(עוד) מזל"ט על הפורום החדש!

מצב
הנושא נעול.

akeno

New member
(עוד) מזל"ט על הפורום החדש!

(עוד) מזל"ט על הפורום החדש!
אני בדרך כלל קוראת פאסיבית ברוב הפורומים, אבל זה באמת פורום שמעניין אותי יותר מהכל, אז חשבתי שאולי הפעם אני גם אתן חוות דעת באחד הנושאים. אז אני ילדה מחוננת (13, אבל בכיתה ח'). אובחנתי במבחנים של מכון סאלד (למרות שאני ממש, אבל ממש לא טובה במטמתיקה) ועכשיו אני לומדת באחת המסגרות החד-שבועיות. גם לי יש את בעיית הרגלי הלמידה (אף פעם לא למדתי למבחן, אבל אף פעם לא נכשלתי. בנוסף לבעיית הכנת שיעורי הבית), אבל אני מסתדרת מאוד טוב מבחינה לימודית בבית הספר שלי, למרות השיעמום. אני חייבת להודות שיש לי כמה בעיות חברתיות (במקום הורים לחוצים, יש לי חברים לכיתה שפורצים בקריאות הידד כל פעם שאני מקבלת ציון שהוא מתחת ל-70), מה שדחף אותי להתנהג בצורה מעט מתנשאת כלפי הילדים בכיתה, מה שגורם לבעיות חברתיות וכו'... אחת מהבעיות היא גם שהדעות הפוליטיות והחברתיות שלי שונות בצורה משמעותית מאלו של האנשים בכיתה ובינתיים הצלחתי למצוא רק כמה חברות קרובות שחילוקי הדעות האלה לא מפריעים להם יותר מידי. המסגרת החד-שבועית שאני לומדת בה מצילה אותי כל פעם מחדש כשאני מרגישה רע בבית הספר (וזה קורה לעיתים די קרובות), יש לי שם חברות שאפילו אם גילינו חילוקי דיעות ביניינו זה לא ממש משנה לאף אחד, השיעורים (שעכשיו אני בוחרת לבד, שלא כמו ביסודי) מעניינים מאוד ונותנים לי אתגרים להתעסק איתם עד שאגיע לשם שוב (זה הציל אותי פעם בשיעורי מתימטיקה, כשפשוט עשיתי את הפרק על משפט פיתגורס כל השיעור). ההורים שלי ממש לא לוחצים עלי ובאמת מעודדים אותי להשקיע כמה שאני יכולה (למרות שאני לא ממש עושה את זה). אז זהו בעצם. רק רציתי לספר את זה, כדי שתדעו עלי יותר (קרי: אני שופכת את הלב לפני אנשים זרים. זה באמת הרבה יותר קל), אבל לפי מה שקראתי כאן, אני מתנהגת כמו רוב המתבגרים המחוננים, אז כנראה שלא חידשתי לכם כלום.
 
תודה רבה, וברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

(עוד) מזל"ט על הפורום החדש!
אני בדרך כלל קוראת פאסיבית ברוב הפורומים, אבל זה באמת פורום שמעניין אותי יותר מהכל, אז חשבתי שאולי הפעם אני גם אתן חוות דעת באחד הנושאים. אז אני ילדה מחוננת (13, אבל בכיתה ח'). אובחנתי במבחנים של מכון סאלד (למרות שאני ממש, אבל ממש לא טובה במטמתיקה) ועכשיו אני לומדת באחת המסגרות החד-שבועיות. גם לי יש את בעיית הרגלי הלמידה (אף פעם לא למדתי למבחן, אבל אף פעם לא נכשלתי. בנוסף לבעיית הכנת שיעורי הבית), אבל אני מסתדרת מאוד טוב מבחינה לימודית בבית הספר שלי, למרות השיעמום. אני חייבת להודות שיש לי כמה בעיות חברתיות (במקום הורים לחוצים, יש לי חברים לכיתה שפורצים בקריאות הידד כל פעם שאני מקבלת ציון שהוא מתחת ל-70), מה שדחף אותי להתנהג בצורה מעט מתנשאת כלפי הילדים בכיתה, מה שגורם לבעיות חברתיות וכו'... אחת מהבעיות היא גם שהדעות הפוליטיות והחברתיות שלי שונות בצורה משמעותית מאלו של האנשים בכיתה ובינתיים הצלחתי למצוא רק כמה חברות קרובות שחילוקי הדעות האלה לא מפריעים להם יותר מידי. המסגרת החד-שבועית שאני לומדת בה מצילה אותי כל פעם מחדש כשאני מרגישה רע בבית הספר (וזה קורה לעיתים די קרובות), יש לי שם חברות שאפילו אם גילינו חילוקי דיעות ביניינו זה לא ממש משנה לאף אחד, השיעורים (שעכשיו אני בוחרת לבד, שלא כמו ביסודי) מעניינים מאוד ונותנים לי אתגרים להתעסק איתם עד שאגיע לשם שוב (זה הציל אותי פעם בשיעורי מתימטיקה, כשפשוט עשיתי את הפרק על משפט פיתגורס כל השיעור). ההורים שלי ממש לא לוחצים עלי ובאמת מעודדים אותי להשקיע כמה שאני יכולה (למרות שאני לא ממש עושה את זה). אז זהו בעצם. רק רציתי לספר את זה, כדי שתדעו עלי יותר (קרי: אני שופכת את הלב לפני אנשים זרים. זה באמת הרבה יותר קל), אבל לפי מה שקראתי כאן, אני מתנהגת כמו רוב המתבגרים המחוננים, אז כנראה שלא חידשתי לכם כלום.
תודה רבה, וברוכה הבאה

