אני יכולה לשתף אתכם במשו??

אני יכולה לשתף אתכם במשו??

לאחרונה אני מרגישה שהערכים שאני מקבלת על עצמי הם יותר מהתורה. מה ז"א? הכוונה היא לא מוסר של תורה ומוסר שלי (למרות שגם זה), אלא שתמיד אני חושבת על עצמי, תהייה נפשית שכזו אז אני בכלל לא חושבת על כל העניינים הרוחניים האלה וזה נראה לי יותר מידי משיחסטי (במובן הרע) לדבוק כזה בה´. לא יודעת איך להסביר את עצמי, אבל תמיד כשאני אגדיר את עצמי יהיה דברים לפני דתיה.אוייש...זה לא יצא כמו שרציתי. נה...יהיה טוב!!
 
הילת הירח היקרה ../images/Emo29.gif

אני שמח שאת משתפת את מה שעובר עליך אבל לא הבנתי למה את מתכוונת במובן הרע ו"יותר מהתורה" כי אני לא חושב שיש יותר מהתורה אם הכל כתוב בה ולא רק כ"פשט". אני חוזר בתשובה ועדיין קצת מתקשה גם כן להגיד על עצמי שאני דתי. אני מבין שאת נולדת לתוך הדת ואת אולי לא מודעת לכל מני דברים שאני מבין אמנם עדיין באופן רדוד אולי אבל דברים כאלה שנותנים כח, ואני מדבר על קבלה, תיחכום התורה, נבואות ועוד. שתצליחי לראות אור בכל דבר, יובל חיים.
 
הילתוש

נראה לי שאני מכיר את ההרגשה... כתבתי על זה פעם הודעה : אני אתן קודם כל הקדמה, ואז אתם תבינו יותר טוב, אז ככה.... בוא נגיד ככה... נולדתי למשפחה דתית מרגע שהגעתי לאויר העולם, אבל הפעם הראשונה שהרגשתי דתי באמת היתה בכתה י` אחרי הרבה מאוד התלבטויות ותנודות תכופות מהעולם הדתי לחילוני. היום אחרי שנה וחצי , אני עדיין דתי (ב``ה), אבל בזמן האחרון יש איזושהי שאלה שמאוד מציקה לי: לפעמים אני תופס את עצמי כמישהו מתוך מערכת מאוד כוללת שלא מבטא את עצמו, ואני אתן דוגמא (אני יודע שזה נשמע נורא), למשל, אם יבואו וישאלו אותי : ``חברות - טוב או רע???`` - בתגובה אינסטקטיבית אני אענה שזה רע, אף על פי שבתוך תוכי אני מוצא הרבה צדדים חיוביים בחברות אוווווווווווףףףףףףףףףף אני לא יודע.......................... תהיו מאושרים תמיד
 
:) תודה לשניכם...

מה שהתכוונתי זה... אוייש אני אנסה להסביר: אני גם עברתי כמה מהפכים בדתי וברמת הדתיות שלי, הייתי בצד הרדוד וגם להפך בצד הפאט הייתי ועברתי, זה לא זה. אלא שעכשיו פשוט התורה והדת לא נראים לי כאלו חשובים. לא נארה לי שאני צריכה בשבילי/אחרים להגדיר את זה במקום הראשון אצלי...
 

בראון

New member
הילה יקרה

אני מבין ואפילו מזדהה עם תחושתך. לדעתי תחושה זו היא בריאה ורצויה. אני חושב שאני קודם אדם פשוט ורגיל ורק אח"כ דתי. (את מתארת אי אמון מסוים בדתיות וזה סיפור אחר לגמרי, אבל במידה שיש אמון בדתיות). יש אנשים אשר עולמם האנושי והדתי שזור היטב, ויש כאלו שלא. יש כאלו שרוצים לאכול במסעדה ולהרגיש איך הם עובדים את ה´ גם דרך סיפוק הצרכים הטבעיים, ויש כאלו שרוצים את המרחב לנשום לבדדדדדד. אין כאן נכון לא נכון, יש כאן שאלת התאמה. אפשר להביא סימוכין במקורות הדת לכאן ולכאן אך לדעתי זה לא רלוונטי.
 
וואו, שוב תודה..!

תרשו לי להביא פה רעיון ש"פישי" מפורום "כיפה" העלתה. כל אדם הרי בוחר את האלוקים שלו איך לעבוד אותו וכו´ אבל האם לא בדרך זו האדם בעצם יוצר את האלוקים??
 
וואו, שוב תודה..!

