בין יום הזכרון לשואה ולגבורה ומלחמת העולם השנייה לבין יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ומלחמת העצמאות: ספרי נוער על מלחמה מבעד לעיני ילדים
יסמין אלעד
הממליצה ספרים לילדים על ילדים ,במלחמת העולם השנייה:
מלחמת העולם השנייה בספרי נוער מבעד לעיניהם של ילדים לא יהודים שנקלעו למלחמה שמתרחשת לכאורה ברקע, אך משפיעה על גורלן של הדמויות ומעצבת את העלילה המבוססת על עובדות וארועים היסטוריים:
* ילדי הבזק = ילדי האזעקות / אלינור מורדאונט
"אני אוהבת ספרים, ואני אוהבת לקרוא. ולכן אני כותבת את הספר הזה על החיים בזמן ההפצצות, כדי שגם ילדים אחרים יוכלו לקרוא, כשאני כבר אגדל והכול יעבור."
ננסי בת התשע מספרת בגוף ראשון בפשטות ובעליזות על משפחתה בימי הפצצות ה"בליץ" בלונדון, משפחה מרובת ילדים המתגוררת בשכונת עוני בצד התמזה. האב הוא סבל בשוק הדגים הנעדר רבות מהבית, והאם מתה בלידה של התינוקת השמינית, כך שעל הטיפול בילדים אחראית מולי, האחות הבכורה. המשפחה מסרבת להתפנות מלונדון, והם חיים בשגרה בלתי אפשרית של הפצצות, ירידה למקלט, וחזרה לדירה או מעבר לדירה אחרת לאחר שדירתם נפגעת. אך בצד הארועים הדרמטיים, וכיון שאין בית ספר, הילדים מתרוצצים ברחובות ועוברים הרפתקאות: מתקוטטים עם כנופיית ילדים ברחובות ונפצעים אך שמחים בנצחונם ; מצילים כלב מטביעה על-ידי כך ש"קונים" אותו מילדים אחרים תמורת כפתורים האובד בזמן אחת ההפצצות אך מוחזר אליהם על-ידי שוטר נחמד שמתאהב במולי הבכורה ; הם מתגנבים לאוניית משא העוגנת בתמזה בדיוק כאשר גנבים משתלטים עליה ; וננסי מוצאת ילדה שהלכה לאיבוד ברחובות ומוסרת למשטרה. למרות ההפצצות, העוני והאב קשה-היום המרביץ בחגורה לילדיו הסוררים ונוטה לשתיינות, זוהי משפחה חמה ועליזה שבה הבנים השובבים גונבים ומתקוטטים והבנות בנות העשרה משוטטות ומתאהבות ואנשי השכונה מביעים סולידריות ואכפתיות ועוזרים למשפחה בכסף ובמזון.
עם עובד - הוצאת ספרים
, 1991. מאנגלית: יעקב אורלנד
Blitz Kids \ Elinor Mordaunt
* עופי, חיפושית סיון : אבא שלי, סוף המלחמה, קהן ואני / כריסטינה נסטלינגר
כריסטל בת השמונה מספרת בהומור את קורות משפחתה בוינה המופצצת על-ידי האמריקאים בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה. לאחר שביתם מופצץ והם איבדו את כל רכושם, המשפחה עוברת להתגורר בביתה של נאצית עשירה בבית קיץ מחוץ לוינה. סבה וסבתה של כריסטל מסרבים להתפנות, אך אחותה ואמה עוברים לוילה ואליהם מצטרף האב. האב הוא חייל שלחם בצבא הנאצי ומחלים מפצעיו בבית החולים שבעיר שממנו יצא במסמכים מזויפים, ולמעשה מתחבא בוילה המפוארת והענקית. בצל החשש המתמיד שסוד האב העריק ייתגלה, ובצד געגועיה של כריסטל לסביה שנותרו בביתם שבוינה, המעבר לוילה מעניק לכריסטל הממזרית הזדמנות להרפתקאות משעשעות: היא מתיידדת עם ילדים חדשים, לועגת לאם ולבתה הנאציות שגרים בשכנות, ואיננה בוחלת בגוזמאות ובגניבות, למשל כאשר באחד מבתי השכנים הנטוש הילדים מוצאים במזווה אוצר של מטעמים לאחר תפריט משמים ואחיד של תפוחי אדמה. כשקציני אס אס מגיעים לוילה, כריסטל ומשפחתה בטוחים שהם באו לקחת את האב שערק, אך אלה רק מבקשים אוכל ומספרים שוינה נפלה. כשהנאצים עוזבים, מגיעים החיילים הרוסים ומשתלטים על הווילה והופכים את הגן למטבח לחיילים שעליו מנצח קהן, הטבח היהודי הנלעג וטוב הלב שהופך לידידה הקרוב של כריסטל. כריסטל משכנעת את קהן לחזור לעיר החרבה וההרוסה כדי לחפש את סבה וסבתה, ללא ידיעת הוריה. לאחר שאביה מוצא אותה הוא אומר לה בכעס ובהקלה: "את הילדה הכי טיפשה והכי עקשנית שאני מכיר". סיפור מקסים ואנושי על משפחה חמה ומציאות אבסורדית וסוריאליסטית של מלחמה ארורה.
