pilovich shahaf
New member
חופש הביטוי הוא נחלת השמאל בלבד ../images/Emo31.gif
דודו אלהרר: חופש הביטוי הוא נחלת השמאל בלבד 11/27/2001 "פתאום שמעתי את עזמי בשארה מדבר, הסתכלתי ואמרתי: אני מאמין לו! פתאום התחלתי להאמין לכל מה שאומרים ערביי ישראל", דברי דודו אלהרר, שדרן רדיו ומוסיקאי. ביומן ערוץ 7 הוא סיפר על המהפך שעבר לאחר שהקשיב לדברי ח"כ עזמי בשארה. אלהרר סיפר כי מגיל 10 התחנך במסלול של תנועת העבודה. מסלול שעבר דרך תנועת הנוער, הליכה להגשמה, לקיבוץ ולצבא. "זרמתי לכיוון זה, ולרגע לא עצרתי לחשוב", אמר, והוסיף, כי לאחר ששמע את דבריו של בשארה הוא תפס כי תושביה היהודים של המדינה מתיימרים לדעת מה הערבים חושבים, וכי הם אף פועלים לטובת מה שנדמה להם כי הערבים רוצים. "אנחנו החלטנו שהם ערביי ישראל, אבל הם לא ישראלים, הם פלשתיניים, הם אינם מעוניינים לחיות אתנו בדו קיום, ואנחנו איננו מאמינים להם", אמר. אלהרר הביא כדוגמא את אחד ממאמריה של ענת גוב, פעילת שמאל, שכתבה כי ערביי ישראל ברובם רוצים לחיות עם הישראלים בדו קיום. "זוהי קביעה שקרית, אומר אלהרר, אך איש אינו עוצר ושואל את ענת גוב ופובליציסטים אחרים מן השמאל: ´מנין לך´? הרי רוב ערביי ישראל לא רוצים לחיות אתנו בדו קיום, והם זועקים את זה בגרון ניחר", אמר. לדבריו, כיום הוא מאמין לדברי הערבים הטוענים שהם רוצים "את כל אדמותיהם" בחזרה. אלהרר הוסיף כי לאחר שהבין שזו השאיפה הערבית הוא שינה את עמדותיו ופנה לכיוון הימין, אך עד מהרה התברר לו מחיר השינוי. לדבריו, הוא איבד את חופש הביטוי שהיה ערך חשוב שעל ברכיו חונך, וזאת מאחר שמה שלשמאל מותר לומר, לימין אסור. הוא הוסיף כי כעת, משבחר בדרך אחרת, הוא מנודה, ומשלם מחיר יקר: הרבה מחבריי חדלו להיות חבריי, סיפר, והוסיף כי גם אתר YNET, שבו הוא כותב מאמרים, כבר אינו שש לפרסם את מאמריו, משום שהם בעיניהם "פשיסטים וגזעניים", כלשונו. אלהרר ציין כי יש עוד רבים מחבריו שעברו תהליך זהה, אך הם אינם נחשפים. כדי לבסס את דבריו הוסיף אלהרר: "אם לא כן איך אריק קיבל שרון קולות רבים כל כך?". (פורסם בחדשות ערוץ 7, 27.11.2001) מבחן התוצאה. פ"ש.
דודו אלהרר: חופש הביטוי הוא נחלת השמאל בלבד 11/27/2001 "פתאום שמעתי את עזמי בשארה מדבר, הסתכלתי ואמרתי: אני מאמין לו! פתאום התחלתי להאמין לכל מה שאומרים ערביי ישראל", דברי דודו אלהרר, שדרן רדיו ומוסיקאי. ביומן ערוץ 7 הוא סיפר על המהפך שעבר לאחר שהקשיב לדברי ח"כ עזמי בשארה. אלהרר סיפר כי מגיל 10 התחנך במסלול של תנועת העבודה. מסלול שעבר דרך תנועת הנוער, הליכה להגשמה, לקיבוץ ולצבא. "זרמתי לכיוון זה, ולרגע לא עצרתי לחשוב", אמר, והוסיף, כי לאחר ששמע את דבריו של בשארה הוא תפס כי תושביה היהודים של המדינה מתיימרים לדעת מה הערבים חושבים, וכי הם אף פועלים לטובת מה שנדמה להם כי הערבים רוצים. "אנחנו החלטנו שהם ערביי ישראל, אבל הם לא ישראלים, הם פלשתיניים, הם אינם מעוניינים לחיות אתנו בדו קיום, ואנחנו איננו מאמינים להם", אמר. אלהרר הביא כדוגמא את אחד ממאמריה של ענת גוב, פעילת שמאל, שכתבה כי ערביי ישראל ברובם רוצים לחיות עם הישראלים בדו קיום. "זוהי קביעה שקרית, אומר אלהרר, אך איש אינו עוצר ושואל את ענת גוב ופובליציסטים אחרים מן השמאל: ´מנין לך´? הרי רוב ערביי ישראל לא רוצים לחיות אתנו בדו קיום, והם זועקים את זה בגרון ניחר", אמר. לדבריו, כיום הוא מאמין לדברי הערבים הטוענים שהם רוצים "את כל אדמותיהם" בחזרה. אלהרר הוסיף כי לאחר שהבין שזו השאיפה הערבית הוא שינה את עמדותיו ופנה לכיוון הימין, אך עד מהרה התברר לו מחיר השינוי. לדבריו, הוא איבד את חופש הביטוי שהיה ערך חשוב שעל ברכיו חונך, וזאת מאחר שמה שלשמאל מותר לומר, לימין אסור. הוא הוסיף כי כעת, משבחר בדרך אחרת, הוא מנודה, ומשלם מחיר יקר: הרבה מחבריי חדלו להיות חבריי, סיפר, והוסיף כי גם אתר YNET, שבו הוא כותב מאמרים, כבר אינו שש לפרסם את מאמריו, משום שהם בעיניהם "פשיסטים וגזעניים", כלשונו. אלהרר ציין כי יש עוד רבים מחבריו שעברו תהליך זהה, אך הם אינם נחשפים. כדי לבסס את דבריו הוסיף אלהרר: "אם לא כן איך אריק קיבל שרון קולות רבים כל כך?". (פורסם בחדשות ערוץ 7, 27.11.2001) מבחן התוצאה. פ"ש.