הנגשת גן רגיל לילד לקוי שמיעה |פרפר

[תאנה 2]

הנגשת גן רגיל לילד לקוי שמיעה |פרפר

שלום לכולם אשמח לשמוע מניסיונכם, איך דואגים להנגשה של גן ילדים רגיל שמשולב בו ילד לקוי שמיעה? למי פונים? איך זה עובד? כמה זמן לוקח? מה אומר החוק בנושא? אני מתעניינת גם לגבי עכשיו (אמצע שנה) וגם לשנת הלימודים הבאה. נכון להיום הילד בן 3 וחצי, מושתל, משולב פעמיים בשבוע בגן רגיל. האקוסטיקה שם נוראית ובזמן המשחק החופשי הילד לא מסוגל להבין שום דבר. הוא לא קורא שפתיים ולא יודע שפת סימנים. תודה לעונים

 

[המרחפת]

התשובות הן חלקיות

ניתן להצמיד לילד סייעת, ניתן לדאוג שהוא תמיד יישב במקום ישיבה אופטימלי מבחינת ראיית הדובר, אקוסטיקה זה דבר שקשה לשנות, את יכולה לכל היותר שלא יושיבו אותו ליד הקיר ולבקש מהגננת לשים שטיח במקרה של הד, אבל זה כבר תלוי בה ובנכונות שלה. הפניה היא לעובדת השיקום באגף הרווחה והיא זו שדואגת שהילד יוכרז כזכאי לסייעת והיא פונה לחברה הקבלנית שתמצא לו סייעת. הילד לא מצליח להבין כלום בזמן החופשי אך ורק בגלל האקוסטיקה, או כי אלו היכולות השמיעתיות שלו כרגע? צריך להיות ריאליים מה ההנגשה תיתן ומה לא.

 

[תאנה 2]

הילד שומע ומבין מעולה בתנאים

הילד שומע ומבין מעולה בתנאים אופטימליים (הקושי העיקרי שלו כרגע זה בדיבור משובש ולא ברור). האקוסטיקה בגן כל כך נוראית שאפילו אני סובלת שם ואני לא לקוית שמיעה. הורים רבים (לילדים שומעים) התלוננו על האקוסטיקה בגן. הבנתי שיש איזה שהוא חוק או משהו כזה שמשרד החינוך צריך להנגיש כיתות וגני ילדים לילדים עם מוגבלויות. אני מתכוונת לתקרה אקוסטית ולא לסייעת. השילוב של הילד בגן הרגיל הוא לצורך חברתי וסייעות ומטפלות יש לו מספיק. ילדים פונים אליו ומדברים איתו והוא לא מסוגל להבין אותם ברעש. אפילו אדם שומע מתקשה לנהל שיחה בתנאי רעש.

 

[המרחפת]

אז אולי גן אחר?

כי להתקין תקרה אקוסטית לוקח זמן, ולוקח עוד יותר זמן לאשר ולתקצב התקנה של כזו, וזה לא יקרה לפני הקיץ (שאז הגן ריק וניתן לערוך שיפוצים). אם האקוסטיקה כל כך גרועה לכל המבקרים בו, אז זה בטח לא גן שמתאים לילד הזה.

 

[תאנה 2]

אין גן אחר בישוב שלנו

וחשוב לנו שהוא יישולב חברתית עם בני גילו כאן ולא בעיר אחרת. קבוצה זו היא הקבוצה איתה הוא יצטרך להתערבב במשך השנים הבאות.

 

[צלף]

לשים שטיח לשים וילונות על החלונות

וגם הקירות זה יכול לעזור כי בד בולע רעש בעוד שקירות ורצפה חשופות מחזירות קול וגורמות להידהוד. לגבי התקנה של תקרה אקוסטית - אני יודע שהוצאות על התקנת תקרה אקוסטית בכיתה זה 20,000 ש"ח, אז לא מאמין שאפשר לסדר את זה בטווח קצר, אז עם הפתרונות של שטיח ווילונות לא ישימים בטווח קצר (או שלא עוזרים ) - עדיף לחפש לילד שלך גן אחר עם פחות ילדים ויותר אקוסטיקה...

 

[תאנה 2]

כמה זמן זה לוקח בדרך כלל?

