אחת_שלא_יודעת
Member
אני יודעת שכולכם עסוקים עכשיו במתח בסידורי ההלוויה של הנסיך, אבל אני רוצה לעדכן:
כתבתי כאן בחשש אבל הכי פתוח שלי. כמו בחיים שלי.
הרגשתי שאני לאט לאט מעבדת את החוויה, היא קיבלה כאן מקום ואפשרות להיות וזה היה נחוץ.
עצרתם וקראתם ושפכתם עלי תשובות ותובנות (יש לי תחושה שחלק שפכו עוד כמה דברים
) וזה היה נעים (עם חלק היה ממש ממש ממש נעים) אז תודה. ועכשיו מסקנות:
המצב הזה שנקלעתי אליו, כמו כל דבר בחיים, הרגיש כמו שיעור חשוב. למדתי על עצמי שמה שהרגשתי וכל מה שעבר לי בראש (ובתחתונים) הוא מחייה אותי, הוא נעים לי והוא חלק ממני.
אני רוצה ממנו עוד.
אבל בדרך נכונה, מחושבת ומתוכננת לפרטים.
עוד לא סיימתי לחשוב על זה אבל כמעט ברור לי שזה כנראה יקרה. שום דבר לא משתווה לזה ואני לא מעוניינת לבלות את חיי בחרטה.
לגבי הבחור (להלן החרא), אני אחזור אליו, אשחק איתו קצת ואגיד 'תודה, לא תודה'. הוא לא מספיק לי.
גם בבית הצלחתי לאזור אומץ ולשתף את בעלי בכמה דברים. הוא חשוב לי ואני אוהבת אותו וזה לא סותר את מה שאני רוצה וצריכה (צריכה!!!).
מבטיחה לעדכן אחרי המפגש.
תאחלו לי תחתונים יבשים
כתבתי כאן בחשש אבל הכי פתוח שלי. כמו בחיים שלי.
הרגשתי שאני לאט לאט מעבדת את החוויה, היא קיבלה כאן מקום ואפשרות להיות וזה היה נחוץ.
עצרתם וקראתם ושפכתם עלי תשובות ותובנות (יש לי תחושה שחלק שפכו עוד כמה דברים
) וזה היה נעים (עם חלק היה ממש ממש ממש נעים) אז תודה. ועכשיו מסקנות:המצב הזה שנקלעתי אליו, כמו כל דבר בחיים, הרגיש כמו שיעור חשוב. למדתי על עצמי שמה שהרגשתי וכל מה שעבר לי בראש (ובתחתונים) הוא מחייה אותי, הוא נעים לי והוא חלק ממני.
אני רוצה ממנו עוד.
אבל בדרך נכונה, מחושבת ומתוכננת לפרטים.
עוד לא סיימתי לחשוב על זה אבל כמעט ברור לי שזה כנראה יקרה. שום דבר לא משתווה לזה ואני לא מעוניינת לבלות את חיי בחרטה.
לגבי הבחור (להלן החרא), אני אחזור אליו, אשחק איתו קצת ואגיד 'תודה, לא תודה'. הוא לא מספיק לי.
גם בבית הצלחתי לאזור אומץ ולשתף את בעלי בכמה דברים. הוא חשוב לי ואני אוהבת אותו וזה לא סותר את מה שאני רוצה וצריכה (צריכה!!!).
מבטיחה לעדכן אחרי המפגש.
תאחלו לי תחתונים יבשים
) לתת לעצמי סטירה ולהתאפס שוב.
