דויד בן גוריון
New member
מחקר על מחוננות ואינטליגנציה רגשית
מחקר על מחוננות ואינטליגנציה רגשית
קטעים נבחרים מתוך המאמר- ... מדידת אינטליגנציה רגשית בקרב מחוננים מתבגרים, בהשוואה ללא-מחוננים המחקר הנוכחי התמקד במתבגרים מחוננים ובחן אצלם מושג חדש זה, "אינטליגנציה רגשית". אינטליגנציה רגשית טרם נחקרה באופן שיטתי בקרב מחוננים, אולם מן הספרות המחקרית העוסקת בתחום של הסתגלות רגשית של ילדים ומתבגרים מחוננים, עולים ממצאים מעורבים. מחד, ישנם מחקרים התומכים בהנחה כי מחוננים, הם בעלי הסתגלות טובה יותר לעומת עמיתיהם הלא מחוננים. למשל, Terman (1925), ערך מחקר אורך רב שנים, ומצא כי מחוננים הם בעלי יתרון כמעט בכל מימד הסתגלותי שנבחן במחקר, כגון הישגים לימודיים, התפתחות מוסרית, בשלות רגשית והסתגלות חברתית. מאידך, מחקרים רבים מראים כי מחוננים דווקא מועדים לקשיי הסתגלות בשל המאפיינים הייחודיים המתלווים למחוננות. מחקרים שונים מזהים אצל מחוננים מאפיינים כגון דימוי עצמי נמוך, תחרותיות, פרפקציוניזם, דכאון, קנאה וציפיות מוגזמות כלפיהם מצד הסביבה המשפחתית והחברתית ( ;1987, Robinson & Noble 2001Plucker & Stocking, ;2002Masse & Gagne, ). מטרות והשערות המחקר מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי הייתה בחינת רמת האינטליגנציה הרגשית בקרב מתבגרים מחוננים, והשוואתה למתבגרים שאינם מחוננים. מחקר זה הינו למעשה, המחקר האמפירי הראשון שבחן אינטליגנציה רגשית בקרב אוכלוסיה זו. השערת המחקר המרכזית הייתה, כי בבחינת אינטליגנציה רגשית יתקבל הבדל בין מחוננים ולא-מחוננים, אולם גודל ההבדל יהיה קטן מן ההבדל הקיים בין שתי הקבוצות באינטליגנציה מילולית. השערה נוספת הייתה כי כיוון ההבדל בין מחוננים ולא-מחוננים יושפע מסוג המדד באמצעותו תימדד אינטליגנציה רגשית, האחד, מדד ביצועי (MSCEIT), והשני, מדד דיווח עצמי (Schutte), הנחשבים כמייצגים היבטים שונים של המונח. שכן, הואיל ומדדי ביצוע קשורים למשכל מילולי, ומחוננים הינם גבוהים מלא-מחוננים במשכל המילולי, השערתנו היא שלמחוננים יהיה יתרון במדד הביצועי, דבר שיעלה את הביצוע שלהם במדד זה. יחד עם זאת, מאחר ומדד דיווח עצמי אינו מושפע מן המשכל המילולי, ובשל המאפיינים האישיותיים הייחודיים המתלווים למחוננות (למשל, דימוי עצמי נמוך), יתרון זה לא יבוא לידי ביטוי במדד הדיווח העצמי. מכאן ששיערנו, כי בניגוד לביצוע טוב יותר במדד הביצועי, הביצוע של מחוננים במדד הדיווח העצמי, יהיה נמוך יותר, בהשוואה ללא-מחוננים. ... דיון הממצא המרכזי של המחקר הנוכחי מראה כי קיים הבדל בין מתבגרים מחוננים ומתבגרים שאינם מחוננים ברמת האינטליגנציה הרגשית, אך כיוון ההבדל הינו תלוי מדד. בהתאם להשערות המחקר הראשונה, נמצא כי מחוננים הם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מלא-מחוננים, כפי שנמדדה על-ידי המדד הביצועי (MSCEIT), אולם מבחינת גודל ההבדל, ההבדל בין הקבוצות באינטליגנציה מילולית הוא גדול בהרבה מן ההבדל שנמצא בין הקבוצות באינטליגנציה רגשית. בנוסף, בהתאם