצים את תשומת הלב שלך לעצמם. אל תתני להם, לא מעוקצך ולא מדובשך. תלמדי לסנן את האנשים שעושים לך טוב, שרוצים בטובתך - אלה שמחזקים ולא מחלישים אותך. יש לך יכולת הבחנה כזאת, כבר התחלת וזה אחלה. זה נכון לראות את הטוב שבאדם, אבל יש אנשים שרואים זאת כחולשה ונדבקים ל"חולשה" הזאת, מתחזקים ממנה. תני כמה הזדמנויות, וכשזה מעיק ומחליש אותך אז שימי גבולות. אך אחד לא צריך לקחת ממך את האמונה בעצמך והכח שלך.
 

ShukyD

New member
אלה אנשים שבשבילם חברות היא תחרות מי יותר טוב

או מי משיג \ מצליח יותר בתכלס למרות שחברות אמיתית ונטולת אינטרסים היא נדירה, גם חברויות שבנויות על אינטרסים לרוב לא יגיעו למצבים כאלה קיצוניים, בטח לא עד כדי סבל של אותו בנאדם. אנשים שלא יודעים לקחת אחריות, מנסיון, הם הטופ של הגועלנפש בעיני. ולא כי הם לא מסוגלים לקחת אחריות, זה מילא. אבל הם יחפשו על מי לזרוק אותה.. וזה מבחינתי מקביל ללהיות שקרן, שזה הדבר היחיד שאני לא מוכן לקבל אצל בנאדם. צריך למצוא אנשים שחוץ ממה שאת נותנת להם בחיים וממה שהם נותנים לך <צחוק, הנאה, בילויים, תמיכה> תהיה כמות מינימלית של איכפתיות, בין שני בני אדם שמספיק התקרבו בשביל להגדיר את עצמם חברים, לא חשוב בכלל על מה זה בנוי. ברור שתמיד יש את המשפט המנצח של "בגלל שאני חברה כל כך טובה שלך אני מרשה לעצמי להגיד לך את הדברים האלה" אבל זה בולשיט. אנשים צריכים יותר לפתח מודעות לעצמם ולסביבה שלהם. והדבר האחרון שזה אומר - זה להיות מודע לאיך אתה נראה ומה אתה לובש. לצערי אותם אנשים בטוחים שבזה זה מסתכם.
 
כן, חשוב לזהות חברות אמת, ולדבוק בה.

מי שמתחזה לחבר, סתם מעיק (-: זה להרגיש את הכוונות שבלב. אשה מרציפן, לגבי אותו אחד מעצבן מהצבא, למה את עדיין נותנת לזה אנרגיה? סתם בן אדם אנוכי וטיפש. העלית אותו לדוגמא, אבל הוא דוגמא טובה לכך שאת נותנת אנרגיה במקום שלא צריך. זה מיותר. עבר וחלף לו, ולא יחזור אם תחליטי שאנשים כאלה לא שווים את זמנך היקר ואת תשומת ליבך היקרה מפז.
 

ShukyD

New member
../images/Emo6.gif מישהי עשתה ליאת זה שבוע שעבר

ניסיתי לדבר איתה בטלפון והיא כל שניה נדחפה לי לדברים ודיברה מה זה מהר בלי אפשרות להשחיל מילה מהאלה ששואלים שאל ולא נותנים לענות, ישר ממשיכים למשפט הבא ואני בין לבין מנסה לדבר וגם כשמגיע תורי לדבר אם אני עושה הפסקה של חצי שניה, לחשוב או לקחת אוויר ישר קופצת ולוקחת את זכות הדיבור אז באיזשהו שלב היא אומרת לי "אתה שם לב שאתה נכנס לי לדברים ולא נותן לי לדבר?" אמרתי לה סליחה? זה בדיוק מה שאת עושה! אז היא אומרת "כן, אבל אתה עושה את זה בשיטתיות, לא נותן לי לסיים לשאול את השאלה ועונה לי על דברים אחרים לגמרי" ומשם זה התפתח לוויכוח <שבו היא בעיקר מוציאה עליי כל מה שיש לה ואני מנסה להבין מה פשר> חסר פרופורציות לחלוטין. אבל זה היה משעשע והחוסר מודעות הזה, זה משהו. ברור שאין מקום להשוות עם המקרה שלך, אפילו לא קראתי את כל ההודעה לפני שכתבתי, עכשיו ראיתי את זה פתאום תוך כדי כתיבה אז מתנצל אם זה הרושם שקיבלת. הממ.. תתחילי לחלק כאפות ולעמוד קצת יותר על שלך. אם מישהו מעז לבוא ולהגיד לך אחרי הטרדות שלו שניצלת אותו, תצעקי עליו ליד כולם בדיוק מה שהוא עשה.. אולי זה ירגיע אותו להבא. המקור הוא לא בך, אבל אולי אותו חוסר אני לא אגיד החלטיות אבל חוסר במשהו, שגרם לבחור להאמין <ברור שזו דפיקות שלו> שאתם באיזשהו סוג של קשר, הוא זה שגרם לו לחשוב שיש לו זכות לבוא אליך בטענות.
 
