כמה מלים על ״הכשרות להייטק״. במיוחד אלה שבהן יש מסלול של מספר חודשים ואחרי זה
כתבתי כבר פעם, ואכתוב שוב - אם הייתי הבעלים של ״זיתא - הכניסה שלכם לעולם ההייטק״ או של ״לידה הכשרות הייטק״ והייתי רוצה להמשיך לטעון לאחוזי השמה מאוד גבוהים, הייתי מנשיר יותר משתתפים בתוכנית ההכשרה לאורך הדרך. ולא בטוח שהייתי מנשיר על יכולות טכניות בלבד.
זה אולי טקסט מקומם, וכבר הבנתי לפני תקופה שזה מה שהייתי עושה, אבל רק בימים האחרונים היתה לי התובנה הבאה - אם זה מה שחברות עושות היום בראיונות , קרי מעלות את הרף, אז כן, זכותן של תוכניות ההכשרה לעלות את רף הסינונים.
חלק מתוכניות ההכשרה האלה עובדות במודל של ״נכשיר אותכם בחינם בבוטקאמפ מאומץ ואחרי זה אם נעשה לכם השמה אצל מעסיק, תעבדו אצלו שנתיים או שלוש במשכורת מאוד נמוכה״ וזה המודל העסקי שלהם.
אני לא אכתוב על מי שלא למדו מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, מערכות מידע, הנדסת מחשבים או אפילו הנדסת חשמל ואלקטרוניקה.
אני גם לא אכתוב על בוגרי יחידות צבאיות בפיתוח.
אני רוצה להתמקד במי שכן לומדים את המקצועות הנ״ל, ואני רוצה להתמקד בצעירות וצעירים יחסית שעדיין לא התחילו ללמוד.
אני אחזור כמו תקליט שבור, כל משבר מוכיח מחדש, שהשכלה איכותית גבוהה, תקדם אותכם לכיוון התעשיה.
אני רואה אצל הלקוחות שלנו, שגם כאלה , שיש להם מספר שנות נסיון אבל אין להם תואר ראשון בכלל, מסוננים מחלק מהחברות במשק. למה? כי יש כאלה עם נסיון שיש להם, וכנראה חברות חושבות שיהיו להם מספיק מועמדים. הזוי? אולי. אבל זה מה שאני רואה.
אני מלווה כמה בוגרי הכשרות, שהם כבר *אחרי* שלב החוזה הדרקוני, והם עובדים במקומות *לא טובים* מבחינת השם.
בעולם אידאלי , לא תהיה הטיה של מעסיק, וכל מועמד ישפט לפי היכולות שלו, אבל אנחנו לא בעולם אידאלי.
האם זה אומר שמי שעובד במקומות עם שם פחות טוב לא יתקדמו? לא. זה אומר שפשוט יהיה להם יותר קשה.
טבע האדם הוא כמובן גם לפאר את ההישגים שלו וככה אנחנו גם רואים כמות לא מעטה של ג׳וניורים ממליצים על אתם מקומות הכשרה, וכותבים שהם עובדים. ואז אני בודק בלינקד-אין, ואני רואה איפה הם עובדים.
עבורם עצם העובדה שהם עובדים בפיתוח, גם אם בלואו טק, אם במקומות שאין בהם נהלי פיתוח ומתדולוגיות עבודה טובות - היא הישג.
אני, כמי שיש לו גם הצלחות אבל גם לא מעט טעויות במהלך הקריירה, וראה כבר שלושה משברים, יכול להסתכל על הדברים אחרת.
לקוחת עבר שלנו שעובדות באחת החברות הטובות בעולם , אם לא הטובה בעולם בתחומה, כתבה לי שהיא יודעת על בוגרי תוכנית הכשרה שעובדים בחברה שהיא עובדת, לא אחרי השמה מיידית, אלא אחרי מספר חברות שעבדו בתעשיה. אם כך, זה אפשרי.
אני גם לא יודע איזה תואר לאותם בוגרים ושוב, אני כותב פה *רק* על בוגרי תארים רלוונטיים שמראש התואר שלהם נותן להם על הנייר לפחות אופציה לעבוד בפיתוח תוכנה.
האם זה אומר שכולם חייבים/צריכים לעבוד בחברות העילית? גם לא. ויש גם מחיר לעבודה בחלק מהחברות האלה, ואני לא מתכוון בהכרח לוורק לייף באלאנס.
להכשרות האלה יש גם חוזים דרקוניים , ולפעמים אנשים לא מבינים מה המשמעות של מה שהם חותמים לעומק. אני יודע בתור מי ש*כמעט* הלך למשל למסלול של עתודה בזמנו, ולא הבין לעומק את המשמעות של התחייבות לשרת צבאי ארוך.
לרוב המוחלט של האנשים לא תהיה האפשרות הפיננסית לשלם את הקנס אם תהיה להם הזדמנות, וזה חלק מהמודל העסקי של גופי ההכשרה האלה. וככה הם מוצאים את עצמם עם שנתיים של נסיון, שהוא לא תמיד איכותי.
יש בהחלט גם מקרים של חברות טובות שמקבלות בוגרים של תוכניות הכשרה. אתם רוצים להמר שאתם תהיו חלק מהם?
מה שעצר אותי מלחתום וללכת לעתודה בזמנו היתה ההבנה ש*לא* כל יחידות הפיתוח בצבא הן יחידות איכותיות. לקחת התחייבות של שש שנים ואחרי זה אולי לשרת במקום שלא יתן לי נסיון איכותי באמת? העדפתי לקחת את הסיכון שלי כאדם חופשי מהתחייבות.
ולסיום , הנה מתכון או אולי סוג של אלגוריתם לאחת הדרכים היותר בטוחות עבורכם. זיכרו - אינכם יודעים אם אתם תתחילו לחפש עבודה בזמן משבר או זמן שגשוג בתעשיה:
* להשקיע במה שנדרש כדי לשפר בגרות /פסיכומטרי אם צריך. אני שיפרתי ביותר ממאה נקודות
* להרשם למוסד הטוב ביותר שאתם יכולים, גם אם אינו קרוב גיאוגרפית למקום מגוריכם - יתכן והיתי יכול להתקבל לאונ׳ תל אביב או בר אילן. העדפתי ללכת לטכניון. גרתי בנתניה ולמדתי בחיפה. גרתי כל התואר במעונות.
* להשקיע בציונים , גם אם זה קשה. להתחיל לחפש באמת רק אחרי שיש לכם קורסים מספיק רלוונטיים. בתחום התוכנה - אחרי מבני נתונים ואלגוריתמים.
פה אני קצת פישלתי אבל השירות הצבאי שלי עזר לי ״להשלים״ את החסר. אני אישית התחלתי אחרי סמסטר רביעי אבל מראש החלטתי שאלמד או תואר 4 שנתי במדעי המחשב או שאמשיך ישר לתואר שני (מה שמעולם לא קרה).
התקבלתי לאינטל בקיץ 2001 כמשבר הדוט קום עדיין היכה בנו.
אני אוסיף לגביי , אני עזבתי את אינטל אחרי פחות משנה.
אחרי שהיייתי מפתח בצבא ארבע שנים, הבנתי שמה שעשו במחלקה שלי ומחלקות ליד באינטל זה פחות מעניין אותי.
לרוב המוחץ של מי שהולך ללמוד את התארים לא היתה פרספקטיבה של מישהו ששירת בצבא, ולא היו את הקשרים של מי ששירת בצבא, כמו שלי היו, ולכן בעולם מקביל שבו לא הייתי בוגר יחידת פיתוח צבאית, כנראה שהייתי נשאר באינטל תקופה.
-- גרסה:2.0
-- נבדק ואושר ע"י זירו
כתבתי כבר פעם, ואכתוב שוב - אם הייתי הבעלים של ״זיתא - הכניסה שלכם לעולם ההייטק״ או של ״לידה הכשרות הייטק״ והייתי רוצה להמשיך לטעון לאחוזי השמה מאוד גבוהים, הייתי מנשיר יותר משתתפים בתוכנית ההכשרה לאורך הדרך. ולא בטוח שהייתי מנשיר על יכולות טכניות בלבד.
זה אולי טקסט מקומם, וכבר הבנתי לפני תקופה שזה מה שהייתי עושה, אבל רק בימים האחרונים היתה לי התובנה הבאה - אם זה מה שחברות עושות היום בראיונות , קרי מעלות את הרף, אז כן, זכותן של תוכניות ההכשרה לעלות את רף הסינונים.
חלק מתוכניות ההכשרה האלה עובדות במודל של ״נכשיר אותכם בחינם בבוטקאמפ מאומץ ואחרי זה אם נעשה לכם השמה אצל מעסיק, תעבדו אצלו שנתיים או שלוש במשכורת מאוד נמוכה״ וזה המודל העסקי שלהם.
אני לא אכתוב על מי שלא למדו מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, מערכות מידע, הנדסת מחשבים או אפילו הנדסת חשמל ואלקטרוניקה.
אני גם לא אכתוב על בוגרי יחידות צבאיות בפיתוח.
אני רוצה להתמקד במי שכן לומדים את המקצועות הנ״ל, ואני רוצה להתמקד בצעירות וצעירים יחסית שעדיין לא התחילו ללמוד.
אני אחזור כמו תקליט שבור, כל משבר מוכיח מחדש, שהשכלה איכותית גבוהה, תקדם אותכם לכיוון התעשיה.
אני רואה אצל הלקוחות שלנו, שגם כאלה , שיש להם מספר שנות נסיון אבל אין להם תואר ראשון בכלל, מסוננים מחלק מהחברות במשק. למה? כי יש כאלה עם נסיון שיש להם, וכנראה חברות חושבות שיהיו להם מספיק מועמדים. הזוי? אולי. אבל זה מה שאני רואה.
אני מלווה כמה בוגרי הכשרות, שהם כבר *אחרי* שלב החוזה הדרקוני, והם עובדים במקומות *לא טובים* מבחינת השם.
בעולם אידאלי , לא תהיה הטיה של מעסיק, וכל מועמד ישפט לפי היכולות שלו, אבל אנחנו לא בעולם אידאלי.
האם זה אומר שמי שעובד במקומות עם שם פחות טוב לא יתקדמו? לא. זה אומר שפשוט יהיה להם יותר קשה.
טבע האדם הוא כמובן גם לפאר את ההישגים שלו וככה אנחנו גם רואים כמות לא מעטה של ג׳וניורים ממליצים על אתם מקומות הכשרה, וכותבים שהם עובדים. ואז אני בודק בלינקד-אין, ואני רואה איפה הם עובדים.
עבורם עצם העובדה שהם עובדים בפיתוח, גם אם בלואו טק, אם במקומות שאין בהם נהלי פיתוח ומתדולוגיות עבודה טובות - היא הישג.
אני, כמי שיש לו גם הצלחות אבל גם לא מעט טעויות במהלך הקריירה, וראה כבר שלושה משברים, יכול להסתכל על הדברים אחרת.
לקוחת עבר שלנו שעובדות באחת החברות הטובות בעולם , אם לא הטובה בעולם בתחומה, כתבה לי שהיא יודעת על בוגרי תוכנית הכשרה שעובדים בחברה שהיא עובדת, לא אחרי השמה מיידית, אלא אחרי מספר חברות שעבדו בתעשיה. אם כך, זה אפשרי.
אני גם לא יודע איזה תואר לאותם בוגרים ושוב, אני כותב פה *רק* על בוגרי תארים רלוונטיים שמראש התואר שלהם נותן להם על הנייר לפחות אופציה לעבוד בפיתוח תוכנה.
האם זה אומר שכולם חייבים/צריכים לעבוד בחברות העילית? גם לא. ויש גם מחיר לעבודה בחלק מהחברות האלה, ואני לא מתכוון בהכרח לוורק לייף באלאנס.
להכשרות האלה יש גם חוזים דרקוניים , ולפעמים אנשים לא מבינים מה המשמעות של מה שהם חותמים לעומק. אני יודע בתור מי ש*כמעט* הלך למשל למסלול של עתודה בזמנו, ולא הבין לעומק את המשמעות של התחייבות לשרת צבאי ארוך.
לרוב המוחלט של האנשים לא תהיה האפשרות הפיננסית לשלם את הקנס אם תהיה להם הזדמנות, וזה חלק מהמודל העסקי של גופי ההכשרה האלה. וככה הם מוצאים את עצמם עם שנתיים של נסיון, שהוא לא תמיד איכותי.
יש בהחלט גם מקרים של חברות טובות שמקבלות בוגרים של תוכניות הכשרה. אתם רוצים להמר שאתם תהיו חלק מהם?
מה שעצר אותי מלחתום וללכת לעתודה בזמנו היתה ההבנה ש*לא* כל יחידות הפיתוח בצבא הן יחידות איכותיות. לקחת התחייבות של שש שנים ואחרי זה אולי לשרת במקום שלא יתן לי נסיון איכותי באמת? העדפתי לקחת את הסיכון שלי כאדם חופשי מהתחייבות.
ולסיום , הנה מתכון או אולי סוג של אלגוריתם לאחת הדרכים היותר בטוחות עבורכם. זיכרו - אינכם יודעים אם אתם תתחילו לחפש עבודה בזמן משבר או זמן שגשוג בתעשיה:
* להשקיע במה שנדרש כדי לשפר בגרות /פסיכומטרי אם צריך. אני שיפרתי ביותר ממאה נקודות
* להרשם למוסד הטוב ביותר שאתם יכולים, גם אם אינו קרוב גיאוגרפית למקום מגוריכם - יתכן והיתי יכול להתקבל לאונ׳ תל אביב או בר אילן. העדפתי ללכת לטכניון. גרתי בנתניה ולמדתי בחיפה. גרתי כל התואר במעונות.
* להשקיע בציונים , גם אם זה קשה. להתחיל לחפש באמת רק אחרי שיש לכם קורסים מספיק רלוונטיים. בתחום התוכנה - אחרי מבני נתונים ואלגוריתמים.
פה אני קצת פישלתי אבל השירות הצבאי שלי עזר לי ״להשלים״ את החסר. אני אישית התחלתי אחרי סמסטר רביעי אבל מראש החלטתי שאלמד או תואר 4 שנתי במדעי המחשב או שאמשיך ישר לתואר שני (מה שמעולם לא קרה).
התקבלתי לאינטל בקיץ 2001 כמשבר הדוט קום עדיין היכה בנו.
אני אוסיף לגביי , אני עזבתי את אינטל אחרי פחות משנה.
אחרי שהיייתי מפתח בצבא ארבע שנים, הבנתי שמה שעשו במחלקה שלי ומחלקות ליד באינטל זה פחות מעניין אותי.
לרוב המוחץ של מי שהולך ללמוד את התארים לא היתה פרספקטיבה של מישהו ששירת בצבא, ולא היו את הקשרים של מי ששירת בצבא, כמו שלי היו, ולכן בעולם מקביל שבו לא הייתי בוגר יחידת פיתוח צבאית, כנראה שהייתי נשאר באינטל תקופה.
-- גרסה:2.0
-- נבדק ואושר ע"י זירו