רפורמה כלכלית ?!?

almoni74

New member
רפורמה כלכלית ?!?

הפילוסופיה של העשירונים התחתונים.ונפנוף ידיים ‏3 נובמבר, 2003 מי שאולי ירצה לעזור.-מכתבים למערכת. אדון או גברת נכבדים: סיפור המעשה : זוג צעיר מתחתן במדינת ישראל (ארץ זבת החלב והדבש) בצעירותם למדו בני הזוג ,לימודים עיוניים,בבתי-ספר ,למדו מתמטיקה,אנגלית,הסטוריה,גיאוגרפיה אזרחות ועוד- תעודת בגרות.באף אחת ממאות השעות אשר למדו שם,לא טרחו המורים,ללמד משהוא על החיים.אף אחד לא לימד אותם איך להיזהר מכרטיס הפלא-כרטיס האשראי,אף אחד לא לימד אותם,איך מתמודדים עם מע' הבנק,עם גופים מסואבים,אף אחד לא הסביר להם את המשמעות של אשראי עבור המעמד המרוסק,לתוכו הם נולדו. אנחנו עדיין צעירים וכוחנו במותננו ! מכובדיי, לו תפעילו את מכשיר הטלוויזיה כעת, רוב הסיכויים הם שתביטו באדם בעל שיניים בריאות,מגולח,בעל תסרוקת נאה,לבוש הייטב,בעל דיבור רהוט,נראה משכיל,אשר ידבר יחייך וידבר מתוך בטחון עצמי,אך לא על העוני והעליבות שמסביבנו. (אתם מוזמנים לבדוק). כל המוזכרים בפסקה השנייה ואחרים,לא הסבירו לנו את ההשפעה המעוותת שיש לתרבות זו.אדם נוהג להסתכן ולקבל החלטות גם על-פי תבנית סטטיסטית המובנת במוחו (כאלמנטים לא-מודעים אחרים) הטלוויזיה משבשת את פעולתה של המערכת.אנחנו רואים במינון מאוד גבוה את מה שבמציאות מתקיים אך במשורה ואת מה שכה שכיח ומתקיים ויצר לו תרבות משלו רואים בהבלחות דהויות ולדקות ספורות. אנו, מלח הארץ,האמנו כאשר הסתירו מאתנו את אותו העוני,לא ידענו איזו מסכנות קיימת בגבולות הארץ המובטחת. ראינו ארץ-ישראל היפה. (הקושי של החיבור בין הפילוסופיה לבין הארציות המדממת) התלבלבנו,נפלנו חזק. אנחנו חיים (סליחה על הבוטות) במיץ של הזבל ,.אנחנו מחוץ לישראליות כפי שהבנו אותה. עשינו טעיות,למדנו,מרימים ידיים. רע לנו. יש לנו ילד אשר נולד והוא מלא כרימון ביופי,אדיבות,סבלנות ובכל טוב העולם הזה,איך לעזאזל נצליח לשמור עליו ככזה ?. אני יכול להמשיך חיבור זה עד אין קץ,אך אסיים. אנו עובדים ככל שכוחות הנפש מאפשרים לנו,תמיד מחפשים אפשרות נוספת. נואשנו והרמנו ידיים בכל מה שקשור בלימודים אקדמיים. אנו רוצים להתפרנס בכבוד ולהצליח להחזיר לנוגשנו הכלכליים (2003 –ישראל-נושים).אנו רוצים מעט שלווה,אנו רוצים לדעת שאם חלילה משהוא יקרה לאחד מאתנו (–2003 ישראל-קו התפר),השני יוכל להמשיך ולחיות בכבוד. אנחנו טובעים לתוך הביצה (חובות),ביצה מלאה במלח הארץ,אדם וחווה וכל הרבקות והדנות והשרות והרבה אחרים אתנו כאן,אנחנו חייבים לשרוד חייבים !,אנו מרימים ידיים וקוראים לעזרה,עזרו לנו להגיע אל שפת הביצה,משם נסתדר,נחצה את היער הכלכלי בעצמנו. נמצא את החלב והדבש שכה מעט זכו לראות.. אנחנו עד צעירים ,עזרה,בבקשה.... פילוסופיה ופסיכולוגיה אח"כ
 

דור לוי

New member
מזדהה אבל..

אני מזדהה עם מה שכתבת, השאלה היא האם אפשר לנתב את הכאב לפעילות כלשהי? למשל פתחתי אשכול בנושא בקשת עזרה. האם לדעתך אתה (את?) יכול עזור או להציע תחומים נוספים לעזרה? למען הסר ספק, כל הפעילות גם שלי היא בהתנדבות. אני פועל כי גם אני מאוד לא אוהב מה שקורא כאן. בניגוד אליך למדתי מאבי שבמקרים רבים אפשר לעשות ולהזיז ע"י פעילות בתחומי החברה האזרחית. למרות שלא תמיד מצליחים. צריך לדעת את מגבלות הכוח - ולנסות להזיז אותן קצת הלאה... לדוגמא: בעבר נמצא שברחובות % המתנדבים הגבוה. עצומה בחתימת 2800 תושבים עזרה לעצירת פרויקט בניה (בתקופת ראש העיר הקודם - י. סנדלר) לאחר שכבר נחתם החוזה... ראש העיר שהחליפו (שוקי פורר), למרות שבתחילה תמך בפרויקט היתה לו הגדולה להודות בטעות ולשנות את דעתו. עצומה אחרת, בתקופת סנדלר , חתמו 4800 איש בבקשה לקבל שיוויון זכויות עם הבדואים בנגב, ולהעיף את סנדלר ולמנות וועדה קרואה תחתיו. בזה למשל לא הצלחנו. אז אפשר למרות הפסימיות לעשות. לדעתי הבעיה הגדולה היא היאוש.
 
למעלה