נשמע כמו אותה "חברה" שסיפרתי עליה

גם היא תמיד ככה ועוד אנשים העלו את זה, תמיד כשרוצים לספר לה משהו לא מצליחים כי היא לא מפסיקה עם הדיבורים על עצמה, בעיקר על כמה שקשה לה וכמה שהיא מסכנה. קרה לי גם פעם שאחרי שהיא הביעה זלזול עצום במה שאמרתי שאני הולכת ללמוד (מבט מזועזע בתוספת שאלה בטון דומה "למה?!") היא התלוננה שאני זלזלתי בה, כי היא סיפרה שהתקבלה לעבודה כמנהלת גן מייד עם סיום הלימודים (כן, היא גננת, עצוב שמישהי ילדותית שכזאת מחנכת את ילדי העתיד) שאלתי אותה איך ההורים מגיבים ואמרתי שבתור אמא הייתי קצת חוששת להפקיד ילד אצל מנהלת גן לא מנוסה, והיא טענה שזה זלזול בה כי "כולם אמרו לי כל הכבוד ואת אמרת שלא היית שולחת את הילד שלך לגן שלי" (חתיכת עיוות - דיברתי באופן כללי על גננת שלא מכירים ובכלל אין לי עדיין ילדים). בקשר לבחור... זה היה ממזמן, עברו כמה שנים ואני לא בקשר איתו מאז, מתישהו גם הודעתי לו שאני הולכת להתלונן והוא ממש ממש פחד, הייתי יכולה לגרום לו לעוף מהצבא ולהרוס לו את השם גם מחוץ לצבא (הוא דתי למרבה הפליאה). בסוף ריחמתי עליו כי הוא בדיוק התארס והאמת שיותר ריחמתי עליה, בחורה דתיה בת כמעט 30 שסוף סוף מצאה חתן. הוא התקשר אלי לפני יום כיפור דאז להתנצל, לא קיבלתי את ההתנצלות. לצעוק ליד כולם לא היה צורך כי הוא עשה חלק נכבד מההטרדות ליד כולם, זו הייתה אחת הטענות שלו, שאני הורסת את שמו כי אנשים דיברו. אנשים דיברו על זה כי שמעו אותו! היו פעמים שהוא טען ש"הבינו שאני לא רציני", למשל כשהוא אמר ליד אנשים שאני חושבת שהוא גניקולוג, או שאני ארוויח המון כסף כזונה הוא אמר שאף אחד לא פירש את זה כאילו באמת... כאילו שזה מקל בחומרת מה שאמר.
 

ShukyD

New member
את יודעת למה לי טוב שיש אנשים כאלה?

רק בגלל הידיעה שלמרות כל המגרעות שלי וכל הסחלה, אני בבסיסי בנאדם טוב, שמודע לעצמו ברמה סבירה לכל הפחות. אני מראש לא נכנס לוויכוחים עם כאלה אנשים כי זה ראש בקיר. האקסית שלי תמיד הייתה מנסה להבין איך זה שאני עדיין מעלה את הנושא, אחרי ששיקרה לי והתחזתה במשך חצי שנה, אפילו לא ידעתי את השם האמיתי שלה, אחרי שאמרתי שאני סולח לה. היא חשבה שזה נותן לגיטימציה למה שהיא עשתה, שזה בסדר, שאני הדפוק, שכבר "התגברנו" אז למה להעלות את זה שוב? אני יודע שאנשים כאלה לרגע לא יוציאו את הראש מהתחת של עצמם, לכן אין טעם אפילו לחשוב על לנסות. ולא כואב לי שהם נשארים ככה, אני יודע שיום יבוא ותתפוצץ להם הבועה.. אני גם יודע שהם יאכלו את הכאפה של החיים כי חוסר מודעות באופן טבעי מוביל לפיצוצים דרמטיים, שיהוו איזושהי נקודת מפנה בחיים. אולי הכל לטובה. אני באופן אישי, גם אם זאת אמא שלי, אעדיף להתרחק מאותו בנאדם ברגע שהוא נהיה כזה ואם אין ברירה - להמעיט בשיחות על נושאים משמעותיים, בטח לא כאלה עליו או עליי.
 
אני חושבת

שככול הנראה זה משהו שאת משדרת. פעם גם לי זה קרה, תמידה האשימו אותי ואז פשוט עמדתי על שלי וצעקתי -זהו! נגמר! אתם תפסיקו לעשות לי את זה! וזה עבד. לכן הרימי את ראשך בגאווה ושדרי לכל העולם שאותך לא יטרידו יותר בשום צורה שהיא!
 
זה העניין,

קל ליעץ לאחרים כי אתה רואה את הדברים מבחוץ. אבל מי שרגיש ינסה למצוא מה אצלו לא בסדר, ויקח על עצמו אחריות לדברים שהוא בעצם לא אשם בהם. זאת באמת למידה לא פשוטה, לזהות איפה אתה עומד מול האחרים. מה האמת שלך, כשיש קולות מבחוץ שמחזקים את חוסר הביטחון שקיים בתוכך. אפשר לחשוב על זה כעל שיקוף חיצוני לפנימיות, וכאשר הפנימיות תתחזק, החוץ ישקף את החוזק הפנימי. אלה לא אתגרים שנפסקים כך פתאום, זה תהליך ארוך אבל הוא נהיה יותר קל, ככל שמתחזקים מבפנים יודעים מה נכון לנו.. (-: מיועד בעיקר לאישה מרציפן.
 
לצערי את צודקת..

(מצטערת על התגובה המאוחרת) אבל אסור שזה ימנע מאיתנו להתמודד עם מי שמציק לנו, זה בהקשר למה שכתבת.
 
למעלה