מבקשת לקבל פידבק כאמא לבת
היי מה שלומכן? כל כך נעים לי בפורום הזה, שאני לא מהססת לפתוח את סגור ליבי ולהתייעץ בנושא שאפילו את בעלי אני לא משתפת - העיניין הוא כזה, לפני כמה חודשים עברה להתגורר בבניין שלנו אם חד הורית עם ילדה בגיל של הבת שלי, (גילאי 4) ובן (היא באה לגור כאן כאישה הרה, שילדה את בנה)- גם הבן שלה בגיל של הבן שלי פחות או יותר (גילאי חצי שנה- פחות משנה). הקשר איתה מאופיין בירידות ובעליות חזקות- שלא באשמתי. זה כנראה, דפוס התנהגות שלה. בהתחלה היא לא דיברה איתי, גם אני הפסקתי לגלות עיניין בה (ריחמתי עליה, כי היא חד הורית- היתה בשלבי הריונה האחרונים, עם ילדה קטנה...), ואז היא התחילה לדבר איתי.... בגן של הבת שלי והבת שלה, היא לא מדברת איתי, אבל עם אימהות אחרות כן.... כשהערתי לה על כך, היא טוענת שלא שמה לב, שהיא אם חד הורית, קשה לה וכו'. ושוב חזר חלילה, היא לא מדברת איתי בגן. אני ניסיתי ליצור עימה קשר , כדי שלבת שלי תהיה חברה מהביניין, שיוכלו לשחק יחד וכו' . להיות חברות. בפעמים הבודדות שאותה אמא נתנה לי לקחת את ילדתה מהגן ושהיא תשחק עם ביתי, התגלתה ילדה כועסת, ילדה שאומרת שאמא תמיד שוכחת את הארנק ולא משלמת וכו. ילדה בעיקר כועסת, מרירה. זה היה מדהים לראות את זה בגיל כל כך צעיר. אגב, אני מאוד מזדהה עם הילדה הזאת כבת לאמא שלי, אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת.... ביקשתי מהאמא לקחת את הילדה שלה אלינו ביום ראשון- היום. והיא התחמקה. החלטתי "לעשות לזה סוף". שלחתי לה הודעה, אמרתי לה שאין לי רצון לקשר עימה לא בגן ולא בביניין. שלא תתחנן אליי בנושא, כי כבר ניסיתי פעם אחת לחתוך את הקשר, והיא התקשרה והתנצלה וביקשה שנמשיך את הקשר. הפעם הייתי תקיפה בנושא. הבוקר ראיתי אותה חוזרת מהגן, כמובן מדברת עם עוד איזה אימא, כולה נרגשת.... אני מודה, אין לי ממש קשר עם אמהות בגן, לצערי הרב. לא שאני לא מנסה, אבל קשה מאוד לחדור אל ליבת האמהות בגן הזה. יש עוד כמה אמהות שמרגישות כמוני, כך שהתופעה לא רק אצלי. אולי אנחנו פחות נחשבות. לא יודעת. כואב לי כל הנושא כי מדובר בבת האהובה שלי. וכל מה שקשור אליה מאוד חשוב לי!!!! עם זאת, אין לי אפשרות לוותר על הרווחה הנפשית שלי. ביחס לאותה אמא הפכפכה. ואם אני אמא לא נחשבת בגן, כך שהיא לא מדברת איתי, אז אני רוצה להיות אמא לא נחשבת באופן כללי. אותה אמא התחילה להעיר לי על הצבע בשיער, על תספורתי החדשה שעושה אותי צעירה (אפשר לחשוב שאין לי מראה צעיר גם בלי אותה תספורת), ועוד עקיצות שאין לי חשק לשמוע . לי אישית אותה אמא ממש לא חשובה. לא ראיתי בה חברה מעולם. אבל ביחס לבת שלי אני כותבת ביחס אליה אשמח לשמוע את דעתכן. תודה!!!!!!!!!!! יום נעים
היי מה שלומכן? כל כך נעים לי בפורום הזה, שאני לא מהססת לפתוח את סגור ליבי ולהתייעץ בנושא שאפילו את בעלי אני לא משתפת - העיניין הוא כזה, לפני כמה חודשים עברה להתגורר בבניין שלנו אם חד הורית עם ילדה בגיל של הבת שלי, (גילאי 4) ובן (היא באה לגור כאן כאישה הרה, שילדה את בנה)- גם הבן שלה בגיל של הבן שלי פחות או יותר (גילאי חצי שנה- פחות משנה). הקשר איתה מאופיין בירידות ובעליות חזקות- שלא באשמתי. זה כנראה, דפוס התנהגות שלה. בהתחלה היא לא דיברה איתי, גם אני הפסקתי לגלות עיניין בה (ריחמתי עליה, כי היא חד הורית- היתה בשלבי הריונה האחרונים, עם ילדה קטנה...), ואז היא התחילה לדבר איתי.... בגן של הבת שלי והבת שלה, היא לא מדברת איתי, אבל עם אימהות אחרות כן.... כשהערתי לה על כך, היא טוענת שלא שמה לב, שהיא אם חד הורית, קשה לה וכו'. ושוב חזר חלילה, היא לא מדברת איתי בגן. אני ניסיתי ליצור עימה קשר , כדי שלבת שלי תהיה חברה מהביניין, שיוכלו לשחק יחד וכו' . להיות חברות. בפעמים הבודדות שאותה אמא נתנה לי לקחת את ילדתה מהגן ושהיא תשחק עם ביתי, התגלתה ילדה כועסת, ילדה שאומרת שאמא תמיד שוכחת את הארנק ולא משלמת וכו. ילדה בעיקר כועסת, מרירה. זה היה מדהים לראות את זה בגיל כל כך צעיר. אגב, אני מאוד מזדהה עם הילדה הזאת כבת לאמא שלי, אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת.... ביקשתי מהאמא לקחת את הילדה שלה אלינו ביום ראשון- היום. והיא התחמקה. החלטתי "לעשות לזה סוף". שלחתי לה הודעה, אמרתי לה שאין לי רצון לקשר עימה לא בגן ולא בביניין. שלא תתחנן אליי בנושא, כי כבר ניסיתי פעם אחת לחתוך את הקשר, והיא התקשרה והתנצלה וביקשה שנמשיך את הקשר. הפעם הייתי תקיפה בנושא. הבוקר ראיתי אותה חוזרת מהגן, כמובן מדברת עם עוד איזה אימא, כולה נרגשת.... אני מודה, אין לי ממש קשר עם אמהות בגן, לצערי הרב. לא שאני לא מנסה, אבל קשה מאוד לחדור אל ליבת האמהות בגן הזה. יש עוד כמה אמהות שמרגישות כמוני, כך שהתופעה לא רק אצלי. אולי אנחנו פחות נחשבות. לא יודעת. כואב לי כל הנושא כי מדובר בבת האהובה שלי. וכל מה שקשור אליה מאוד חשוב לי!!!! עם זאת, אין לי אפשרות לוותר על הרווחה הנפשית שלי. ביחס לאותה אמא הפכפכה. ואם אני אמא לא נחשבת בגן, כך שהיא לא מדברת איתי, אז אני רוצה להיות אמא לא נחשבת באופן כללי. אותה אמא התחילה להעיר לי על הצבע בשיער, על תספורתי החדשה שעושה אותי צעירה (אפשר לחשוב שאין לי מראה צעיר גם בלי אותה תספורת), ועוד עקיצות שאין לי חשק לשמוע . לי אישית אותה אמא ממש לא חשובה. לא ראיתי בה חברה מעולם. אבל ביחס לבת שלי אני כותבת ביחס אליה אשמח לשמוע את דעתכן. תודה!!!!!!!!!!! יום נעים
