חרדה חברתית???

[ToLoN]

חרדה חברתית???

שלום רב. קוראים לי טל, אני בן 17. קראתי מאמר על "חרדה חברתית", ואני די בטוח שאני סובל ממנה. אני לא נראה טוב בכלל (לפי דעתי): אני שמן ושעיר דבר שגורם לי להגעל מעצמי. אני הומו הרבה יודעים עליי. אני תמיד חושש ממה שתגיד הסביבה. אני מ=מ=ש פוחד לדבר בפומבי! אני מסמיק מ=כ=ל דבר קטן. אפילו בכיתה בשיעור כאשר המורה מדברת איתי ואני בסה"כ מביע דעה אני מסמיק! רק מהחשש שמע יחשבו עליי כך או אחרת ילדים אחרים בכיתה. במצבי לחץ, לעיתים בכיתה אני מזיע המון!!!! בכפות הידיים ובפנים בעיקר! אני סובל מכאבי בטן איומיים כאשר אני מרגיש לחוץ. אין לי הרבה חברים, הביטחון העצמי שלי ברצפה. עד עכשיו חשבתי שההתנהגות שלי נובעת כתוצאה מהביטחון הנמוך! אחרי קריאת המאמר אני בטוח כי אני סובל מחרדה זו! אשמח אם אקבל הכוונה. מה עליי לעשות? תודה רבה. טל!

 

[talik]

קודם כל, הכי חשוב לדעתי זה להעלות

את הבטחון העצמי. אתה לא כל כך שונה מהרבה אנשים אחרים שמרגישים לא טוב עם עצמם, ואני מאמין שהמציאות לא כזו נוראה. הייתי ממליץ לך לדבר על איך שאתה מרגיש עם אנשים קרובים, משפחה ו/או חברים. מה חברים שלך אומרים על איך שאתה מרגיש? למה הם חברים שלך אם "אתה כזה מגעיל"? כנראה שיש בך משהו, שאחרים מוצאים, וכרגע אתה לא מוצא. במסע הזה תצטרך הרבה כח, אבל אני בטוח שתגלה שיש בך הרבה מאד כח, ולאט לאט תלמד גם לאהוב את עצמך, לשנות את המחשבה ואת ההתנהגות שלך, ולחבק חלקים אחרים שעד היום לא סבלת. בהצלחה!

 

[טלי גולן]

חרדה חברתית

היי טל, התחושות שאתה מתאר (הקושי לדבר בכיתה, החשש ממה יחשבו עליך...) מאוד אופייניות למי שסובל מחרדה חברתית. כשאנחנו מתמודדים עם החרדה, ועושים שוב ושוב את הדבר שמפחיד אותנו (מדברים בכיתה למשל), החרדה יורדת ואנחנו רואים שזה לא כל-כך נורא. הבעיה היא שזה לא קל למצוא את הכוח לעשות את הדבר המפחיד כשהראש שלנו מלא במחשבות לא נעימות, כמו הפחד שיצחקו עלינו, שיחשבו עלינו כל מיני דברים.. ומה שיכול מאוד לעזור זה שאנחנו ננסנה להתווכח עם המחשבות הלא נעימות (למשל ע"י זה שנשאל את עצמינו מה כל-כך מפחיד אותנו שיקרה, מה באמת הסיכוי שזה יקרה, האם במידה וזה יקרה זה יהיה כל-כך נורא? למשך, אם מישהו פוחד לדבר מול הכיתה, כי הוא פוחד שיטעה ויצחקו עליו. הוא יכול לשאול את עצמו האם בהכרח הוא יטעה? האם במידה שיטעה בהכרח יצחקו עליו? אם כן יצחקו עליו האם יקרה משהו נורא או שאולי לא? ככה אפשר לראות שהסיכויים שיקרו הדברים שמפחידים אותנו הם בעצם לא כל-כך גדולים כמו שנדמה לנו. בצורה כזאת יותר קל לנו לנסות ולהתמודד עם החרדה (כמובן שבהדרגה. כשמתחילים עם לעשות דברים שרק קצת קשים לנו, וממשיכים בהדרגה לדברים שיותר קשים. לדוגמא: אולי זה קל יותר לדבר עם המורה אחרי השיעור ולא מול כל התלמידים, אולי קל יותר להצביע בשיעור שבו ממש טובים בחומר..) בכל מקרה, אני חושבת שכדאי לך לפנות לפסיכולוג, שיוכל לעזור לך להתמודד עם החרדה, ולעבוד איתך על בניית תוכנית התמודדות שתעזור לך לנצח את הפחד. גם במידה ואין לך חרדה חברתית, שיחות עם הפסיכולוג יוכלו לעזור לך להבין מה בדיוק מפריע לך, ולעזור לך למצוא פתרונות לבעיות שמציקות לך, כמו לדוגמא להעלות את הביטחון העצמי שלך.

שיהיה המון בהצלחה