פחד אלוהים

[אמא בדרך]

פחד אלוהים

שלום בנות, (חבל שלא רואים פה גם בנים, אבות) ככל שהולך ומתקרב מועד הלידה של התינוקי שלי אני חוששת יותר ויותר. ניסיתי לקרוא, קראתי המון ונבהלתי משפע המידע שחלקו מדבר על סיכונים וכו`. נכון שטוב לדעת על דברים אלה גם ובכל זאת ליבי מפרפר. אני לא מפסיקה לחשוב על רגע הלידה, חוששת שיקרה משהו שלא צפוי, לא נורמלי. כפי שציינתי אני חד הורית בפוטנציה ואין לי בן זוג לחלוק איתו את הקושי הזה ועם חברות איך שהוא זה לא נראה אותו דבר. אני פונה אליכן , אמהות שכבר ילדו ושואלת - האם גם לכן היו חששות כאלה? מה עשיתן כדי להתגבר? אשמח לקבל כל טיפת עידוד, כל בדל אינפורמציה. תודה מראש אמא בדרך מודאגת נורא.

 

[משמש]

לאמא בדרך

אמא בדרך שלום! למרות שעדיין לא ילדת, את כבר חולקת עם האמהות את הדבר המהותי שקוראים לו: דאגה! היום זה בנוגע לעובר שלך, מחר בנוגע לתינוקי שלך, מחרתיים הילדון, אחר-כך הנער המתבגר והמרדן שלך, החייל... והלאה... כנראה שזה חלק מלהיות אם וכדאי לקבל את זה- זה כבר לכל החיים. החוכמה, לדעתי, היא איך לתת לזה פרופורציות, ולא לתת לחרדות ``להשתלט`` על הכייף, ההתרגשות וההנאה. אין ברירה- צריך לפעמים להפקיד עצמנו בידי אחרים ולתת אמון שהם יודעים מה הם עושים! בגלל זה בחרת ללדת בבית חולים ולא לבד בביתך... אכן, לידה היא חוויה מאוד מרגשת וגם מפחידה, וכמו שכתבתי לך בפעם שעברה יש בה הרבה מן הלא-צפוי. אולי החלק שלי היה כל-כך קשה הוא תחושת חוסר השליטה מרגע שעברתי לידי המנתחים... ובכל-זאת, צריך לזכור שלידה היא ארוע טבעי והרפואה המודרנית נותנת עוד תמיכה לתהליך הזה, כך שאת יכולה להיות רגועה - למרות ששוב, אין כזה דבר לא לפחד! תזכרי גם שברגעים מסויימים בחיים, אנחנו מוצאים כוחות שלא האמנו שיש לנו! לידה לדעתי, היא מן ארוע שכזה שבו כולך מתגייסת עבורך ועבור תינוקך ומוצאת כוחות לפעול בשיקול דעת, להדחיק קצת את הפחדים ולעשות את זה! אני איתך, משמש.

 

[Michal Baum]

פחד אלוהים

קודם כל מזל-טוב, את עומדת להיות אמא זו מתנה מרגשת מאוד לשנה חדשה. דבר שני וחשוב ביותר תמיד תחשבי חיובי. אני מחכה בעוד חודש ללידה שלישית ותאמיני לי שהחששות קיימים תמיד אבל הדרך הנכונה היא לחשוב רק על דברים חיוביים, מהלך ההריון היה תקין ולא היו חריגות, אז למה שבלידה יהיה משהו בלתי צפוי. עוד דבר ודאי הוא שהעובר לא ישאר בבטן אז למרות מה שלא תעשי הוא יצא ועדיף שאת תהיי רגועה וחיובית לקראת החוויה המרגשת, וגם המפחידה של הלידה. בהצלחה לכולנו

 

[marinka]

יהיה בסדר

קודם כל אני רוצה להגיד לך שהמצב שלך לחלוטין נורמלי. את עומדת בפני החוויה הכי גדולה שהייתה לך בחיים וזה טבעי שיהיו לך חששות ודאגות. אבל היום הרפואה היא כל כך מתקדמת, שכמעט אין לך סיבות להיות מודאגת. את יודעת שצריך לספור תנועות עובר? אם לא, אז ככה: אחרי האוכל לשכב על הצד ולספור תנועות (לפחות 5 בחצי שעה). אם לא ספרת 5, קחי עוד חצי שעה, ואם עדיין אין תנועות, תגשי לבית חולים. עדיף להיות זהירה ועירנית לזה בסוף הריון. כמו כן, אם הגעת לתאריך הלידה המשוער והלידה לא באה,צריך לנסוע לבית חולים לניטור עוברי. את בטח יודעת, אבל אם לא, עכשיו כבר כן. אני ילדתי באיחור של שבועיים. לא היה לי שמץ של מושג מה זה צירים ופחדתי שאני אחמיץ אותם ואלד בסוף בבית. אל דאגה: לא תתבלבלי עם שום דבר אחר, כשזה יבוא- את תביני.זה כואב, אבל נסבל. מה שכן תוכלי לעשות- תכנסי למקלחת ותכווני את הדוש עלייך בזמן ציר- זה עוזר בצירים הראשונים, הפחות חזקים. זה לא יקרה בבת אחת, יהיה לך המון זמן, כך שאין לך מה למהר למיון נשים, כי בדרך כלל לא מיד יאשפזו אותך, אלא ישלחו אותך לסיבוב, ותחזרי בעוד שעתיים ובעוד שעה... המלצתי החמה-אפידורל. לא תרגישי כלום ותוכלי לנוח. נכון שיש תופעות לוואי, אבל באחוז קטן מאוד של נשים. לרוב זה עוזר. אני ביקשתי להוציא את האפידורל רק בלידה עצמה, כי לא היה לי מושג מתי ללחוץ ומתי להרפות. בכל מקרה- תקשיבי להוראת המיילדת, אבל אולי בכל זאת תקחי איתך אימא או חברה אם אין לך בן זוג. בדרך כלל יש 3 יולדות על מיילדת אחת, ויכול להיות שתצטרכי עזרה בצירים והמיילדת לא תהיה פנויה. בכל מקרה בהצלחה, יהיה בסדר!!! תכתבי לפורום וכולנו נשתתף בחויות שלך. שיהיה לך לידה מוצלחת.

 

[mami2]

תגובה לפחד אלוהים

אשמח לעודד אותך עד כמה שאוכל אם ההריון היה תקין אין לרוב סיבה לחשש אך הלידה תהיה קלה או קשה תלוי איך את תקבלי אותה שחררי את עצמך ונסי להינות מהחויה. אחת הדרכים היא לחלוק את מחשבותיך כאן בפורום הזה גם אחרי הלידה בהצלחה ולידה קלה