להשערת המחקר השנייה, נמצא כי מחוננים הינם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר באופן מובהק, לעומת לא-מחוננים, כאשר האינטליגנציה הרגשית נמדדה באמצעות מדד ביצועי אולם התוצאות הן הפוכות כאשר אינטליגנציה הרגשית נמדדה באמצעות דיווח עצמי. ניכר מכך, כי מחוננים, למרות אינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה בהרבה מזו של לא-מחוננים, אינם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, לפחות לא באותה מידה שאינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה יותר, ובכל מקרה, לא בכל מדד בו היא נמדדת. השאלה הנשאלת היא אם כך, מה מדוע מחוננים הצליחו יותר במדד הביצועי, ולעומת זאת מדוע הצליחו פחות, בביצועם במדד הדיווח העצמי. ... הדרך שנייה להסבר הממצאים, מתייחסת לשאלה מדוע מחוננים עשויים לקבל ציון נמוך יותר במדד דיווח עצמי, תוך התייחסות למאפיינים האישיותיים הידועים לנו לגבי מחוננים. מחקרים מראים כי למחוננים יש דימוי עצמי נמוך יחסית לעמיתיהם הלא-מחוננים. אחד ההסברים המקובלים ביותר למאפיין זה בקרב תלמידים מחוננים, מתבסס על מודלים של השוואה חברתית. בכתת המחוננים ישנה חשיפה לתלמידים מוכשרים רבים ולכן נמצא במחקרים שונים כי בתהליך בו הילד משווה עצמו לחבריו הוא חש כי אינו כה מוכשר. תהליך זה יכול להוביל, אם כך, להערכה עצמית נמוכה יותר אצל מחוננים לעומת לא-מחוננים ( ;1999 , Zeidner & Schleyer 2001Plucker & Stocking, ). בנוסף, ייתכן והדימוי העצמי הנמוך ניכר במידה רבה דווקא ביכולת הרגשית והחברתית שלהם שאינה מקבלת ביטוי ופיתוח רב במסגרת כתת המחוננים, בהשוואה לטיפוח הפוטנציאל האינטלקטואלי. שכן, כאמור, מטרתה המרכזית של כתת המחוננים היא ליצור סביבה מעשירה מן הבחינה האינטלקטואלית. בהתאם לכך, ניתן לשער כי מחוננים, שהינם בעלי דימוי עצמי נמוך וביקורתיות עצמית רבה, יראו תפיסה נמוכה יותר לגבי יכולותיהם הרגשיות (כפי שמתקבל משאלון תפיסה עצמית) מאשר היכולת הממשית שלהם (כפי שמתקבלת על-ידי שאלון MSCEIT), לעומת תלמידים לא-מחוננים. ... השלכות יישומיות של המחקר מחקרים מראים כי ישנה נטייה לייחס למחוננים כוחות מוגזמים ורבים סוברים כי אין הם צריכים להשקיע מאמץ כדי להצליח בלימודים וכי הם יכולים להשיג הישגים מרשימים בכל התחומים (1985Coleman, ). ההנחה כי מחוננים מוצלחים בכל תחום עלולה להקשות על המחונן לבטא קושי ולבקש עזרה ותמיכה בתחום שאינו חזק בו או שרמתו בו היא ממוצעת. כלומר, נטיות וציפיות כאלו, עלולות להביא לעתים למצב בו הסביבה אינה קשובה לצרכיו של הילד המחונן, ואינה מאמינה כי הוא "ילד רגיל" בתחומים מסויימים. נטייה זו, מעמידה את אוכלוסית המחוננים בסיכון להתפתחותן של בעיות רגשיות וחברתיות במהלך החיים ( Pfeiffer 2000& Stocking, ). ממצאי המחקר הנוכחי מראים, כי מחוננים אינם בהכרח בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מלא-מחוננים, לפחות לא בשני המדדים. בפרט, נראה כי תפיסתם הסובייקטיבית לגבי יכולתם הרגשית הינה נמוכה יותר מזו של עמיתיהם