חדשה בפורום

עיילה2

New member
חדשה בפורום

שלום לכולן, שמחה שגילתי את הפורום הזה... אני בת 36 ויש לי 2 בנות מקסימות..."אמא" שלי (קשה לי לקרוא לה ככה אפילו) מזמן לא אמא שלי..היא תולה את הקשר עם אבא שלי דרכה כלומר- אני לא יכולה לדבר עם אבא שלי בלי שאדבר איתה קודם (אבא שלי לא בדיוק במצב נפשי פיזי תקין) .. ניסיתי להסביר לה, גם אחי הקטן (שהוא הנשמה התאומה שלי- שהיא דרך אגב ניסת לסכסך כמו שעשתה בהצלחה עם האחים שלי האחרים).. ישל י סיפורים ודוגמאות רבות... האחרונה שבהם ביום שילדתי את הקטנה היא התקשרה בבוקר ושאלה מתי לבוא לבקר..היתי שנייה לפני תחילה לידה ולכן עניתי לה מתי שאת רוצה.. בערב התקשרתי לאבא שלי להגיד לו מזל טוב יש לך עוד נכדה והוא אמר שהיא כעסה כי לא אמרתי לה מתי לבוא... וכשהיא באה מס' ימים לאחר מכן- נתתי לחמותי קודם להחזיק את התינוקת (מה לעשות שהיא יותר מעורבת ותומכת- הגדולה ישנה אצלה 4 ימים..דבר ש"אמא" לא יכולה לעשות לעולם).. וכו' וכו'... מאז אנחנו לא מדברות (הצעתי גישור שהיא כמובן מסרבת).. כפי שאני רואה..היא רוצה את כל הזכויות (להתקשר אליה, לקשקש איתה, ) אבל ללא כל חובות (שום תמיכה נפשית, עזרה עם הבנות , כספית אין על מה לדבר למרות שאם האחים שלי אין שום בעיה לעזור להן)..היא נהנית להגיד לי "לא", ולפגוע בי..ואני נורא פוחדת שהיא תעביר לבנות שלי (הגדולה כל הזמן שואלת עליה) המוטו של אל תצפי..לא ככ עובד ..כי היא גורמת לי לצפות .. אבא שלי חולה ואני מאוד רוצה לחדש איתו את הקשר אבל לצערי זה תלוי בה ..יום הולדת של הבת הקטנה שלי שבוע הבא.. ואני מתלבטת (בלחץ דודתי) אם להזמין אותם ושוב להתחיל את הבלגן איתה..
 
כמובן שלהזמין../images/Emo65.gif

ברוכה הבאה לפורם השקט והמקסים של תפוז.
עוד מעט גם תגיע יעל המקסימה. יקרה שיתפת בסוגיה שקשה לי להבין מדוע אבא הוא החוט המקשר בינך לבין אמא? הרי אתם משוחחים ביניכם. (עם אבא) אשתף אותך בניסיוני. כאשר למדתי שלריב חייבים להיות שניים התחלתי להתנהל אחרת
הבנתי שאת אמא אני לא יכולה לשנות ולכן גם הפסקתי להיפגע ממנה. ולמדתי לסלוח לה כמעט על הכל.
צלצלי אליהם או גשי תלוי מה נהוג תזמיני אותם לארוע צייני שמאוד תשמחי שיגיעו וגם הבת שלך תהיה מאושרת צייני שאת מחכה להם אל תצברי כעסים זה לא טוב לאף אחד למדי לסלוח כאשר זה לא כל כך נתון לשינוי וגם תחנכי את בנותייך לראות כך דברים. מה דעתך?
 
"אמא"

קודם כל
בכדי לחזק אותך בהתמודדות הקשה. אני מצטרפת לדבריה של "תפו ופוזה". את אמך לא תוכלי לשנות. קשה מאד, אך יותר אפשרי זה לשנות את עצמך. תאמרי לעצמך שוב ושוב - "זאת היא וכך היא, אני אלמד לחפש את הטוב (גם אם הוא מועט) ואתעלם מהרע" תראי שלאט לאט תוכלי ביתר קלות להתמודד איתה. אם לא תבקשי דברים - לא תקבלי תשובת "לא". טוב שיש לך חמות טובה, תומכת ומעורבת, אז היא תהיה לך "אמא מחליפה". (אצלי, לצערי, אימי נפטרה לפני שנים, אז חמותי מילאה את תפקיד שתי האמהות. האם הסיבה שהיא דורשת שהקשר אל אביך יעבור דרכה הוא בגלל מצבו הפיזי והנפשי? האם היא בעצם מגוננת עליו? מה יקרה אם תזמיני אותה? האם היא תגרום לבלגן באירוע? אם כך, צריך לחשוב איך למנוע ותבקשי עזרה מדודתך ואחיך הצעיר. או שמא רק יהיו לה טענות לאחר מכן? - את לא חייבת להקשיב ובוודאי לא צריכה לקחת ללב. זהו העניין שלה, אם משהו לא מצא חן בעיניה. שולחת לך כוחות להתמודד.
 

