מוזיקה

[קלריסה]

מוזיקה

מוזיקה
אני מוצאת שבתי בת ה-6 פונה להרבה כיוונים. אחד מהם הוא מוזיקה, היא מאוד אוהבת להקשיב וגם לנגן, לשיר... אני תוהה אם בשלב שבו בוחרים חוגים לאפשר לה ללכת לכל הכיוונים (משחייה ועד... יו ניים איט), או להגביל (=לכוון?) לכמה דברים, על מנת להבטיח שהיא תתמיד ולא יהיה לחץ. שאלה נוספת: באיזה כלי כדאי להתחיל? האם כדאי ללכת לקונסבטוריום או למורה פרטי? נראה לכם סביר להתחיל דווקא בפיתוח קול ולא בנגינה? ומבין השוכנים בסביבתי: מה לדעתכם האופציה הטובה יותר באזור הרמה של הגן?

 

[נועה לביא]

תני לה ללכת לכל כיוון שמושך אותה

מוזיקה
אני מוצאת שבתי בת ה-6 פונה להרבה כיוונים. אחד מהם הוא מוזיקה, היא מאוד אוהבת להקשיב וגם לנגן, לשיר... אני תוהה אם בשלב שבו בוחרים חוגים לאפשר לה ללכת לכל הכיוונים (משחייה ועד... יו ניים איט), או להגביל (=לכוון?) לכמה דברים, על מנת להבטיח שהיא תתמיד ולא יהיה לחץ. שאלה נוספת: באיזה כלי כדאי להתחיל? האם כדאי ללכת לקונסבטוריום או למורה פרטי? נראה לכם סביר להתחיל דווקא בפיתוח קול ולא בנגינה? ומבין השוכנים בסביבתי: מה לדעתכם האופציה הטובה יותר באזור הרמה של הגן?

תני לה ללכת לכל כיוון שמושך אותה
היא כבר תחליט לבד במה היא רוצה להתמיד ובמה לא (ומה סתם מנעים את זמנה). פיתוח קול נשמע כמו משהו שפחות יתאים לה עכשיו, מאחר וזה יותר "עבודה שחורה" מהנאה זורמת.

 

[עוד צפורה גנן]

ונגינה זו לא עבודה שחורה?

תני לה ללכת לכל כיוון שמושך אותה
היא כבר תחליט לבד במה היא רוצה להתמיד ובמה לא (ומה סתם מנעים את זמנה). פיתוח קול נשמע כמו משהו שפחות יתאים לה עכשיו, מאחר וזה יותר "עבודה שחורה" מהנאה זורמת.

ונגינה זו לא עבודה שחורה?
מי שנהנה ממשהו נהנה ממנו. ומי שלא, לא.

 

[נועה לביא]

אולי זו סתם תחושת החוויה שלי

ונגינה זו לא עבודה שחורה?
מי שנהנה ממשהו נהנה ממנו. ומי שלא, לא.

אולי זו סתם תחושת החוויה שלי
פשוט נראה לי שבשיעור פיתוח קול יותר "מפתחים את הקול" מאשר שרים באופן זורם ובשיעורי נגינה יותר מנגנים ברצף. אבל יכול להיות שזה גם תלוי מאוד במורה...

 

[לב אם]

מצטרפת לתחושה

אולי זו סתם תחושת החוויה שלי
פשוט נראה לי שבשיעור פיתוח קול יותר "מפתחים את הקול" מאשר שרים באופן זורם ובשיעורי נגינה יותר מנגנים ברצף. אבל יכול להיות שזה גם תלוי מאוד במורה...

מצטרפת לתחושה
מהכרות שלי, בדרך כלל כדאי להתחיל מנגינה ולבחור כלי יותר "קל" שיתן לילד תחושה של סיפוק מהתוצאות, יכולת לקרוא תוים ואת המיומנויות הטכניות הראשוניות שקשה להתחיל אתן בגיל מבוגר יותר. השירה יכולה למצוא ביטוי בקולית או מקהלה שתעשיר גם את הפן החברתי. עכשיו מה זה כלי "קל" - זה באמת תלוי בילדה עצמה, ולמה היא נמשכת. אישית נתקלתי בזה שהבת שלי התנסתה בחלילית ולא הצליח לה, זה גרם לה לתסכול מאד גדול - ועם אורגן ואח"כ פסנתר הכל זרם בכיף. שיקול לא פחות חשוב הוא המורה - אם יש מורה טוב שיודע גם להתחבר עם ילדים.

 

[חפת]

מחוננות היא רבגונית כולל מוסיקה

מוזיקה
אני מוצאת שבתי בת ה-6 פונה להרבה כיוונים. אחד מהם הוא מוזיקה, היא מאוד אוהבת להקשיב וגם לנגן, לשיר... אני תוהה אם בשלב שבו בוחרים חוגים לאפשר לה ללכת לכל הכיוונים (משחייה ועד... יו ניים איט), או להגביל (=לכוון?) לכמה דברים, על מנת להבטיח שהיא תתמיד ולא יהיה לחץ. שאלה נוספת: באיזה כלי כדאי להתחיל? האם כדאי ללכת לקונסבטוריום או למורה פרטי? נראה לכם סביר להתחיל דווקא בפיתוח קול ולא בנגינה? ומבין השוכנים בסביבתי: מה לדעתכם האופציה הטובה יותר באזור הרמה של הגן?

מחוננות היא רבגונית כולל מוסיקה
למוד נגינה נותן לילד הרבה יותר מהנגינה. מוסיקה היא שפה בפני עצמה ולימוד מסודר מפתח יכולות לימוד, קריאה מהירה, הרגלי עבודה ותכנון זמן נכון. מומלץ לימוד בקונסרבטוריון שכולל מלבד הכלי עצמו גם תורת המוסיקה, סולפג' וניתוח יצירות. מומלץ להתחיל עם כלי שמאפשר גם נגינה בהרכבים כגון - כלי קשת או כלי נשיפה. השתלבות בהרכבים תורמת לילד גם מבחינה חברתית, ההרכבים בדרך כלל רב גילאיים. אפשר גם פיתוח קול תוך השתלבות בהרכבים קוליים או במקהלה. בכל מקרה בקונסרבטוריון בדרך כלל עוזרים באבחון לאיזה כלי הילד מתאים. השתדלי לתת את הבחירה הסופית לילדה - המחוייבות שלה תהיה גבוהה יותר. בהצלחה.

 

[נועה לביא]

לא מסכימה

מחוננות היא רבגונית כולל מוסיקה
למוד נגינה נותן לילד הרבה יותר מהנגינה. מוסיקה היא שפה בפני עצמה ולימוד מסודר מפתח יכולות לימוד, קריאה מהירה, הרגלי עבודה ותכנון זמן נכון. מומלץ לימוד בקונסרבטוריון שכולל מלבד הכלי עצמו גם תורת המוסיקה, סולפג' וניתוח יצירות. מומלץ להתחיל עם כלי שמאפשר גם נגינה בהרכבים כגון - כלי קשת או כלי נשיפה. השתלבות בהרכבים תורמת לילד גם מבחינה חברתית, ההרכבים בדרך כלל רב גילאיים. אפשר גם פיתוח קול תוך השתלבות בהרכבים קוליים או במקהלה. בכל מקרה בקונסרבטוריון בדרך כלל עוזרים באבחון לאיזה כלי הילד מתאים. השתדלי לתת את הבחירה הסופית לילדה - המחוייבות שלה תהיה גבוהה יותר. בהצלחה.

לא מסכימה
צריך לתת לילד לבחור את הכלי בעצמו, ולא לפי שיקול של "פה מנגנים בקבוצות ופה לא". גם כאשר הלימוד הוא אינדיבידואלי ניתן להשתלב גם בתזמורת (אם אתה מנגן בקונצרבטוריון).

 

[חפת]

צריך לקרוא עד הסוף

לא מסכימה
צריך לתת לילד לבחור את הכלי בעצמו, ולא לפי שיקול של "פה מנגנים בקבוצות ופה לא". גם כאשר הלימוד הוא אינדיבידואלי ניתן להשתלב גם בתזמורת (אם אתה מנגן בקונצרבטוריון).

צריך לקרוא עד הסוף
המלצתי, בכל מקרה, לתת לילד את הבחירה הסופית באיזה כלי לנגן. צריך רק לזכור שנגינה מחייבת אימונים בבית ולא חייבים עם הבחירה לרכוש כלי. קשה למצוא פסנתר להשכרה, לעומת זאת רוב הקונסרבטוריונים מאפשרים לשכור כלי קשת וכלי נשיפה המותאמים לגיל הילד ונתוניו הפיזיים עד שהילד צריך לקנות כלי ברמה מקצועית, בדרך כלל בגיל 13-15. לגבי השתלבות בהרכבים - בפסנתר או נבל אפשר לנגן רק במקום בו נמצא כלי כזה, לעומת זאת כלי קשת, כלי נשיפה, כלי הקשה ומיתרי הקול ניידים וניתן להשתלב בהרכבים בכל מקום. בכל מקרה הנקודה החשובה ביותר היא שהילד יאהב את הכלי שהוא מנגן בו ותהיה לו מחוייבות עצמית להתפתח באותו כלי. דרך אגב, פגשתי בלא מעט ילדים שלומדים יותר מכלי אחד, מצליחים בכולם ונהנים מהלימוד גם במקביל להשתלבותם בכיתת מחוננים והצלחה לא פחותה בלימודים.

 

[Loopaloopa]

לא להגביל

מוזיקה
אני מוצאת שבתי בת ה-6 פונה להרבה כיוונים. אחד מהם הוא מוזיקה, היא מאוד אוהבת להקשיב וגם לנגן, לשיר... אני תוהה אם בשלב שבו בוחרים חוגים לאפשר לה ללכת לכל הכיוונים (משחייה ועד... יו ניים איט), או להגביל (=לכוון?) לכמה דברים, על מנת להבטיח שהיא תתמיד ולא יהיה לחץ. שאלה נוספת: באיזה כלי כדאי להתחיל? האם כדאי ללכת לקונסבטוריום או למורה פרטי? נראה לכם סביר להתחיל דווקא בפיתוח קול ולא בנגינה? ומבין השוכנים בסביבתי: מה לדעתכם האופציה הטובה יותר באזור הרמה של הגן?

לא להגביל
כל מה שנלמד, גם בגיל מאוד צעיר, יכול להשאר איתך כל החיים. אם יש את הרצון - כדאי להתנסות כמה שיותר. לפעמים גם לומדים נושאים מסויימים ומתאהבים בהם, אף על פי שזה לא היה הכיוון המקורי. מה שכן - רצוי לא להעמיס מדי. גם אם כל שנה משנים חוג זה לא נורא. מבחינת אמנויות - ההתמדה חשובה באמת רק במוסיקה, כי הלימודים טכניים (האהבה למוסיקה באה מבפנים!). ריקוד חשוב לטעמי ללמוד לפחות בסיס, אבל אפשר לשנות כל שנה סגנון. אל דאגה - הילדה כבר תחליט. אמנות פלסטית - כמה שפחות ללמוד בגיל צעיר ואם כן - לא לימודים טכניים מדיי רק עבודה חופשית עם חמרים. לגבי מוסיקה - אני מציעה ללמוד בסיס על קלידים כלשהם - אורגן, אורגנית או פסנתר. זה נותן בסיס מצויין בתוים והבנה של מוסיקה. אחרי שנה של לימודים אפשר לעבור כלי או להמשיך בכלי במקורי. אם לומדים בימאהה אפשר גם לבוא להתאמן שם, אם אין את הכלי בבית. אני ממליצה על לימוד קבוצתי, לפחות להתחלה, אבל זה תלוי בילד. לי היה בתחילה מורה פרטי בגיל מאוד מאוד צעיר (התחננתי ללמוד!), אבל הוא היה קשוח ומהר מאוד ויתרתי. כעבור שנתיים למדתי בקבוצה ופרחתי (גם שם מקפיצים כיתות אם צריך). ואפשר אם רוצים לעבור גם למורה פרטי או ללמוד שני כלים במקביל. ההתמדה במוסיקה חשובה, אבל כדאי ללא ללחוץ. אני גם ממליצה על גיל 7 להתחלת לימוד נגינה. אני יודעת שזה אינדיוידואלי, אבל עשיתי סטטיסטיקה בקרב מקורבי ובדרך כלל לפני גיל 7 יש יותר נטייה להפסיק אחרי תקופה קצרה. גם לא יזיק לה לרצות מאוד ללמוד (רק יחזק את הלהט). לגבי פיתוח קול - אין טעם בגיל כל כך צעיר. את יכולה לשלוח אותה למקהלה ושם ילמדו אותה תרגילים שיספיקו לעת עתה. באופן כללי אני ממליצה לתת לה להחליט ולהתנסות. התמקדות בתחומים מסויימים תהיה טבעית.