מסדה, 1988. מגרמנית: נירה צפריר
Maikafer flieg! \ Christine Nostlinge
*הסיפור המדהים על אדולפוס טיפס / מייקל מורפורגו
"אפשר לאמר שהכל התחיל בחתולה ונגמר בחתונה." אומרת לילי שמספרת על ילדותה בכפר בדרום אנגליה מסתיו 1943 ועד סיום המלחמה. אביה של לילי בת ה-12 גויס והקשר איתו נשמר במכתבים. בחווה נותרו רק היא, אמה וסבה, ועתה עליהם ועל תושבי הכפר כולו להתפנות כיון שהחוף ישמש לאימונים של הצבא האמריקאי לקראת הפלישה לצרפת, ורק טיפס החתולה שעומדת להמליט מסרבת להתפנות. ככל שהמלחמה מתקדמת, כך היא פולשת יותר ויותר לחייה של לילי דרך דמויות נוספות שגורלותיהם משתנים ומצטלבים עם שלה - כמו ברי הגינג'י שמחטט באף, שהוא אחד מהנערים שפונו מלונדון והצטרפו לכיתתה של לילי. אביו נהרג בדאנקרק ואמו נותרה בלונדון, והוא מצטרף למשפחתם המפונה והופך בהמשך למעין אח חורג ללילי ; דמות נוספת היא מורתה של לילי המדברת במבטא כבד והתלמידים מזלזלים בה, אך מתחרטים על יחסה אליה לאחר שנודע להם שבעלה, יהודי שברח מהולנד ושירת כרב חובל, נספה במלחמה. לילי מתגעגעת לאביה, מתעצבנת שכולם סביבה מדברים כל הזמן רק על המלחמה, אך בעיקר דואגת לחתולה שנשארה בכפר הנטוש. לילי מתגנבת לחוף הממוקש שעתה הוא שטח צבאי סגור כדי לחפש את טיפס, מה שמסתבר כהרפתקה מטופשת אך גורלית, כי שם מוצא אותה אדולפוס, חייל אפרו-אמריקאי צעיר מג'ורגיה שאומר לה בחיוך מקסים: "בדיוק כמו האחיות שלי את. צרות, רק צרות. ועקשנית כמו פרד".
סיפור עלילה אנושי ומחמם לב המשלב עצב ושמחה, על רקע ארועים דרמטיים במהלך המלחמה כמו מתקפת הטורפדו הגרמני על אוניות אמריקאיות ויום הפלישה ב- 6 ביוני 1944.
סדרת פרוזה עשרה. 2006.
