גבר בדרכו שלו
Member
אתמול כיפור צהריים,שקט..אפילו הילדים עייפים מרכיבת אופניים..הזכיר לי נשכחות שהייתי ילד והיה הסכם בבניין שלא מרעישים בין 2 ל 4 בצהריים..אבל באמת לא היו מרעישים?זוג שרב,זוג שעושה סקס בקולות,ילדים משתוללים בתוך בית ומבית אחר טלויזיה בקולי קולות..הייתי מחכה לארבע לרדת למטה לשחק עם החברים בכדור ועוד משחקי ילדות שהיום אם תגיד את שמם לצעירים יביטו בך בעיניים המומות..בשעות האלה הייתי אצל השכנים או חבר מגיע אליי והיינו משחקים..
למה כתבתי את הפוסט?האם ככל שמתבגרים יש בו יותר זכרונות?נוסטלגיה?הצורך לא לשכוח את העבר?האם זה תרגיל טוב למנוע שיכחה?או הפחד להזדקן?
בשיעורי פסיכולוגיה בודדים מעברי הייתה שאלה:מה הזיכרון הכי קדום שלך?רוב השנים שלפתי את התשובה מיד(נאבדתי בלונה גל בתל אביב בגיל 3)והיום אם הייתי נשאל הייתי צריך להיזכר ולא עונה מיד..לפני שנה עניתי לעצמי תשובה אחרת,משהו עם חולה ואחות בגן ילדים(אני החולה)..ואז הבנתי שהעבר מתרחק והעתיד הוא ההווה..
וכן,זה אותי מפחיד:הפחד לשכוח זכרונות מעברי..
למה כתבתי את הפוסט?האם ככל שמתבגרים יש בו יותר זכרונות?נוסטלגיה?הצורך לא לשכוח את העבר?האם זה תרגיל טוב למנוע שיכחה?או הפחד להזדקן?
בשיעורי פסיכולוגיה בודדים מעברי הייתה שאלה:מה הזיכרון הכי קדום שלך?רוב השנים שלפתי את התשובה מיד(נאבדתי בלונה גל בתל אביב בגיל 3)והיום אם הייתי נשאל הייתי צריך להיזכר ולא עונה מיד..לפני שנה עניתי לעצמי תשובה אחרת,משהו עם חולה ואחות בגן ילדים(אני החולה)..ואז הבנתי שהעבר מתרחק והעתיד הוא ההווה..
וכן,זה אותי מפחיד:הפחד לשכוח זכרונות מעברי..