תרשו לי להביא פה רעיון ש"פישי" מפורום "כיפה" העלתה. כל אדם הרי בוחר את האלוקים שלו איך לעבוד אותו וכו´ אבל האם לא בדרך זו האדם בעצם יוצר את האלוקים??
 
הילת הירח ,

האמת היא שאת מזכירה לי ממש מישהי מדהימה, הגישה הביקורתית שלכן מתיימרת קצת להעמיד את האדם במרכז העולם, כשבמרכז העולם עומד הקב"ה ואני מצטערת אם זה נשמע לך קצת משיחסטי... השאלה היא אם אנחנו מאמינים באמונה שלמה בקיומו של כח גדול ומבינים שאנחנו לפעמים קטנים מכדי להבין את החוקים שלו. והשאלה היא אם אנחנו יודעים שהכח הזה בחר בנו לעם, לעבוד אותו, ולקיים את תורתו. כן , גם לי זה הרבה פעמים נשמע מאוד דמיוני כי למה שלכח הזה תהיה העדפה כלפי עם מסוים אם כל היצורים הם ברואיו? אבל את יודעת מה, המציאות מוכיחה בדיוק את זה שאנחנו מיוחדים. ואני בטוחה שאת בקיאה בהיסטוריה שלנו... גם לי יש המון שאלות וקונפליקטים בלי סוף. אבל אני מקבלת את העובדה שאני רק בנאדם ושיש מעלי כח גדול שאני מחויבת לו. מכח הבחירה שלי.ושגם אם קשה לי לפעמים עם דברים שהוא עושה אני לא מבינה את כל דרכיו.
 
חלילה וחס!

איני מתכוונת להתעלות מעל הקב"ה או להיות נאורה יותר. מה שבכוונתי לעשות הוא לחקור לחקור ושוב באפן מפתיע למדי לחקור. אך דעה כזאת כשלך בתור תשובה ראשונית אני לא אקבל כי אני צריכה להוסיף ןלחקור ותשובה כזו כתשובה ראשונית היא חוסמת את זה. אני אחקור הרבה ואם לא אמצא אחזור ואתקבע בתשובה זו. אך לא מלכתחילה.
 
הבהרה רגע,

הייי, לגמרי לגמרי לא התכוונתי לתת את זה בתור תשובה ראשונית או משנית, אלא בתור הדרך שבה אנחנו חוקרים . נקודה. יש לנו אפילו חובה לחקור אבל החקירה תמיד מלאה בספקות והיא צריכה להיות מלווה בידיעה שאני לא יודע הכל. אם לא תמיד אבל תמיד נתקל בשאלות וקושיות שיוכלו לתת עילה לזרוק את הכל. השאלה היא אחת . אם אני מאמינה שהוא ברא את העולם או לא. זה הבסיס לכל השאלות ועליו מושתתות כל החקירות. וכשאני מאמין בו אני גם סומך עליו " כגמול עלי אימו " אבל אם ביסוד אני לא בטוח. זה כבר סיפור אחר לגמרי....... ועוד משהו, יכול להית שלא קלטתי אותך נכון. אני ממש אשמח אם תסבירי לי יותר טוב את הגישה שלך, ובאיזה זרם את נמצאת היום.
 
הילת הירח ,

האמת היא שאת מזכירה לי ממש מישהי מדהימה, הגישה הביקורתית שלכן מתיימרת קצת להעמיד את האדם במרכז העולם, כשבמרכז העולם עומד הקב"ה ואני מצטערת אם זה נשמע לך קצת משיחסטי... השאלה היא אם אנחנו מאמינים באמונה שלמה בקיומו של כח גדול ומבינים שאנחנו לפעמים קטנים מכדי להבין את החוקים שלו. והשאלה היא אם אנחנו יודעים שהכח הזה בחר בנו לעם, לעבוד אותו, ולקיים את תורתו. כן , גם לי זה הרבה פעמים נשמע מאוד דמיוני כי למה שלכח הזה תהיה העדפה כלפי עם מסוים אם כל היצורים הם ברואיו? אבל את יודעת מה, המציאות מוכיחה בדיוק את זה שאנחנו מיוחדים. ואני בטוחה שאת בקיאה בהיסטוריה שלנו... גם לי יש המון שאלות וקונפליקטים בלי סוף. אבל אני מקבלת את העובדה שאני רק בנאדם ושיש מעלי כח גדול שאני מחויבת לו. מכח הבחירה שלי.ושגם אם קשה לי לפעמים עם דברים שהוא עושה אני לא מבינה את כל דרכיו.
 
למעלה