ידיעות ספרים שאוהבים
מאנגלית: יצהר ורדי
The amazing story of Adolphus Tips / Michael Morpurgo
*המלחמה שהצילה את חיי / קימברלי ברודבייקר ברדלי
איידה בת העשר, שבשל נכותה נחשבה לרפת שכל, חיה את כל חייה כלואה בביתה עם אחיה הקטן ועם אמה המזניחה והאלימה. כשאיידה ואחיה מפונים מלונדון המופצצת ונשלחים לכפר, חייה משתנים לגמריי:
בחווה של סוזן, רווקה מבוגרת שמאמצת אותה ואת ג'ימי ומהווה תחליף לאם אוהבת ודואגת שמעולם לא הייתה לה, איידה לומדת לרכוב על פוני, לקרוא ולכתוב, וכל זאת במקביל להתפתחויות במהלך המלחמה שתחילה רק מדווחות ברדיו אך במהרה המלחמה מגיעה גם לכפר: בסיס חיל אוויר ממוקם ליד החווה, בחצר ביתם נבנה "מקלט-אנדרסון" שייגן עליהם מפני הפצצות, סוזן תופרת וילונות לחלונות בהתאם להוראות ההאפלה, והילדים מקבלים תעודת זהות שעליהם לשאת על גופם כדי שבמקרה של פלישה יידעו מי אנגלי ומי גרמני (וכך לראשונה נקבע לאיידה תאריך לידה). איידה חיה בפחד תמידי – לא בגלל המלחמה, אלא בגלל שסוזן עלולה לוותר עליה ועל אחיה ולהחזירם לאמם ברגע שתוכל, אך לומדת לאט לאט לסמוך על סוזן ועל עצמה ואף מגלה תושייה ואומץ כשהיא מזהה מרגל גרמני המתגנב בלילה בסירה לכפר. אך הארוע המכונן בחייה הוא השבוע שבו היא מתגייסת יחד עם נשות הכפר לטפל סביב השעון בחיילים הפצועים והמותשים המפונים מדנקרק לכפרם, שבוע שבו היא עדה מקרוב לייסורים ולמוות בעקבות המלחמה שלאחריו היא חושבת: "הרגשתי שהשתניתי. הרגשתי שיש שתי אני. אני של לפני דנקרק ואני של אחרי דנקרק. זאת של אחרי דנקרק הייתה חזקה יותר, פחות פוחדת. זה היה איום ונורא, אבל לא נשברתי ולא ויתרתי. התעקשתי והתמדתי. ניצחתי בקרב."
הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים
. 2020 תרגום: Amnon Katz
The war that saved my life / Kimberly Brubaker
באדיבות ספריית הילדים והנוער של ספריית אוניברסיטת חיפה
יסמין אלעד
הממליצה ספרים לילדים על ילדים ,במלחמת העולם השנייה:
מלחמת העולם השנייה בספרי נוער מבעד לעיניהם של ילדים לא יהודים שנקלעו למלחמה שמתרחשת לכאורה ברקע, אך משפיעה על גורלן של הדמויות ומעצבת את העלילה המבוססת על עובדות וארועים היסטוריים:
* ילדי הבזק = ילדי האזעקות / אלינור מורדאונט
"אני אוהבת ספרים, ואני אוהבת לקרוא. ולכן אני כותבת את הספר הזה על החיים בזמן ההפצצות, כדי שגם ילדים אחרים יוכלו לקרוא, כשאני כבר אגדל והכול יעבור."
ננסי בת התשע מספרת בגוף ראשון בפשטות ובעליזות על משפחתה בימי הפצצות ה"בליץ" בלונדון, משפחה מרובת ילדים המתגוררת בשכונת עוני בצד התמזה. האב הוא סבל בשוק הדגים הנעדר רבות מהבית, והאם מתה בלידה של התינוקת השמינית, כך שעל הטיפול בילדים אחראית מולי, האחות הבכורה. המשפחה מסרבת להתפנות מלונדון, והם חיים בשגרה בלתי אפשרית של הפצצות, ירידה למקלט, וחזרה לדירה או מעבר לדירה אחרת לאחר שדירתם נפגעת. אך בצד הארועים הדרמטיים, וכיון שאין בית ספר, הילדים מתרוצצים ברחובות ועוברים הרפתקאות: מתקוטטים עם כנופיית ילדים ברחובות ונפצעים אך שמחים בנצחונם ; מצילים כלב מטביעה על-ידי כך ש"קונים" אותו מילדים אחרים תמורת כפתורים האובד בזמן אחת ההפצצות אך מוחזר אליהם על-ידי שוטר נחמד שמתאהב במולי הבכורה ; הם מתגנבים לאוניית משא העוגנת בתמזה בדיוק כאשר גנבים משתלטים עליה ; וננסי מוצאת ילדה שהלכה לאיבוד ברחובות ומוסרת למשטרה. למרות ההפצצות, העוני והאב קשה-היום המרביץ בחגורה לילדיו הסוררים ונוטה לשתיינות, זוהי משפחה חמה ועליזה שבה הבנים השובבים גונבים ומתקוטטים והבנות בנות העשרה משוטטות ומתאהבות ואנשי השכונה מביעים סולידריות ואכפתיות ועוזרים למשפחה בכסף ובמזון.