יש חוק כזה, כמו שאמרתי, הנגשה של כיתות וגני ילדים לילדים עם מוגבלויות? ילדים לקויי שמיעה נכללים בזה? איך זה עובד?תודה לכולם על התשובות

 

[צלף]

כתבה על חוק הנגישות במוסדות לימוד

כאן בקישור http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3061753,00.html ממה שקראתי שכבר בתהליך ההרשמה לגן צריך על פי החוק להנגיש את גן הילדים, אני לא יודע מה הכללים אם הבקשה באה באמצע השנה. אני יודע שבבית ספר שבה לומדות הבנות שלי בבית שמש הנגישו גישה לכיתה אחת לילדה עם בעיות גפיים... אם יש בעיות של יעוץ משפטי כדאי לפנות למיחא כמו שכבר כתבו, ואפשר גם לארגון בזכות - אם כי כדאי לפנות קודם למיחא שבטוח שכבר יש להם ידע על מקרים דומים...

 

[תאנה 2]

תודה, אפנה למיחא

האמת היא שאני יותר מתעניינת לגבי שנה הבאה, אני לא מאמינה שינגישו את הגן באמצע שנת הלימודים אבל אנסה, מה יש להפסיד?

 

[המרחפת]

אין מה להפסיד

וזו דרישה אלמנטרית לאור הסיבות שהצגת: גן יחיד ביישוב ושילוב בקהילה הסובבת אותו.

 

[אסף בר1]

מניסיון הכי טוב זה בקיבוץ(קיבוצניק)

אם את גרה במושב? אז אני ממליץ לך להשאיר את הילד בגן של המושב או איפה שאת גרה... כי ככה הכי טוב שהוא יתחבר עם חבריו לעתיד ויכיר אותם ותאמיני לי עם כל הכבוד לדאגות שלך לילד זה השלב שהכי חשוב זה שיתמודד בסביבה רק ככה ילמד ויסתגל החיים לא מגש של כסף.. מיח"א זה כמו חוג... ולא ממש גן ילדים(לפחות זה מה שהיה לי בשנות ה-80) והגן העיקרי שלי הוא בקיבוץ וכמה פעמים בשבוע הייתי נוסע לשם ללמוד דיבור... אז ככל שתשלחי אותו לסביבת לקוי שמיעה חרשים ככה הוא יפסיד המון! עדיף לך לשים אותו מול שומעים ויתמודד הרי בגיל כזה דווקא לומדים לא?! אני לא חושב שזה מרושע לשים אותו בסביבה קשה יותר אני בעצמי כעסתי על זה ששמו אותי בסביבה קלה של לקויי שמיעה כי במושב יש הרבה רצון להיות בח'ברה ויותר כיף אז שלא לדבר על הקיבוץ... אני לא רוצה לעצבן אף אחד... אבל הסביבת לקוי שמיעה מורידה משהו... אז לפחות עד גיל 13 שיהיה כמה שיותר עם שומעים ומידי פעם עם לקוי שמיעה אבל לא לאלץ אותו לשום דבר... כי אני בטוח שמבחירתו הוא יהיה יותר עם שומעים

 

[ליהיא2007]

זאת סוגיה קלאסית

לגיטימית מאוד ומוכרת בקרב הורים ואנשי חינוך.. ארחיב בנושא שהעלת וחשוב מאין כמוהו מאוחר יותר..

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

לא מסכימה לגבי מיח"א

גם אני הייתי שם כארבע שנים אי שם בשנות השמונים וזה ממש לא איזה "חוג".. הרבה בזכות מיח"א רכשתי מיומנויות דיבור ושפה ושיפרתי את יכולות השמיעה שלי. זה דבר ששום גן רגיל לא יוכל לספק כראוי לילד לקוי שמיעה. ומקביל הייתי בגן רגיל של שומעים (כדי להרגיל אותי לסביבה שומעת) וככה הרווחתי משני העולמות. במיח"א למיטב זכרוני דווקא היו פעילויות כמו בגן ילדים רגיל וכו' רק שחלק מהיום הוקדש לאימוני שמיעה ודיבור וזה דבר מאוד חשוב עבור ילדים לק"ש. לכן לפי דעתי ילד לק"ש יכול ללכת לגן מיח"א כדי לשפר את יכולותיו ולרכוש מיומנויות חשובות , ולהכיר ילדים עם מכנה משותף (הלקות בשמיעה) ובמקביל גם ללכת לגן רגיל של שומעים גם כן כדי להכיר את עולם השומעים. וככה הוא ייצא מרוויח מכל זה. זה הכי טוב לפי דעתי וזה לא סוגר אותו בשום מובן.

