עייפות מהחיים

עייפות מהחיים../images/Emo10.gif

אני בחורה בת 28 , אם לילדה . עברתי בחיים המון קשיים שכללו בין היתר אלימות . שרדתי והצלחתי איכשהו להביא את עצמי למצב שהקמתי בית , למדתי לימודים אקדמאיים , ואני עובדת . כביכול הכל נראה בסדר על פני השטח , אך יש בי עייפות גדולה מהחיים והתחושה בגדול היא שאין לי כוחות להתמודד עם החיים - בין היתר בגלל רגישות גבוהה שלי , פגיעות , חוסר ביטחון עצמי , הרגשת כישלון מעצמי ( לא הגשמתי דברים שרציתי להגשים בחיי וויתרתי הרבה פעמים לעצמי ) , ובעיות כלכליות , בזוגיות ובתחומים אחרים . אני מרגישה שכרגע אני מדשדשת בחיים - זורמת קדימה מתוך כושר שרידות , מנסה פה ושם גם לצאת ולהינות מידי פעם , אך שורה תחתונה - יש בי עצבות ועייפות פנימייים שלפעמים חזקים ממני והרצון שלי הוא פשוט להיעלם .... איך אמצא את הכוח להמשיך הלאה מתוך רצון לחיות ולא מתוך רצון לשרוד ( עבור הילדה שלי ) ? יש לציין שעברתי טיפול פסיכותרפי ושהיום אני נמצאת בשיחות מידי פעם שקצת עוזרות אבל תמיד אני חוזרת ל"אופי" שלי שהוא חלש .....( יש לציין שכלפי חוץ אני מראה בדיוק להיפך וההתרשמות של אנשים ממני היא הפוכה לגמרי )
 
תראי את מציגה "תמונה" כוללת

של מצב דכאוני, הערכה עצמית נמוכה ואפילו מחשבות הקרובות לאובדניות. אני מציעה לך לפעול כמה שיותר מהר ולהשיג לעצמך עזרה. אם הטיפול שעברת הוא לא משהו, תעברי לטיפול אחר או מטפל אחר. אם המצב הכלכלי שלך קשה, אז דרך קופות החולים או העיריה, העיקר שלא תישארי עם זה לבד, כמו שאמרת "עבור הילדה". אני מאד ממליצה על טיפול נרטיבי שהוא מאד ממוקד ולא "נמרח" על גבי חודשים ארוכים ושנים. אבל זוהי דרכי האישית. במקרה שלך אני שוב חוזרת ואומרת שמה שחשוב שתגיעי לתמיכה ועזרה, איזו שאת יכולה, כמה שיותר מהר. בגילך הצעיר, גם אם המצב נראה לך עכשיו חסר תקנה ואבוד, ניתן לשנות את החיים באופן משמעותי, אם יש לך רצון לעשות זאת. מאחלת לך כל טוב,
 
למעלה