עם עובד - הוצאת ספרים
, 1991. מאנגלית: יעקב אורלנד
Blitz Kids \ Elinor Mordaunt
* עופי, חיפושית סיון : אבא שלי, סוף המלחמה, קהן ואני / כריסטינה נסטלינגר
כריסטל בת השמונה מספרת בהומור את קורות משפחתה בוינה המופצצת על-ידי האמריקאים בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה. לאחר שביתם מופצץ והם איבדו את כל רכושם, המשפחה עוברת להתגורר בביתה של נאצית עשירה בבית קיץ מחוץ לוינה. סבה וסבתה של כריסטל מסרבים להתפנות, אך אחותה ואמה עוברים לוילה ואליהם מצטרף האב. האב הוא חייל שלחם בצבא הנאצי ומחלים מפצעיו בבית החולים שבעיר שממנו יצא במסמכים מזויפים, ולמעשה מתחבא בוילה המפוארת והענקית. בצל החשש המתמיד שסוד האב העריק ייתגלה, ובצד געגועיה של כריסטל לסביה שנותרו בביתם שבוינה, המעבר לוילה מעניק לכריסטל הממזרית הזדמנות להרפתקאות משעשעות: היא מתיידדת עם ילדים חדשים, לועגת לאם ולבתה הנאציות שגרים בשכנות, ואיננה בוחלת בגוזמאות ובגניבות, למשל כאשר באחד מבתי השכנים הנטוש הילדים מוצאים במזווה אוצר של מטעמים לאחר תפריט משמים ואחיד של תפוחי אדמה. כשקציני אס אס מגיעים לוילה, כריסטל ומשפחתה בטוחים שהם באו לקחת את האב שערק, אך אלה רק מבקשים אוכל ומספרים שוינה נפלה. כשהנאצים עוזבים, מגיעים החיילים הרוסים ומשתלטים על הווילה והופכים את הגן למטבח לחיילים שעליו מנצח קהן, הטבח היהודי הנלעג וטוב הלב שהופך לידידה הקרוב של כריסטל. כריסטל משכנעת את קהן לחזור לעיר החרבה וההרוסה כדי לחפש את סבה וסבתה, ללא ידיעת הוריה. לאחר שאביה מוצא אותה הוא אומר לה בכעס ובהקלה: "את הילדה הכי טיפשה והכי עקשנית שאני מכיר". סיפור מקסים ואנושי על משפחה חמה ומציאות אבסורדית וסוריאליסטית של מלחמה ארורה.
מסדה, 1988. מגרמנית: נירה צפריר
Maikafer flieg! \ Christine Nostlinge
*הסיפור המדהים על אדולפוס טיפס / מייקל מורפורגו
"אפשר לאמר שהכל התחיל בחתולה ונגמר בחתונה." אומרת לילי שמספרת על ילדותה בכפר בדרום אנגליה מסתיו 1943 ועד סיום המלחמה. אביה של לילי בת ה-12 גויס והקשר איתו נשמר במכתבים. בחווה נותרו רק היא, אמה וסבה, ועתה עליהם ועל תושבי הכפר כולו להתפנות כיון שהחוף ישמש לאימונים של הצבא האמריקאי לקראת הפלישה לצרפת, ורק טיפס החתולה שעומדת להמליט מסרבת להתפנות. ככל שהמלחמה מתקדמת, כך היא פולשת יותר ויותר לחייה של לילי דרך דמויות נוספות שגורלותיהם משתנים ומצטלבים עם שלה - כמו ברי הגינג'י שמחטט באף, שהוא אחד מהנערים שפונו מלונדון והצטרפו לכיתתה של לילי. אביו נהרג בדאנקרק ואמו נותרה בלונדון, והוא מצטרף למשפחתם המפונה והופך בהמשך למעין אח חורג ללילי ; דמות נוספת היא מורתה של לילי המדברת במבטא כבד והתלמידים מזלזלים בה, אך מתחרטים על יחסה אליה לאחר שנודע להם שבעלה, יהודי שברח מהולנד ושירת כרב חובל, נספה במלחמה. לילי מתגעגעת לאביה, מתעצבנת שכולם סביבה מדברים כל הזמן רק על המלחמה, אך בעיקר דואגת לחתולה שנשארה בכפר הנטוש. לילי מתגנבת לחוף הממוקש שעתה הוא שטח צבאי סגור כדי לחפש את טיפס, מה שמסתבר כהרפתקה מטופשת אך גורלית, כי שם מוצא אותה אדולפוס, חייל אפרו-אמריקאי צעיר מג'ורגיה שאומר לה בחיוך מקסים: "בדיוק כמו האחיות שלי את. צרות, רק צרות. ועקשנית כמו פרד".