הלא מחוננים. שכן, כשם שהתלמידים המחוננים נהנים מיכולות גבוהות במיוחד המאפשרות להם להפיק תועלת משיטות לימוד ייחודיות, המותאמות להם, כך הם גם עשויים לסבול מבעיות ייחודיות, הנובעות מן הפער בין יכולתם השכלית לגילם הביולוגי. ידוע כיום כי אחת הבעיות העשויות ללוות חינוך וגידול ילדים מחוננים, כרוכה בפער בין התפתחותו האינטלקטואלית של הילד המחונן, העולה על זו של בני-גילו בכמה רמות, לבין התפתחותו הרגשית, שאינה מהירה יותר מזו של בני-גילו האחרים. פער זה גורם לכך שהילד המחונן יהיה חריג הן בחברת בני-גילו שאינם מחוננים, משום הפער בין יכולותיו השכליות לאלה שלהם, והן בחברת המבוגרים ממנו, משום הפער בין רמת התפתחותו הרגשית והנפשית לזו שלהם. כך עשוי תלמיד מחונן לסבול מבדידות, בשל אי-יכולתו לתקשר היטב הן עם בני-גילו (בשל רמתו השכלית הגבוהה מזו שלהם) והן עם המבוגרים ממנו, בשל עולמם הרגשי המורכב משלו (1985(Janos, Fung & Robinson, . לפיכך התייחסות הולמת לילד כאל בעל יכולת שכלית יוצאת-דופן, שהינו, יחד עם זאת - ילד, היא המפתח להבנה נכונה של מצבו המיוחד של הילד המחונן, ולהתמודדות נבונה עמה. לפיכך, גורמי חינוך צריכים להיות ערים לעובדה כי גם מחוננים חשופים בפני צרכים חברתיים וקשיים רגשיים, וכי הם נזקקים, ככל ילד, לסיוע בהתפתחות גם בתחום הרגשי, במטרה למצות את הפוטנציאל הטמון בהם ולשמר את רווחתם הפסיכולוגית.
מחקר על מחוננות ואינטליגנציה רגשית
קטעים נבחרים מתוך המאמר- ... מדידת אינטליגנציה רגשית בקרב מחוננים מתבגרים, בהשוואה ללא-מחוננים המחקר הנוכחי התמקד במתבגרים מחוננים ובחן אצלם מושג חדש זה, "אינטליגנציה רגשית". אינטליגנציה רגשית טרם נחקרה באופן שיטתי בקרב מחוננים, אולם מן הספרות המחקרית העוסקת בתחום של הסתגלות רגשית של ילדים ומתבגרים מחוננים, עולים ממצאים מעורבים. מחד, ישנם מחקרים התומכים בהנחה כי מחוננים, הם בעלי הסתגלות טובה יותר לעומת עמיתיהם הלא מחוננים. למשל, Terman (1925), ערך מחקר אורך רב שנים, ומצא כי מחוננים הם בעלי יתרון כמעט בכל מימד הסתגלותי שנבחן במחקר, כגון הישגים לימודיים, התפתחות מוסרית, בשלות רגשית והסתגלות חברתית. מאידך, מחקרים רבים מראים כי מחוננים דווקא מועדים לקשיי הסתגלות בשל המאפיינים הייחודיים המתלווים למחוננות. מחקרים שונים מזהים אצל מחוננים מאפיינים כגון דימוי עצמי נמוך, תחרותיות, פרפקציוניזם, דכאון, קנאה וציפיות מוגזמות כלפיהם מצד הסביבה המשפחתית והחברתית ( ;1987, Robinson & Noble 2001Plucker & Stocking, ;2002Masse & Gagne, ). מטרות והשערות המחקר מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי הייתה בחינת רמת האינטליגנציה הרגשית בקרב מתבגרים מחוננים, והשוואתה למתבגרים שאינם מחוננים. מחקר זה הינו למעשה, המחקר האמפירי הראשון שבחן אינטליגנציה רגשית בקרב אוכלוסיה זו. השערת המחקר המרכזית הייתה, כי בבחינת אינטליגנציה רגשית יתקבל הבדל בין מחוננים ולא-מחוננים, אולם גודל ההבדל יהיה קטן מן ההבדל הקיים בין שתי הקבוצות באינטליגנציה מילולית. השערה