ובכן
1) זה נכון שקורס הפסיכומטרי לא קרוב ברמה, אבל זה פשוט בד"כ כי הוא לא צריך. רוב התלמידים, בגלל שהם עדיין בתיכון, כבר יודעים את כל החומר, הדבר היחידי שהוא היה צריך ללמוד אלו השיטות לפתרון מהיר, ואיך לפתור את החלק המילולי. בקורס לאחר הצבא צריך גם לעשות חזרה מקיפה על כ-ל החומר וללמד אותו ממש. 2) לא יודע מאיפה הבאת את ה"נתון" הזה, אבל רק כדי "להרוס" לך קצת - בכיתה שלנו היו קצת פחות מ30 תלמידים. משהו כמו 12 קיבלו מעל 700. (מבחינת אחוזים זה כמעט חמישים אחוז, פי כמה וכמה מהאחוז באוכלוסייה). ובסה"כ כ20 תלמידים קיבלו מעל 600. (שוב - הרבה מאוד מעל האחוז הארצי). הכי גבוה אצלנו, אגב, היה 769. קורס בלוף שרק גאוני הדור יצליחו בו? אם ככה אתה טוען, אין ספק שאתה מאוד מחמיא לנו, תודה רבה, אבל קשה לי להאמין שכל הכיתה שלנו הייתה מורכבת מגאונים אחד אחד. 3) כפי שאמרתי למעלה - לא יודע אם התעלמת, לא קראת או לא קלטת - מבחינת הלחץ בלימודים - ממש לא הייתה לי בעיה, אני מסתדר מעולה עם התיכון שלי, שהוא גם מאוד נוח מבחינת זמני מבחנים וכד'. ארגון המערכת שבו, וארגון לוחות המבחנים שבו באמת נפלאים, ואין לי כלכך הרבה שיעורים, ככה שהסתדרתי מעולה. עכשיו, למשל, זאת תקופת מבחנים (ואני בי"ב, תחשבו מה זה אמור להיות) והכל בסבבה, לא לומדים בטירוף, ומצליחים לא רע (לא כל האנשים, ברור, אני כאן מדבר על עצמי באופן אישי). אם מישהו יכול להסתדר עם זה - למה לא? ייפטר מהפסיכומטרי ויגמור עם זה. 4) הבעיה בצבא זה שהרבה פעמים אתה לא עושה ישר בהתחלה שלו את הפסיכומטרי, אלא דוחה את זה לסוף הצבא, ועד אז אתה כבר שוכח דיי הרבה מהחומר באנגלית ובמתמטיקה, בייחוד אם לא נגעת בו מאז (כמו רוב האנשים. קשה לי מאוד להאמין, עם כל הכבוד, שיש כאן מישהו שאחרי שעזב את התיכון פתר תרגילים בגיאומטריה כדי לשמור על הרמה שלו בחומר). המדריך שלנו בקורס אפילו סיפר לנו על פעם שהוא פתר תרגיל של תשע חלקי שלוש ורשם שזה שלוש, ואחד האנשים שאל אותו: "רגע, מה עשית כאן?". אנשים כבר שוכחים אפילו דברים בסיסיים כמו לוח הכפל...
למה לך שעות תירגום?