סיפור עלילה אנושי ומחמם לב המשלב עצב ושמחה, על רקע ארועים דרמטיים במהלך המלחמה כמו מתקפת הטורפדו הגרמני על אוניות אמריקאיות ויום הפלישה ב- 6 ביוני 1944.
סדרת פרוזה עשרה. 2006.
ידיעות ספרים שאוהבים
מאנגלית: יצהר ורדי
The amazing story of Adolphus Tips / Michael Morpurgo
*המלחמה שהצילה את חיי / קימברלי ברודבייקר ברדלי
איידה בת העשר, שבשל נכותה נחשבה לרפת שכל, חיה את כל חייה כלואה בביתה עם אחיה הקטן ועם אמה המזניחה והאלימה. כשאיידה ואחיה מפונים מלונדון המופצצת ונשלחים לכפר, חייה משתנים לגמריי:
בחווה של סוזן, רווקה מבוגרת שמאמצת אותה ואת ג'ימי ומהווה תחליף לאם אוהבת ודואגת שמעולם לא הייתה לה, איידה לומדת לרכוב על פוני, לקרוא ולכתוב, וכל זאת במקביל להתפתחויות במהלך המלחמה שתחילה רק מדווחות ברדיו אך במהרה המלחמה מגיעה גם לכפר: בסיס חיל אוויר ממוקם ליד החווה, בחצר ביתם נבנה "מקלט-אנדרסון" שייגן עליהם מפני הפצצות, סוזן תופרת וילונות לחלונות בהתאם להוראות ההאפלה, והילדים מקבלים תעודת זהות שעליהם לשאת על גופם כדי שבמקרה של פלישה יידעו מי אנגלי ומי גרמני (וכך לראשונה נקבע לאיידה תאריך לידה). איידה חיה בפחד תמידי – לא בגלל המלחמה, אלא בגלל שסוזן עלולה לוותר עליה ועל אחיה ולהחזירם לאמם ברגע שתוכל, אך לומדת לאט לאט לסמוך על סוזן ועל עצמה ואף מגלה תושייה ואומץ כשהיא מזהה מרגל גרמני המתגנב בלילה בסירה לכפר. אך הארוע המכונן בחייה הוא השבוע שבו היא מתגייסת יחד עם נשות הכפר לטפל סביב השעון בחיילים הפצועים והמותשים המפונים מדנקרק לכפרם, שבוע שבו היא עדה מקרוב לייסורים ולמוות בעקבות המלחמה שלאחריו היא חושבת: "הרגשתי שהשתניתי. הרגשתי שיש שתי אני. אני של לפני דנקרק ואני של אחרי דנקרק. זאת של אחרי דנקרק הייתה חזקה יותר, פחות פוחדת. זה היה איום ונורא, אבל לא נשברתי ולא ויתרתי. התעקשתי והתמדתי. ניצחתי בקרב."
הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים
. 2020 תרגום: Amnon Katz
The war that saved my life / Kimberly Brubaker
באדיבות ספריית הילדים והנוער של ספריית אוניברסיטת חיפה
נערך לאחרונה ב: