יש הרבה שמות ויש הבדלים ביניהם
מבחינה מסויימת כולם אותו דבר, אבל אפשר לטעון שיש הבדלים. אופרת סבון היא סוג של דרמה טלויזיונית. זה לא שונה מאוד מטלנובלה, ומדרמה קוריאנית. במקרה של אופרת סבון בד"כ מדובר בסידרה ארוכה מאוד, ולכן היא נוטה למתוח את העלילה לנצח, לחזור בכל דבר על עצמה ועוד כמה חסרונות שנובעים מזה שכל הזמן מחפשים איך להאריך את הסיפור. בדרמות הקוריאניות, בד"כ יש סיפור מסגרת שכולו בנוי מראש. זו הסיבה שבד"כ זה נגמר ב-16 עד 20 פרקים. בדה ג'אנג גום למשל שמבוססת על סיפור אמיתי, היה סיפור מסגרת יותר מורכב, ולמעשה שני סיפורים שלמים די נפרדים (האוכל, והרפואה) שהיו שלבים נפרדים בסיפור אף כי הם היו מאוד מחוברים בתוכן ובתרבות. כך זה הגיע ל-54 פרקים. יש עוד דרמות קוריאניות היסטוריות שהן ארוכות כי יש סיפור שנפרס על פני שנים רבות וכמה דמויות מישניות שזוכות לחלק משמעותי בסיפור. בעיקרון טלנובלה זה גם כמו אופרת סבון, אבל בד"כ פחות גרוע מבחינת מתיחת הסיפור. אני לא מכיר מספיק, אז אני לא אתמקד בזה. יש גם דרמות קוריאניות יומיות של עשרות פרקים, וגם יותר ממאה, אלו מרגישות יותר כמו אופרות סבון, למרות שגם בהן מנסים להכין סיפור מסגרת לעלילה לפני שמתחילים בסידרה.
