בגרות ותובנות של ילדים תחת אש
רודד - בן שנתיים. ישבנו אחה"צ בגינה. טרקטור רתום לעגלה עבר והשמיע רעש חזק שיכול היה להתפרש כפיצוץ רחוק. רודד : "אני מפחד" אמא : "ממה אתה מפחד" רודד (קם מהכיסא) : "בום, לחדר ביטחון" אמא : "הכל בסדר לא צריך להיכנס לחדר הביטחון" אבא : "אין צורך לפחד, אבא שומר עליך" (אבא הוא הרבש"צ) רודד : "אבא לא שומר עלי" אבא : "מי שומר עליך" רודד : "אמא שומר עלי" נדהמתי מהקישור של ילד בן שנתיים שלמעשה אף פעם לא באמת הסברתי לו את עניין חדר הביטחון והפיצוצים והקשר ביניהם וכמה מהר הוא עשה לבד את ההקשר ... והופתעתי שמבחינתו, זה שאבא אף פעם לא נמצא איתו בחדר הביטחון מתפרש כ"אבא לא שומר עלי" בניגוד מוחלט ללוטן שיודעת שאבא לא נמצא כי הוא יוצא לשמור עליה.
לוטן - בת אוטוטו 7. מנסה להבין איך זה שתמיד צבע אדום קורה כשהם בתוך המרכזון ולא משחקים בחוץ ... לוטן : "אני לא מבינה, למה הם לא עושים צבע אדום כשאנחנו בחוץ ? " אמא : "את רוצה שיהיה צבע אדום כשאתם בחוץ ?" לוטן : "לא, אבל כשאנחנו בחוץ הם יכולים לפגוע בנו יותר" אמא : "אז טוב שאין צבע אדום כשאתם בחוץ" לוטן : " אולי בעצם מי שעושה את זה זה מחבל טוב שלא באמת רוצה לפגוע באנו ומחכה שניכנס פנימה ? " אמא : (אחרי התלבטות קצרה) "לוטני, הם לא באמת יודעים בדיוק איפה את נמצאת עכשיו. " לוטן : "אז טוב שאנחנו תמיד קרובים למקום מוגן" אוף !
אובדן התמימות בגיל כל כך צעיר ...