שיבא2

New member
היי

כתבת לי מכתב לתיבה הפרטית וקראת לי "אחות תאומה" כן, יש דברים דומים ביני לבינך, אך במקרה שלי אין לי אח, ובטח אין לי דודה תומכת אני עושה הכל לבד. יתרה מזאת, בתחילת הקשר עם בעלי, הוא היה לצד אמא שלי ומשפחתי. רק בחצי שנה האחרונה הוא לצידי ומחזק אותי בניתוק מהמשפחה שלי. אין לו בכלל סבלנות לשמוע עליהם, והוא לא מעוניין במתחים במשפחה, ובקשר בנינו בגלל משפחתי. מה לרשום לך? אני ממש רוצה להיות אופטימית ולרשום לך דברים טובים. לצערי, לא מסוגלת לחטוא לאמת ולהיות אופטימית. דברים לא משתנים. גם אני, שאני מראה המון כוח אל מול משפחתי. הרי אני בנתק מהם, הם לא היו בברית של בני, הם לא רואים את הילדים שלי ועדין אני מרגישה זרמים תת קרקעיים כנגדי כל מיני אמירות שיוצאות מאחי (איתו אני בקשר) ובזמנו מאבא שלי- שנתיים של "טירור" היו לי עם אבא שלי, כשמרבית המילים זרמו ביחס לנתקים שלי ממשפחתי.... זה היה נורא קשה, כי כמוך- גם אני מאוד אוהבת את אבא שלי וקשורה אליו.- אגב- גם אותו לא הזמנתי לברית של הבן שלי- כי באותם ימים התערבותו בנושא היתה בשיא, כמובן לרעתי. לא מצאתי לנכון לשתף אותו ברגע כל כך אינטימי. לסיכום, לדעתי, את חייבת לחשוב על החיים שלך היום ובעוד 5 שנים. לאן את רוצה להוביל את העגלה שלך? המסקנות שלי על החיים הן שלי. תבחרי את המסקנות שלך. עם זאת, לדעתי, חשוב מאוד להבין ולקבל כאקסיומה את מצבך הרגשי- נפשי את השלווה הפנימית שלך. אל לך לשכוח שאת מגדלת 2 בנות וכל לחץ נפשי שלך, מושלך עליהן. אני באופן אישי - לא הסכמתי שמשפחת המוצא שלי תקלקל לי את המשפחה הטרייה שיצרתי. ומכאן הניתוקים. כאנקדוטה- בשיחת טלפון של אמא שלי לבעלי (נדמה לי שהיא לא ידעה שאני שומעת את השיחה ברמקול במכונית) אמא שלי אמרה לבעלי שיבוא אליה בלעדיי, ולבת שלי היא אמרה שתעזוב אותי/את אמא שלה ותבוא לסבתא/אמא שלי. זה היה עוד קש ששבר את גב הגמל. ופה אמרתי לעצמי, שאני דואגת לעצמי, הבת היא שלי, ואצור כזה מרחק בין אמא שלי/הסבתא של הילדה לבין ביתי, כך שאשמור לי מקום של כבוד אצל ביתי. שיקול אגואיסטי לחלוטין. מדהים לאיזה רמות משפחות מרעילות יכולות להוביל ............ שבת שלום!!!!!!!!!!!!!!!
 

עיילה2

New member
תוספת

תודה לכולם... אוסיף שאבי חולה בסרטן ועוד מיני מזונות והוא לא במצב להתעמת מולה..והיא מנצלת זאת מולי כי היא יודעת שהוא חשוב לי.. בסוף הזמנתי אותם ואבי אמר לי דברי איתה..דברתי והזמנתי אותם (היא דרך אגב היתה קרה מאוד).. לאחר שהשיחה נותקה..שמעתי אותה צורחת עליו והוא לא אמר לה מילה.. הבוקר דברתי איתו והוא (דמעות בעייני כרגע) אמר שהוא נורא מתגעגע אליי ולבנות שלי והיא לא תתן לנו להפגש עד שאתנצל (על מה הגברת בחרה להעלב הפעם לא יודעת).. ושלא נותר לו זמן רב והיא גם מפנה את כל האחים האחרים נגדי (פרט לאחי הקטן שאין לה סיכוי ..ולא גם יש טיפה שיקול דעת )..ואבי עוד מתנצל שיש לנו אופי דפוק... אמרתי לו אבא אין לנו אופי דפוק0אתה רגיש ונהדר ואוהב (זאת היא אם האופי הדפוק שאבי מחמיא לה ומניסה לפייס והיא תוקפת אותו (אוסיף שלאבי התפרצה שוב הסרטן)... לסיכום אמרתי לו אבא הכל בשבילך...לא צריכה את האחים האלו שנגררים אחרי דיבורים רעים כאלו ושוכחים מה נעשה עבורם, יש לי משפחה וחברים ..הכל בשביל אבא שלי ואולי אצליח להוציא אוצי מהארמון של האם החוגת:)))..
 
למעלה