לכבוד שבועות

לכבוד שבועות

קראתי משהו מעניין: שמות חג השבועות והקשר אל האדם לפי הקבלה: קודם כל נכיר את שמות החג: חג הקציר- על שם קציר החיטים שבקצירתם מסתימת עונת הקצירה ומביאים קרבן חיטים בזמן בית המקדש. יום הביכורים- מיום זה מתחילה עונת הביכורים שכל אדם מביא מראשית פירותיו משבעת המינים אל הכהן בבית המקדש, חג השבועות- על שם שבעה שבועות שסופרים מפסח ועד שבועות וביום החמישים זהו חג שניתנה התורה בהר סיני, עצרת-על שם שהוא העוצר כביכול של ספירת הימים הפרטית של כל אדם מפסח ועד שבועות וכל עם ישראל מתאסף בעצרת לכבוד מתן תורה. חג מתן תורה- שאז ביום הזה ניתנה התורה בהר סיני ואנחנו שמחים בקבלתה. שמות רבים לחג אחד ומה הקשר ביניהם? כדי להבין נביא הקדמה קצרה: אנחנו לומדים שהבורא הוא אין סופי,נצחי, הטוב המוחלט ושבעצמותו אין לנו השגה אלא רק באור המתפשט ממנו ושכל הבריאה נבראה כדי להיטיב לנבראים, לעומת זאת הנבראים הם בקוטב ההופכי לבורא כלומר לא רק נתינה והטבה אלא... מה לעשות הרבה אגואיסטיות... הרבה רצון לקבל הנאה רק לעצמם, אבל האדם נברא כך מלכתחילה ולמה? כדי שיצטרך לעבוד על עצמו כדי להתהפך ממקבל וחושב ורוצה רק לעצמו לנותן ומשפיע ואז יוכל לקבל את ההטבה שהבורא רוצה לתת , כל הרעיון הזה בא ליד ביטוי בחג השבועות ובשמותיו: נסתכל על האדם כעולם קטן אשר הכל כלול בו ונראה איך שמות החג קשורים ונמצאים בתוכנו, כנגד חג הקציר: על ידי שהאדם קוצר את הטוב שבו למעשה הוא מציין בזה שאת הרע שבו הוא נוטש וזו סיבה לחגיגה ולכן היו חוגגים חג הקציר ומביאים לבית המקדש קרבן חיטים להראות שהאדם העדיף את הטוב על הרע ואת האמת על השקר,חיטים זה מאכל אדם להראות שהוא עכשיו במדרגת אדם שלא כמו הבהמה שאינה יכולה לעשות בירורי טוב ורע ואמת ושקר. כנגד חג הביכורים: פירות העץ נחשבים לתולדות העץ, פירות האדם זה מעשיו ומחשבותיו הטובים ובזמן בית המקדש אדם היה מביא ביכורים כלומר את הפרי הראשון שצמח משבעת המינים, את הפרי הראשון מקדישים לבורא ולמה? ככה אדם מתרגל לותר,מתרגל לתת ודוקא את הפרי הראשון וגם זה חג שהאדם הצליח להתגבר על יצריו וכן להתעלות ולתת ביכורים מפרותיו . כנגד חג השבועות: העבודה שתיארנו שצריך להיות נותן ולוותר ושצריך להעדיף את הטוב והאמת על פני הרע והשקר היא עבודה מאוד קשה וכדי להראות שלמרות הקושי אדם שמח בעבודה זאת סופרים ארבעים ותשע ימים מחג הפסח ועד חג שבועות כהמתנה למשהו שמח שהולך להיות לו. כנגד חג עצרת: (עצרת מלשון התכנסות) כאשר אדם עובד על עצמו להיות נותן הוא זוכה להתאחד עם הזולת להיות איתו בקשר אמיתי להיות איתו באהבה. ואז חג מתן תורה מגיע... אחרי העבודה ואחרי האחדות בין כל עם ישראל זוכים להגיע לאחדות עם הבורא, כל העבודה וההמתנה היתה להגיע לרגע הנשגב הזה של מתן תורה , הקדוש ברוך הוא מתגלה לנבראיו כשהם בביטול גמור אליו ובאחדות אחד עם השני ונותן להם את התורה, כלומר הוראה לחיים טובים ונצחיים עבורם. מתן תורה היה אז ומה כיום? ובכן יש לדעת שמהבורא הנצחי יוצאות הארות נצחיות ונתינת התורה אז היתה לא רק תורה גשמית אלא גם תורה רוחנית ולכן ההארה שהיתה אז חוזרת כל שנה ושנה, ועל ידי ההכנה הראויה שתיארנו למעלה שאדם משתדל להתרחק מהרע והשקר ולהתקרב לאמת ולטוב,שאדם משתדל לברר מה זה טוב מה זה רע מה זה אמת מה זה שקר ומשתדל לחיות לפי בירוריו אלו ולא חי כמו בהמה שאין ביכולתה לעשות בירורים אלו, אז הוא זוכה לקבל את התורה וקוראים לחג מתן תורה ולא קבלת תורה, כי הבורא מבחינתו את הארת החג נותן רק אנחנו צריכים להיות ראויים לקבל. יהי רצון שנזכה לאור חג השבועות באהבה ובשמחה ומתוך אחדות בינינו...
 

ינוקא1

New member
היי שירה , מאמר נחמד !

כתוב ש"האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" - לומדים את זה מכך שכתוב "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" (לגבי בגתן ותרש). מה שבסופו של דבר הוביל לכך שהמלך היה חייב טובה למרדכי , וזה הוביל לישועה גדולה. אז אם את מביאה מאמר , כדאי לכתוב מי הכותב (גם אם זו את הכותבת . . . )
 

בני33

New member
אכן,,,מאד מעניין,,אבל,,,

מהי המשמעות הבסיסית של חג זה? מדוע בכלל הוא בתאריך זה ולא אחר? ומה פרוש;''בילה המוות לנצח'' בהקשר של החג הזה? ומה למעשה באמת קרה שם במעמד ההוא? ומה באמת מתארות לנו ''עשרת הדיברות''בהשרים של מודעות? ואיך מתקשר ''כוח ההתנגדות'' לחג הזה? ושיהיה לכם בהצלחה.
 
מאחר ושירה לא ענתה לך עדיין הענה בנתיים במקום

"מהי המשמעות הבסיסית של חג זה? " חג השבועות הוא החג השני מבין שלושה הרגלים שבזמן בית המקדש היו עולים אליו לרגל, החג הוא זמן מתן התורה בהר סיני, ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה, בתפילות החג, קריאה בתורה - פרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, וכן על ידי לימוד תורה כל הלילה (תיקון ליל שבועות), ושאר מנהגי החג. "מדוע בכלל הוא בתאריך זה ולא אחר? " הוא חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, בלוח העברי הוא חל תמיד בו' בסיון, שהם חמישים יום לאחר זמן יציאת מצריים (ט"ו בניסן), שהם אותם חמישים יום שעברו מזמן יציאת מצריים עד קבלת התורה במעמד הר סיני. "ומה פרוש;''בילה המוות לנצח'' בהקשר של החג הזה? " בזמן מעמד הר סיני, בילה (הפסיק) המוות שהיה אמור להיפסק לנצח, הינו הגאולה וחיי הנצח, רק שכנראה לא היינו ראויים עדיין לזה, ו-40 יום לאחר מעמד הר סיני עשינו את חטא העגל, וכפרנו בבורא ואמרנו על עגל זהב מדבר בכשפים: "אלה אלוקיך ישראל" ח"ו, וההפסק המוות נלקח חזרה מאיתנו בעקבות כך, עד הגאולה השלמה וחיי הנצח בקרוב בימינו, אמן. או במקרה הגרוע ביותר בסוף הששת אלפים שנה ללוח השנה העברי. "ומה למעשה באמת קרה שם במעמד ההוא? " קיבלנו את עשרת הדיברות בעל פה, ושאר התורה שבעל פה מבורא העולם. "ומה באמת מתארות לנו ''עשרת הדיברות''בהשרים של מודעות? " את עשר הספירות, וצופן מעשי ורוחני של כללות התורה. "ואיך מתקשר ''כוח ההתנגדות'' לחג הזה? " 'כוח ההתנגדות' זו המצאה של אדון ברג מהמרכז ללימוד קבלה, שאין לה שום זכר ושורש ביהדות או בתורה או בקבלה, והיא תחליף שלו לשמירת המצוות שהם בעצם הכוח התנגדות האמיתי, הינו שכאשר אתה רואה תפוח יפה ובא לך לנגוס בו בצורה אוטומטית כמו שאר בעלי החיים, אתה עוצר לרגע (כוח התנגדות לתאוות האכילה) ואומר 'ברוך אתה ה'.. בורא פרי העץ', למי שברא את הפירות באילן, וכו' בשאר המצוות שהם כוח התנגדות לתאוות העולם.
 

REALI

New member
פירוש נוסף לשם עצרת (אומנם לא עפ"י הקבלה).

עצרת אשמח לתגובות
נ.ב. האמת שבינתיים רק ריפרפתי על המאמר שאת הבאת שירה, אבל אקרא אותו כשיהיה לי יותר פנאי. תודה.
 
|כןמאמר ממש יפה וברור, ויש לי שאלה אליך בנושא

כתבת: "במצרים ישראל היו ב49 שערי טומאה - ניתוק כמעט גמור מחייהם העצמיים וחז"ל אומרים שאילו היו יורדים לשער החמישים לא היו ניגאלים, כי השער החמישים משמעותו - מוחלטות, כלומר שלא נישאר שום דבר עצמי שאפשר לבנות עליו ולפתח." חז"ל גם אומרים שהשער ה- 50 הוא עניין הכפירה, וכפירה על פי הקבלה זה ניתוק של עצמי מחיי החיים של האור האלוקי, שכמו שאמרת בצדק: "שלא נישאר שום דבר עצמי שאפשר לבנות עליו ולפתח". עכשיו השאלה שלי אליך או למי שידע מגולשי הפורום, היא אם דור דעה שיצא ממצרים שנאמר עליו: "ראתה שיפחה על הים מה שלא ראה הנביא יחזקאל בן בוזי במעשה מרכבה", ועליהם אמרו חז"ל אם הם היו נופלים לשער ה- 50 כבר לא היו יכולים לצאת לעולם, אז איך היום שחלק גדול מעם ישראל ל"ע נמצאה בשער ה-50 של הכפירה, ואיפה אנחנו עם ירידת הדורות לעומת דור דעה שיצא ממצרים, אז איך אנחנו נוכל לצאת מהשער ה- 50 היום? אם על דור הדעה שיצא ממצריים נאמר שלא היו יכולים לצאת לעולם אם היו נופלים לשער ה- 50 ?
 
לא אנחנו, אלה חלק גדול מעם ישראל

שלא מכיר את הבורא, וחי ב- 50 שערי טומאה של כפירה ופריצות ל"ע, שגם על הפריצות נאמר שהיא חלק מהשער ה- 50 שדור מצרים לא נפל בו, שנאמר עליהם שאחד מהסיבות שניגאלו זה: "משום שלא שינו את מלבושם". בכל מקרה השאלה היא, אם הם לא היו יוצאים משער ה-50, איך מצפים היום מאלה ששקועים בשער ה- 50 לצאת ?
 

REALI

New member
אני אישית לא מוצא את עצמי מאמין גדול ביחס

לשאר עם ישראל, אבל אני מאמין שגם לי יש תקווה בתוכם. ראשית איני מבין בקבלה ואני עונה על פי דעתי האישית כפי מה שלמדתי. תודה על החידוש ששער הטומאה החמישים נקרא גם כפירה, זה מתחבר לי בבהירות למה שאני כבר יודע. לדעתי לא יתכן לעולם שישראל יהיו בשער הכפירה החמישים, מפני שמהותן של ישראל הוא החיבור שלהם עם הקב"ה. ואמונה כפי שאני מבין אותה משמעותה חיבור, לכן כל עוד ישראל קיימים הם אינם בשער הכפירה החמישים, ומי שאומר כך, הוא האומר דברי כפירה. כמו כן דור מצרים ראו גילויים גדולים, אך הם רק היו שלב היצירה של נחיבור הגלוי שלנו עם הקב"ה, וכמו שכתבתי על חג השבועות - חג שהתעלנו בו וניכנסו לשמים (משה רבינו בפועל והעם בנישמתם), אך ההתעלות היתה רק על מנת ליצור חיבור ולקבל את התורה השמימית. אך עיקר עם ישראל הוא השלב הבא של הורדת התורה לארץ וזה דבר שלא הופיע כלל בדור ההוא שלא זכו להכנס לארץ. דור דעה, דעת=חיבור. הם יצרו את החיבור עם הקב"ה, את נקודת ההתחלה, אך לאחר מכן הם ניכחדו, כי עם ישראל הוא לא עם שמהלך בשמים ואוכל מן, אלא עם שחי בארצו. ואנו שזכינו להכנס בדורינו לארץ ישראל - ודאי שזה ביטוי גדול של אמונה = של חיבור, עם הקב"ה. בברכה.
 
אז האמת היא שענית בדרך אגב את התשובה

שאליה התכוונתי. את השאלה הזו שאל אחד מחכמי התורה (שכחתי מי זה היה) מלפני 150-200 שנה, כאשר התחילה תנועת הכפירה של "המסכילים", והתשובה שלו היתה, שההבדל בין דור הדעה שיצא ממצרים לפני שיפול לשער ה- 50, לנו היום שחלק מעמינו כבר שם, היא בזה שלדור הדעה לא היתה עדיין התורה ולכן אם היו נופלים לשער ה- 50 לא היו יוצאים לעולם, אבל לנו היום יש את התורה, ואיתה אפשר לצאת גם מהשער ה- 50, מה שלהם לא היה. יישר כח ותודה על הדיון התורני.
 

REALI

New member
אוח, זה קצת מרגיע אותי

לגלות מידי פעם כמה שאני תמים. ויש לומר, גאוותן. בכל אופן, מה דעתך על מה שכתבתי שאין מצב של כפירה מוחלטת בעם ישראל?
 

REALI

New member
תודה../images/Emo13.gif ותודה שהגבת למאמר שלי../images/Emo13.gif יישר כח!

 
למעלה