תמרוש5

New member
../images/Emo128.gif

את חושבת שזה קל לי? להמשיך ככה,לעלות ולרדת בלי לראות שומדבר. לא לתת לרגשות לזרום,ולנסות תמיד לחנוק ולעצור הכול. אני לא ביקשתי רווחים,או קטעים קטנים של תשומת לב. רק רציתי לדעת לאן ללכת,ואיך בכלל לפנות בלי לסטות. ועכשיו זה סתם לנקר וליפול,לרקוד במעגלים בלי להצליח להפסיק. אני חושבת שאני רוצה להגיד לך הכול, ולא באמת מסוגלת לדבר. משתתקת,כאילו אין לי מילים. וזאת אני,אני בן אדם של מילים. כמה שיותר מילים,וכמה שפחות מעשים. ואת חושבת שאני לא יודעת שאסור לי לשבת בלי לעשות כלום? אבל מה,אין לי כוח. אין לי כוח לנסות לחשוב ואין לי כוח לתירוצים שאני צריכה לספק כל היום, וששום דבר לא באמת מעניין אותי,או תורם לי. ושכל החיוכים האלה מזויפים. נפילות שכאלה.
 
../images/Emo201.gif

[של המון הזדהות ועוד יותר הבנה. אחרת בטח היה לי משהו מועיל לומר.]
 

noosh

New member
==

אני חושבת שאני רוצה להגיד לך הכול, ולא באמת מסוגלת לדבר. משתתקת,כאילו אין לי מילים. להרגיש שאת רוצה להגיד כלכך הרבה ולא מצליחה למצוא את המילים, להרגיש את כל הסכרים נבנים בשניה שאת אוזתרת אומץ, מחזיקים אותך מאחור, כל המחשבות של "אולי אינ מגזימה" או "אולי זו אני" או "אני לא יכולה להוציא את זה החוצה" או כל דבר אחר שמונע ממך לתת לזה לזרום ולשטוף ולשחרר את מה שניקזת בפנים ומציף אותך, מתנועע בך כל פעם שאת סוגרת מעגל או פותחת אותו מחדש, בידיעה שתחזרי אליו. אז מאבדים את הכוח לנסות שוב ומאבדים את היכולת לזוז, לנסות לשבור את השרשרת הזאת ולהתחיל אחת חדשה, במקביל. מלאה ביותר חיים או הרגשה של עושר. לדעת לאן ללכת זה לא משהו שתמיד אפשר לקבל עליו תשובה, לא לכל דרך יש מפות ולפעמים את זו שצריכה לכתוב אותן. ולא תמיד זה יכול להגיע ממי שהולך לפניך, לא תמיד זה אותו המסלול. אז מתבלבלים אבל זה חלק ממה שמסומן על המפה אח"כ, מהמקומות האלה ששאחרים יוכלו לראות מה יש בהם גם אם הם לא יגיעו אליהם. שיעזרו לך בפעם הבאה שתרגישי את הדברים האלה, שתדעי איזה שביל לא-לקחת, מה יחכה לך שם ולאן לא לסטות. אז את לומדת את זה לבד. לסטות מהדרך זה לא תמיד רע, זה קשה ומתיש ומתסכל, אבל זה גם יכול ללמד אותך המון על מה זו הדרך הנכונה. לא כל החיוכים מזויפים. יש כאלה שבאמת רוצים לחייך אליך, או איתך. צריך רק לתת להם הזדמנות.
 

תמרוש5

New member
'לנסות לשבור את השרשרת '

אני חושבת שזה באמת הדבר היחידי שאני יכולה לנסות לעשות עכשיו,כי זה באמת הפך להיות סוג של מעגל. אבל לפעמים פשוט יותר קל להדחיק את זה מאשר להגיד,כי אני שונאת חוסר ודאות,ואין לי מושג מה באמת יקרה כשאני אדבר. תודה!:)
 
למעלה