ניכר שלא טוב לך היכן שאת נמצאת (במסגרת הרגילה, לא בחד שבועית). ניסית להשתלב במסגרת אחרת? (כיתת מחוננים או בתי-ספר ברמה גבוהה יותר) חוצמזה, לא ממש מסתדר לי איך "אני ממש, אבל ממש לא טובה במטמתיקה" ו"עשיתי את הפרק על משפט פיתגורס כל השיעור" הולכים ביחד. כמי שיצא לה להתנסות במתמטיקה גבוהה יותר מהתיכונית, אני מבטיחה לך שמה שלומדים בתיכון וקוראים לו בטעות מתמטיקה רחוק להיות ממה שמתמטיקה היא באמת. דבר נוסף שאני ממליצה לך בחום, זה להירשם בשנה הבאה לאוניברסיטה הפתוחה (או לאוניברסיטה אחרת באזור מגורייך שמפעילה תוכניות ערב לצעירים. היכן בעצם את גרה?), לקחת קורס אחד בסמסטר הראשון ולראות איך הולך לך. אם לא הולך אז לא נורא, אבל אם כן, יש לזה את הפוטנציאל להיות גלגל הצלה בשבילך כמו שזה היה בשבילי. (ולמי שתהה, עדיין אין לי מחשב...)
 
מסכימה!

תודה רבה, וברוכה הבאה

ניכר שלא טוב לך היכן שאת נמצאת (במסגרת הרגילה, לא בחד שבועית). ניסית להשתלב במסגרת אחרת? (כיתת מחוננים או בתי-ספר ברמה גבוהה יותר) חוצמזה, לא ממש מסתדר לי איך "אני ממש, אבל ממש לא טובה במטמתיקה" ו"עשיתי את הפרק על משפט פיתגורס כל השיעור" הולכים ביחד. כמי שיצא לה להתנסות במתמטיקה גבוהה יותר מהתיכונית, אני מבטיחה לך שמה שלומדים בתיכון וקוראים לו בטעות מתמטיקה רחוק להיות ממה שמתמטיקה היא באמת. דבר נוסף שאני ממליצה לך בחום, זה להירשם בשנה הבאה לאוניברסיטה הפתוחה (או לאוניברסיטה אחרת באזור מגורייך שמפעילה תוכניות ערב לצעירים. היכן בעצם את גרה?), לקחת קורס אחד בסמסטר הראשון ולראות איך הולך לך. אם לא הולך אז לא נורא, אבל אם כן, יש לזה את הפוטנציאל להיות גלגל הצלה בשבילך כמו שזה היה בשבילי. (ולמי שתהה, עדיין אין לי מחשב...)
מסכימה!
אני לא סבלתי מתמטיקה והייתי גרועה בזה בטירוף (קרי, לא הקשבתי בשיעורים לרגע אחד ואז במבחנים גיליתי להפתעתי שאין לי ממש מושג מה צריך לעשות) עד שהתחלתי ללמוד באו"פ, לקחתי אשנב והתאהבתי. אגב, המורה שלי למתמטיקה לקחה את זה ממש קשה שבאוניברסיטה אני משקיעה יותר מבבי"ס. קשה להסביר לה שמשקיעים רק במה שאוהבים... אני ממליצה לך באמת לנסות קורס או שניים באוניברסיטה הפתוחה, אולי תגלי שמתמטיקה זה לא כל כך נורא...
 
