שבוע ויומיים ושוב הכל חוזר

MsUnderstood

New member
שבוע ויומיים ושוב הכל חוזר

כמה זמן לא כתבתי פה... לפני שהתגייסתי אחרי שעבדתי 10 חודשים בקיבוץ והבנתי ששניה מזה לא יחשבו לי בשנת בית(שנה שאנחנו צריכים לעבוד פה אחרי הצבא)התחלתי ממש להתעצבן על הקיבוץ ולא להבין מה אני עושה במקום הזה...עם הזמן בצבא שוב למדתי לאהוב את הדברים שנותנים לי והתחלתי לראות שהקיבוץ מקום טוב ויפה... לפני 4 חודשים פנו אלי ממש"א(משאבי אנוש-אחראים על העבודה בקיבוץ) ואמרו לי שהם רוצים לסגור איתי שאני עובדת שם אחרי הצבא,ורק לשם השוואה,בד"כ הם פונים לחיילים חודש או פחות לפני השחרור שהם צריכים לחפש עבודה...סגרתי עם האחראית והיא אמרה לי שאם מישהו שואל אותי-לי כבר יש עבודה מסודרת....הכל טוב ויפה-דיברתי עם האחראית סגרנו מתי אני מתחילה לעבוד וסגרנו אחרי חופש פסח ככה אני אוכל להכיר את הילדים(אני אמורה לעבוד בחינוך משלים)בלי הלחץ של החופש.. בקיבוץ יש דעה דיי חיובית עלי וכמה פנו אלי לגבי איפה אני הולכת לעבוד ולכולם כמובן אמרתי שכבר יש לי מקום מסדור-כי ככה אמרו לי להגיד... ביום ראשון שאני באה להיכנס הביתה מתקשרת אלי האחראית ואומרת לי לבוא אליה כי משהו השתבש... השיחה היא אמרה לי שמי שאני אמורה להחליף החליטה שהיא נשארת עוד חודשיים עד החופש הגדול(שאז העבודה דיי קשה עם הילדים-מנסיון)אז צריך למצוא לי עבודה לחודשיים.. על פניו-נו מילא...אבל אז התחלתי לחשוב... למה שאני אכנס שיש עלי לחץ?שיש את העמוס?שאין שניה למנוחה? בנתיים ניסו למצוא לי עבודה שמתחשבים בזה שאני לא יכולה לעשות כל מיני דברים כי הגב שלי קצת נהרס בצבא ולא יודעים בדיוק מה הולך לי שם.. כל מה שניסו-אמרו לי לא...וזה גורם לי פשוט להרגיש רע ר-ע זה לא שאני עובדת לא טובה...זה לא שאני בנאדם רע...אבל פשוט אומרים לי לא כאילו מציעים לי עבודות זוועתיות שאין מצב שאני אסתדר שם ואני כבר ממש במצב לא בסדר מזה(מצאו כבר לפני כמה שנים שיש לי תגובות קיצוניות ללחץ)ככה שאני כל היום במיטה מרגישה לא טוב לא אוכלת לא שותה רק שוכבת ובוכה...ואין לי כבר כוח לזה! אני אמורה להתחיל לעבוד בראשון-אבל עבודה אין לי... אני אמורה להתחיל לעבוד בעבודה של שעות נוספות כדי שיהיה לי חופש לפני הפסיכו שאני מתחננת...אבל עוד אין לי עבודה אז איך אני יעבוד שעות נוספות? כל השנה הזאת מתחילה ברגל שמאל ואין לי משוג איך אני אעבור אותה...אבל זה בהחלט הראה לי שאין לי מה לחפש במקום הזה...ואי אפשר להאשים אותי...רק דופקים אותי פה.. אין לי מושג מה לעשות.. אבל הייתי חייבת לפרוק
 
הכל ענייני משא ומתן

אם את לא יכולה לעבוד למפרע כדי לקחת חופשה סביב הפסיכומטרי, כי זה לא מסתדר או מה שלא יהיה - תציעי להם להשלים את הזמן אחר כך. הרי בין כה וכה מרוצים ממך, זה לא שאת רוצה להבריז, עשית הכל כדי לעבוד לפני אבל לא הסתייע -- יש גבול לכמה אפשר להתגמש, לא? הדבר היחיד שנשאר לך לעשות זה להציע להשלים את זה אחר כך. כמו בעבודה מסודרת באזרחי. אנשים לפעמים מבקשים חופשה על חשבון ימים שעוד לא נצברו להם. זה בסדר. אפשר. רק צריך לבקש ולהסדיר.
 

MsUnderstood

New member
הפסיכו הוא לא עכשיו..

הכוונה היא לתכנן מראש.. כי בקיבוץ שלי החליטו שאם אתה במינוס או בחוסר ימים אתה לא מקבל את הכסף שמגיע לך אחרי שנת עבודה.. ומקבלים לשנה 12 ימים חופש אז הרצון הוא לפני הפסיכו לצבור שעות וככה אני לא אצטרך לעבוד אז הרבה אלא אני אוכל לנוח.. ויש גם את העובדה שהמשפחה מחול שלא ראיתי 6 שנים מגיעה השנה לארץ והחתונה של אחותי ועוד הרבה דברים שבשבילם אני צריכה את הימי חופש האלו... ובכלל הפסיכו הוא לא העניין פה...זה הקטע שיש עלי רושם טוב בקיבוץ ועכשיו הם הורסים אותו בגלל טעות שלהם!!אני אוהבת לעבוד ונהנת מזה...אבל אי אפשר להגיד לי 3 ימים לפני שקבעתי להתחיל את העבודה תמצאי לך עכשיו עבודה לחודשיים כשאף אחד לא רוצה מישהו רק לחודשיים כי זה מעט מידי זמן...אז אני נתקעת עם דברים נוראיים במקום לעשות משהו שאני רוצה ואני טובה בו..
 
אני לא מבינה מספיק

בדינאמיקות של קיבוץ - אבל על פניו נראה לא הגיוני שאם תכנית משתבשת זה אמור לשנות את דעתם של אנשים עליך. הייתה תכנית, היא לא יוצאת לפועל, יצא שנתקעת קצת עד שתגיע תכנית אחרת... כולה חדשיים!! אחד הדברים שמאוד חשוב בחיים זה לדעת מתי צריך קצת להתגמש. נדמה לי שגם בקיבוץ חשוב מדי פעם להראות שאת מוכנה להירתם פה ושם ולעשות דברים שלא בדיוק מוצאים חן בעינייך. גם בחיים בחוץ, לא בקיבוץ, לא תמיד רק עושים את מה שאוהבים.
 
למעלה