 

[בלונדינית הסודית]

מיח"א

בארגון מיח"א (מחנכי ילדים חירשים) יש אפשרות להסתייע בהדרכה וייעוץ להורים שמתמודדים עם הנושא. אוכלוסיית היעד היא ילדים בגיל הרך הלוקים בשמיעה.

 

[TheWhiteTigris]

אז זה הפירוש! ../images/Emo12.gif

 

[חולמת ב ה ק י ץ]

הייתי בגן כזה

אמנם זה היה לפני קצת יותר מ-20 שנה אבל שולבתי בגן רגיל לחלוטין ואני הייתי הילדה החרשת היחידה שיש שם. לא הייתי מושתלת כמובן והרכבתי זוג מכשירי שמיעה וידעתי לקרוא שפתיים קצת (בכל זאת הייתי בת בערך 3-4). באותה תקופה כבר מגיל ינקות הייתי בגן מיח"א ובערך בגיל 3-4 הציעו במיח"א שאשתלב בגן רגיל רק לצורך חברתי כדי להכיר את עולם השומעים. אז שילבו אותי בגן כזה באיזור מגוריי ואני זוכרת שזה היה גן מאוד נחמד, ילדים נחמדים וסה"כ היה לי טוב שם .. אם הילד שלך לא שומע טוב בתנאי רעש אז כנראה אין כ"כ הרבה מה לעשות. הרי יש לו ליקוי בשמיעה וקשה לתפקד בתנאי רעש.

 

[שָׂרָה]

אני הייתי במיח"א פעמיים בשבוע

אמא שלי היתה יושבת מאחורי המראה עם כל האמהות האחרות כדי לראות איך הגן מתנהל. אני זוכרת שאהבתי להסתכל בדמות של עצמי במראה, ובמקרה התקרבתי מספיק ופתאום במקום חושך ראיתי משהו זז כאשר הסתכלתי יותר לעומק פתאום ראיתי מלא פרצופים מחוייכים שעשו לי פוצי מוצי. פתאום אני רואה פרצוף כועס וזיהיתי שזה אמא שלי, שנופפה באצבע ואמרה לי לכי מפה! נעלבתי והתחלתי לבכות

ואז ציירתי בלוח פרצוף בוכה עם מלא דמעות. אחרי שנרגעתי מחקתי את הדמעות, ובסוף מחקתי את הפה העצוב ובמקומו ציירתי פה צוחק.

איך שהם עשו מזה עסק והתלהבו איך שהקטנה מביעה את עצמה בלה בלהבלה.. העיקר, היו שם גננות מקסימות: הגננת רינה, והגננת שרה עם התספורת הקצוצה כמו גבר. מישהו היה במחזור שלי? הלו? (שנת 78) ואז בשנה ההבאה בשנת 79, הלכתי לגן המשולב בתל אביב. היתה שם הגננת נאווה, והמורה לדיבור יעל. והאחות שאני לא זוכרת את השם שלה, היה לה שיער מקורזל, היתה שמנה, ומשקפיים כהות, ותמיד היתה מחייכת. היא נהגה ללכת עם חולצות בלי שרוולים. היו לי קצת בעיות עם המורה יעל. היא ישבה והתאמצה ללמד אותי לדבר, רבאק, לענות על שאלות במקום לחזור כמו תוכי. היא שואלת אותי: איך קוראים לך? הייתי אמורה לענות קוראים לי שרה. אבל לא היה לי סבלנות לשבור ת'שיניים ולחשוב איך לענות אז אמרתי אחריה כמו תוכי 'איך קוראים לך' ואז היא שואלת אותי: איפה את גרה? אני - 'איפה את גרה'? המורה יעל התעצבנה ואמרה: אם תעשי את זה עוד הפעם את יוצאת! אבל זה לא עזר, ובסוף היא הוציאה אותי מהשיעור דיבור

הילדים החרשים שהיו במחזור שלי אני זוכרת את השמות של חלקם: אסתי, לאה, מאיר (המלך שהיה מלך של החרשים בגן המשולב

) אלי המצחיק ו- אני. מישהו ממכם כאן? אוח.. היו ימים ... היו ימים!

 

[נופו המטורפת]

גמני הייתי הולכת למיח"א אבל הפתעה-

אני לא זוכרת כ-ל-ו-ם ינעל העולם, גיל 3, מי זוכר?!