קריאות הידד על ציון מתחת ל70?

(עוד) מזל"ט על הפורום החדש!
אני בדרך כלל קוראת פאסיבית ברוב הפורומים, אבל זה באמת פורום שמעניין אותי יותר מהכל, אז חשבתי שאולי הפעם אני גם אתן חוות דעת באחד הנושאים. אז אני ילדה מחוננת (13, אבל בכיתה ח'). אובחנתי במבחנים של מכון סאלד (למרות שאני ממש, אבל ממש לא טובה במטמתיקה) ועכשיו אני לומדת באחת המסגרות החד-שבועיות. גם לי יש את בעיית הרגלי הלמידה (אף פעם לא למדתי למבחן, אבל אף פעם לא נכשלתי. בנוסף לבעיית הכנת שיעורי הבית), אבל אני מסתדרת מאוד טוב מבחינה לימודית בבית הספר שלי, למרות השיעמום. אני חייבת להודות שיש לי כמה בעיות חברתיות (במקום הורים לחוצים, יש לי חברים לכיתה שפורצים בקריאות הידד כל פעם שאני מקבלת ציון שהוא מתחת ל-70), מה שדחף אותי להתנהג בצורה מעט מתנשאת כלפי הילדים בכיתה, מה שגורם לבעיות חברתיות וכו'... אחת מהבעיות היא גם שהדעות הפוליטיות והחברתיות שלי שונות בצורה משמעותית מאלו של האנשים בכיתה ובינתיים הצלחתי למצוא רק כמה חברות קרובות שחילוקי הדעות האלה לא מפריעים להם יותר מידי. המסגרת החד-שבועית שאני לומדת בה מצילה אותי כל פעם מחדש כשאני מרגישה רע בבית הספר (וזה קורה לעיתים די קרובות), יש לי שם חברות שאפילו אם גילינו חילוקי דיעות ביניינו זה לא ממש משנה לאף אחד, השיעורים (שעכשיו אני בוחרת לבד, שלא כמו ביסודי) מעניינים מאוד ונותנים לי אתגרים להתעסק איתם עד שאגיע לשם שוב (זה הציל אותי פעם בשיעורי מתימטיקה, כשפשוט עשיתי את הפרק על משפט פיתגורס כל השיעור). ההורים שלי ממש לא לוחצים עלי ובאמת מעודדים אותי להשקיע כמה שאני יכולה (למרות שאני לא ממש עושה את זה). אז זהו בעצם. רק רציתי לספר את זה, כדי שתדעו עלי יותר (קרי: אני שופכת את הלב לפני אנשים זרים. זה באמת הרבה יותר קל), אבל לפי מה שקראתי כאן, אני מתנהגת כמו רוב המתבגרים המחוננים, אז כנראה שלא חידשתי לכם כלום.
קריאות הידד על ציון מתחת ל70?
זה מוזר. בשנה שעברה היה בכיתה שלי ילד אחד שאם הוא היה מקבל יותר נמוך ממאה כולם היו בהלם. חבל שאופק זה חד שבועי... אבל אני זוכרת שצליל אמרה לי שאחותה כל כך סובלת בבצפר שההורים שלה מנסים לשכנע את ענת שהיא תלך לאופק בימי ראשון, שני ושלישי
 
"כ"כ סובלת בבי"ס"

קריאות הידד על ציון מתחת ל70?
זה מוזר. בשנה שעברה היה בכיתה שלי ילד אחד שאם הוא היה מקבל יותר נמוך ממאה כולם היו בהלם. חבל שאופק זה חד שבועי... אבל אני זוכרת שצליל אמרה לי שאחותה כל כך סובלת בבצפר שההורים שלה מנסים לשכנע את ענת שהיא תלך לאופק בימי ראשון, שני ושלישי
"כ"כ סובלת בבי"ס"
בת כמה הילדה? ואם היא כ"כ סובלת בבי"ס, אולי עדיף "לוותר על התענוג"?
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה