אני לא יכולה יותר

[יעל ניסן]

עזרה מקצועית, יש?

 

[netaK]

לא וגם לא תהיה

 

[קרן אור של החיים]

אפשר לשאול למה../images/Emo35.gif

 

[netaK]

כי אני שונאת פסיכולוגים

או שעד עכשיו הלכתי רק לכאלה ממש גרועים

 

[lollapalooza]

תראי,

מהנסיון המועט שהיה לי עם טיפול פסיכולוגי, בסופו של דבר מי שעושה את העבודה זה לא הם, אלא את. השאלה היא אם את רוצה שיכוונו אותך (כי זה מה שהמטפל עושה, בסופו של דבר, הוא רק מכוון) ואם את לגמרי מוכנה במאה אחוז להכניס את עצמך לזה. וברמה המיידית יותר- את הרי יודעת שלפגוע בעצמך זה רע ושזה לא יפתור לך כלום. אז אולי כדאי להחליט על דרך אחרת להוציא את העצבים, ולהתמיד בה. בן דוד שלי היה במצב דומה לשלך, ובסופו של דבר הוא החליט שזה לא ייתן לו כלום, והוא החליט שבמקום לפגוע בעצמו הוא יתקשר לאנשים להציק להם, יעיף חפצים ברחבי החדר, יצייר (דווקא יצאו לו כמה יצירות ממש טובות, רק מלהעיף דברים על בד מתוך עצבים) או סתם ילך לעשות מקלחת קרה. בסופו של דבר, זה עזר. הרעיון הוא, כרגע, להכריח את עצמך ללכת נגד הרגש ונגד הדחף לעשות את הדבר המיידי שנורא בא לך עכשיו אבל תצטערי עליו עוד מעט. בהתחלה זה להכריח את עצמך ואח"כ זה כבר מובן מאליו. תמצאי לך משהו שאת מחליטה שברגע שאת מתעצבנת, או שאין לך כוח יותר ורע לך, את עושה אותו, או בן אדם שאת פונה אליו, וככה תשפרי את ההרגשה לפחות לטווח הקצר. ולטווח הארוך יותר- ללמוד להרפות. זה גם משהו שמתחיל בלהכריח את עצמך. להרפות מהדרישות לשלמות מעצמך, להרפות מהלחץ הזה של "מה אם אני לא מספיק טובה/ מוכשרת" וכו' (אגב, כולנו פה יודעים שאת מוכשרת, אז אולי כדאי שגם את תתחילי להאמין בזה?) או "אין לי מספיק דמיון או יצירתיות", כי את זה גם אנחנו יודעים שיש לך. ואלה גם דברים שמתפתחים ונבנים, בניגוד לתפיסה האומללה שנולדים עם דמיון ויצירתיות מושלמת (שטויות במיץ, תאמיני לי). אני אישית מוצאת שכשאני בלחץ עם "מה יהיה ומה אני אעשה" המוח שלי סגור לחלוטין וזה רק מתסכל יותר ויותר, וברגע שאני מרפה, הרעיונות מתחילים לזרום, והם עובדים. אז בשלב ראשון, להרפות. בעיקר מעצמך.

 

[ToryMaster]

ואת המצב עכשיו את אוהבת?

 

[netaK]

לא

אבל פשוט לא הולך לי עם פסיכולוגים

 

[יעל ניסן]

אז אולי לא פסיכולוגים דווקא?

אפשר למטפלת באמנות למשל - שבפגישות תוכלי להשתמש בכלי מתווך כדי להגיע לרבדים של עצמך שאת צריכה כדי לעשות שינוי. אפשר טיפול קוגניטיבי שלא ננעל על "משימות" ולא מוותר על הנגיעה באספקט הקיומי את יכולה להתייעץ במסרים אם את רוצה לגבי סוג הטיפול שיכול להתאים לך. פגיעה עצמית היא הרבה פעמים מעין "שסתום לחץ" כזה - משהו מאוד קונקרטי ומקרקע שכאילו מפסיק איזה סחרור שרק מתעצם ומתעצם. כמו פריקת הארכה בחשמל. יש מה לעשות כדי ללמוד לווסת יותר נכון ולא להגיע למקומות הללו. למה להמשיך להסתובב כך?

 

[קרן אור של החיים]

../images/Emo24.gifקיבלת פה עיצות טובות

אני חושבת גם שאולי כדאי ללכת על איש מקצוע שעובד בצורה פחות "חופרת". אבל גם כדאי להבין שאיש מקצוע הוא המכוון ולא המוביל. אם תצפי להיות מובלת קרוב לוודאי שתתאכזבי. אני מקווה שתוכלי למצוא בתוכך את הכוחות לקבל את העזרה שהציעו לך פה ולתת לזה נסיון נוסף

.