../images/Emo32.gif גמילה: אצלנו זה היה די הדרגתי
אני יכולה לתפוס טרמפ על נושא ההנקה?
תומר בן שנה ושלוש ונראה לי שלעולם אני לא אצליח לגמול אותו עד לפני חודש הייתי ממש מיואשת מהנושא כי גם לא קיבלתי מחזור וכבר רצינו להתחיל לנסות שוב עכשיו שקיבלתי קצת ירד לי הלחץ של הגמילה אבל בכל זאת לא נראה לי שאם נמשיך ככה יגמר בקרוב.. הוא לא מראה שום סימנים שנמאס לו -להיפך . אפשר לשמוע סיפורי גמילה ? ולשאלה האם אפשר להתחיל טיפולים בזמן הנקה - אני שאלתי את פרופ´ משיח שהוא התארח בYNET בפורום והוא ענה לי שבזמן הנקה ממש לא מומלץ לקחת הורמונים ועודד אותי להפסיק להניק . האמת בזמן האחרון כל הרופאים שאני מספרת להם שתומר עוד יונק פעמיים ביום מרימים גבה ..גם הרופאת ילדים וגם רופא נשים.
גמילה: אצלנו זה היה די הדרגתי
(אני לא בעד שיטת ה"קולד טרקי") קודם גמלתי מהנקה בלילה בערך בגיל שנה וחודש (וטיפה מאוחר יותר גם מהלינה המשותפת במיטה שלנו). אמרתי שבלילה הציצי הולך לישון, ורק בבוקר, כשיש אור בחלון, מתעורר ומוכן להנקה. בגיל שנה ושלושה חודשים התחילה ללכת למשפחתון עד ארבע, ואז ירדנו לשלוש הנקות (בוקר, אחרי הגן ולפני השינה). אחר כך עברנו להרדמה בלי ציצי, ונשארנו עם שתיים רשמיות (וגם ההתפנקויות על הציצי פחתו, נעלמו מעצמן כמעט לגמרי). החלטתי שבגיל שנה וחצי אפסיק להיניק (בעיקר מתוך מחשבה על חזרה לטיפולים), ובערך שבועיים-שלושה לפני התאריך העליתי את העניין - הזכרתי שיום אחד יגמר החלב בציצי. אחר כך הייתי מציינת את העובדה הזאת כל יומיים שלושה. בשבוע שלפני אמרתי כבר מדוייק יותר - "בשבוע הבא". בשבוע האחרון אמרתי שביום שישי יגמר, ובאמת ביום שישי בבוקר היתה הנקה אחרונה. ום שישי בצהריים היה בכי גדול. בשבת בבוקר בכתה קצת כשהתעוררה ונזכרה, וזה הכל. סמכתי על כך שהיתה גדולה יחסית, יכולה להבין במה מדובר ואת ההתקרבות של מועד הסיום (היתה סופר-נבונה ומילולית כבר אז..), ובאמת זה עבד מעולה. וגם לא הרגשתי שאני מזייפת לה או מסיחה את דעתה מהעניין - דרכים שלא רציתי לנקוט בהן. נראה לי ששווה לך לאסוף סיפורים מכל מיני (בפורומים של הורים, של הנקה וכו´) ולראות מה מדבר אליך, מה יכול להתאים לכם. טוב, זה מה שאת כבר עושה בעצם
בהצלחה!
