טלאור נתנאל התלמיד
New member
ברכה לחג הפסח
שלום לכם יקרים, קודם כל אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם על שאתם כותבים ומבקרים בפורום. כשאני נותן דבר מה, אני גם מודה לאל שיש מי שמוכן גם לקבל... אז תודה לכם מקרב לב. חג שמח. אני מברך את כולנו שסמליו של חג זה יהפכו להשראה מציאותית בחיינו: אני מברך את כולנו שנבער את החמץ מחיינו – שנבאר את החמוציות מחיינו. שנהיה מתוקים. שגם כשאנחנו לא במיטבנו, נמשיך הלאה בחיוך ולא נתעכב יותר מידי על מה שחסר, על מה שעדיין לא שלם, ושנמהר לחייך ולעזוב את השלילי ובזריזות נתחבר לחיובי. כמו שבני ישראל נצטוו למהר ולברוח ממצרים, לפני שהבצק יחמיץ, כך נזדרז לברוח מהשלילי ונתחבר לחיובי, לפני שמשהו בנו יחמיץ. שנדע לא להחמיץ את הרגע. שנדע תמיד למצות את הקיים ולברך עליו. שנדע תמיד להודות על הקיים. כך נצליח לראות כמה אנחנו כבר עשירים... שבחג החירות הזה נצא מהעבדות להרגלינו הישנים ומהשיעבוד להלקאה העצמית. שנפסיק לתת לעצמנו מכות ושנברך את עצמנו בברכות ובדִבְּרוֹת אהבה וחירות. שנפסיק להיות נוגשי עבדים בעצמנו ושנדע למצוא זמן למנוחה, לשבת עם עצמנו ולייחד זמן מיוחד למתן התורה האישית שלנו. כבר נכתב בתורה ש"לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ." (דברים ל) אני מברך אותנו שהעבר שרודף אותנו יטבע במצולות ים, במים עזים. שנראה את היד החזקה של אלוהים בכל פינה בחיינו ושנדע לשיר כל הזמן שירת הודיה על כך. שנהיה חופשיים להיות מי שאנחנו כשאנחנו באמת חופשיים. שנהיה נאמנים לאמת שלנו ושנהיה מי שאנחנו באמת ולא מי שאחרים מצפים מאיתנו להיות. נְאֶמַר שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא הוא ממצרים, וכבר נאמר בספר משלי ש"טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר" (משלי טז לב). כולנו יודעים שבטח היה קשה להיות עבדים במצרים לפרעה, ובטח ובטח שהיה קשה לקרוע את ים סוף לגזרים, ובטח ובטח ובטח היה קשה ללכת ארבעים שנה במדבר. אבל אנחנו לא צריכים רק לדמיין את אבותנו, שהרי לכל אחד ואחת מאיתנו יש את המעמסה האישית שלו, יש לכל אחד ואחת מאיתנו את המנה האישית של המרורים, הטיט והתבן שעימה הוא צריך להתמודד וזה לא קל. אז עכשיו, האביב הגיע, וכוחות חדשים מלבלבים בנשמה, ויש אוירה תומכת באויר. בואו ניזכר שכולנו יחד באותה הסירה, ושכולנו ערבים זה לזה. כל מה שאנחנו צריכים לעשות, הוא לברך בליבנו את אחינו, שיציאת מצרים האישית שלהם תהיה קלה ומוצלחת, וכך ניצור רשת של אהבה ותמיכה. כי במסע הכומתה הזה, האישי, נדמה לנו שאנחנו לבד, אבל לא כך הוא. כולנו יחד צועדים הלאה מהמיצרים החשוכים אלי אור ותקווה. וכולנו יחד יכולים לתמוך באחר וכתוצאה מכך להתחזק בעצמנו. אנו נתמוך זה בזה מתוך עמדה של גבורה וכח ועל ידי העזרה שניתן נזכה לקבל הרבה יותר. אני מברך את כולנו שיהיה זה חג חירות שנצא בו מאפילה לאורה ואור חדש על ציון יאיר, ושנזכה כולנו במהרה לאור החדש שבו אלוהים יתן לנו לב חדש ורוח חדשה בקרבנו ושהוא יסיר את לב האבן מבשרנו ונקבל באהבה לב בשר. (על פי יחזקאל לו) נסיים עם נבואת ישעיהו שאני כולי אמונה שהיא קרבה להגשמה (נסו לקרוא את הקטע לפי פרשנות שאומרת שאולי "חוטר" מכוון לדור שלם ולא לאיש מסוים דווקא): וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת יְהוָה; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ (...) וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים.(ישעיהו יא) חג שמח!
שלום לכם יקרים, קודם כל אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם על שאתם כותבים ומבקרים בפורום. כשאני נותן דבר מה, אני גם מודה לאל שיש מי שמוכן גם לקבל... אז תודה לכם מקרב לב. חג שמח. אני מברך את כולנו שסמליו של חג זה יהפכו להשראה מציאותית בחיינו: אני מברך את כולנו שנבער את החמץ מחיינו – שנבאר את החמוציות מחיינו. שנהיה מתוקים. שגם כשאנחנו לא במיטבנו, נמשיך הלאה בחיוך ולא נתעכב יותר מידי על מה שחסר, על מה שעדיין לא שלם, ושנמהר לחייך ולעזוב את השלילי ובזריזות נתחבר לחיובי. כמו שבני ישראל נצטוו למהר ולברוח ממצרים, לפני שהבצק יחמיץ, כך נזדרז לברוח מהשלילי ונתחבר לחיובי, לפני שמשהו בנו יחמיץ. שנדע לא להחמיץ את הרגע. שנדע תמיד למצות את הקיים ולברך עליו. שנדע תמיד להודות על הקיים. כך נצליח לראות כמה אנחנו כבר עשירים... שבחג החירות הזה נצא מהעבדות להרגלינו הישנים ומהשיעבוד להלקאה העצמית. שנפסיק לתת לעצמנו מכות ושנברך את עצמנו בברכות ובדִבְּרוֹת אהבה וחירות. שנפסיק להיות נוגשי עבדים בעצמנו ושנדע למצוא זמן למנוחה, לשבת עם עצמנו ולייחד זמן מיוחד למתן התורה האישית שלנו. כבר נכתב בתורה ש"לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ." (דברים ל) אני מברך אותנו שהעבר שרודף אותנו יטבע במצולות ים, במים עזים. שנראה את היד החזקה של אלוהים בכל פינה בחיינו ושנדע לשיר כל הזמן שירת הודיה על כך. שנהיה חופשיים להיות מי שאנחנו כשאנחנו באמת חופשיים. שנהיה נאמנים לאמת שלנו ושנהיה מי שאנחנו באמת ולא מי שאחרים מצפים מאיתנו להיות. נְאֶמַר שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא הוא ממצרים, וכבר נאמר בספר משלי ש"טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר" (משלי טז לב). כולנו יודעים שבטח היה קשה להיות עבדים במצרים לפרעה, ובטח ובטח שהיה קשה לקרוע את ים סוף לגזרים, ובטח ובטח ובטח היה קשה ללכת ארבעים שנה במדבר. אבל אנחנו לא צריכים רק לדמיין את אבותנו, שהרי לכל אחד ואחת מאיתנו יש את המעמסה האישית שלו, יש לכל אחד ואחת מאיתנו את המנה האישית של המרורים, הטיט והתבן שעימה הוא צריך להתמודד וזה לא קל. אז עכשיו, האביב הגיע, וכוחות חדשים מלבלבים בנשמה, ויש אוירה תומכת באויר. בואו ניזכר שכולנו יחד באותה הסירה, ושכולנו ערבים זה לזה. כל מה שאנחנו צריכים לעשות, הוא לברך בליבנו את אחינו, שיציאת מצרים האישית שלהם תהיה קלה ומוצלחת, וכך ניצור רשת של אהבה ותמיכה. כי במסע הכומתה הזה, האישי, נדמה לנו שאנחנו לבד, אבל לא כך הוא. כולנו יחד צועדים הלאה מהמיצרים החשוכים אלי אור ותקווה. וכולנו יחד יכולים לתמוך באחר וכתוצאה מכך להתחזק בעצמנו. אנו נתמוך זה בזה מתוך עמדה של גבורה וכח ועל ידי העזרה שניתן נזכה לקבל הרבה יותר. אני מברך את כולנו שיהיה זה חג חירות שנצא בו מאפילה לאורה ואור חדש על ציון יאיר, ושנזכה כולנו במהרה לאור החדש שבו אלוהים יתן לנו לב חדש ורוח חדשה בקרבנו ושהוא יסיר את לב האבן מבשרנו ונקבל באהבה לב בשר. (על פי יחזקאל לו) נסיים עם נבואת ישעיהו שאני כולי אמונה שהיא קרבה להגשמה (נסו לקרוא את הקטע לפי פרשנות שאומרת שאולי "חוטר" מכוון לדור שלם ולא לאיש מסוים דווקא): וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת יְהוָה. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת יְהוָה; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ (...) וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי: כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים.(ישעיהו יא) חג שמח!