שיר

בעולמי המבריק אהבתי בקסמיה מחמיאה

לאישה שנפשה בנהרה זוהרת מלאה.


מאז פגשתיה עברו שלושים שנה

לאור החמה היא בנפשי טמונה.


היא עדינה ומלאת שמחת בריאה

היא חלום שפניו מתגלים בפליאה.


דיברנו הכול, צחוקים נשמעו בפריצה

ארבע שנות חוויה שכוח מפיצה.


מתנה הבאתי, דאגתי כשהייתה חולה

אהבה עטורה מצילה נפש מהאפילה.


בלבי תישארי לנצח ככוכב בשחקים

אהבה אינסופית, ניצוצות עוצמה מתוקים.


נפשי ונשמתי בעולמך הגדול נסחפות

בזכות כל חיוך ושפתיים יפות.


אישה מיוחדת, מלכתי המוזהבת והאדירה

לטובך הנשפך אפצח צלול בשירה.
 
למעלה