נוספת הייתה כי כיוון ההבדל בין מחוננים ולא-מחוננים יושפע מסוג המדד באמצעותו תימדד אינטליגנציה רגשית, האחד, מדד ביצועי (MSCEIT), והשני, מדד דיווח עצמי (Schutte), הנחשבים כמייצגים היבטים שונים של המונח. שכן, הואיל ומדדי ביצוע קשורים למשכל מילולי, ומחוננים הינם גבוהים מלא-מחוננים במשכל המילולי, השערתנו היא שלמחוננים יהיה יתרון במדד הביצועי, דבר שיעלה את הביצוע שלהם במדד זה. יחד עם זאת, מאחר ומדד דיווח עצמי אינו מושפע מן המשכל המילולי, ובשל המאפיינים האישיותיים הייחודיים המתלווים למחוננות (למשל, דימוי עצמי נמוך), יתרון זה לא יבוא לידי ביטוי במדד הדיווח העצמי. מכאן ששיערנו, כי בניגוד לביצוע טוב יותר במדד הביצועי, הביצוע של מחוננים במדד הדיווח העצמי, יהיה נמוך יותר, בהשוואה ללא-מחוננים. ... דיון הממצא המרכזי של המחקר הנוכחי מראה כי קיים הבדל בין מתבגרים מחוננים ומתבגרים שאינם מחוננים ברמת האינטליגנציה הרגשית, אך כיוון ההבדל הינו תלוי מדד. בהתאם להשערות המחקר הראשונה, נמצא כי מחוננים הם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מלא-מחוננים, כפי שנמדדה על-ידי המדד הביצועי (MSCEIT), אולם מבחינת גודל ההבדל, ההבדל בין הקבוצות באינטליגנציה מילולית הוא גדול בהרבה מן ההבדל שנמצא בין הקבוצות באינטליגנציה רגשית. בנוסף, בהתאם להשערת המחקר השנייה, נמצא כי מחוננים הינם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר באופן מובהק, לעומת לא-מחוננים, כאשר האינטליגנציה הרגשית נמדדה באמצעות מדד ביצועי אולם התוצאות הן הפוכות כאשר אינטליגנציה הרגשית נמדדה באמצעות דיווח עצמי. ניכר מכך, כי מחוננים, למרות אינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה בהרבה מזו של לא-מחוננים, אינם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, לפחות לא באותה מידה שאינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה יותר, ובכל מקרה, לא בכל מדד בו היא נמדדת. השאלה הנשאלת היא אם כך, מה מדוע מחוננים הצליחו יותר במדד הביצועי, ולעומת זאת מדוע הצליחו פחות, בביצועם במדד הדיווח העצמי. ... הדרך שנייה להסבר הממצאים, מתייחסת לשאלה מדוע מחוננים עשויים לקבל ציון נמוך יותר במדד דיווח עצמי, תוך התייחסות למאפיינים האישיותיים הידועים לנו לגבי מחוננים. מחקרים מראים כי למחוננים יש דימוי עצמי נמוך יחסית לעמיתיהם הלא-מחוננים. אחד ההסברים המקובלים ביותר למאפיין זה בקרב תלמידים מחוננים, מתבסס על מודלים של השוואה חברתית. בכתת המחוננים ישנה חשיפה לתלמידים מוכשרים רבים ולכן נמצא במחקרים שונים כי בתהליך בו הילד משווה עצמו לחבריו הוא חש כי אינו כה מוכשר. תהליך זה יכול להוביל, אם כך, להערכה עצמית נמוכה יותר אצל מחוננים לעומת לא-מחוננים ( ;1999 , Zeidner & Schleyer 2001Plucker & Stocking, ). בנוסף, ייתכן והדימוי העצמי הנמוך ניכר במידה רבה דווקא ביכולת הרגשית והחברתית שלהם שאינה מקבלת ביטוי ופיתוח רב במסגרת כתת המחוננים, בהשוואה לטיפוח הפוטנציאל האינטלקטואלי. שכן, כאמור, מטרתה המרכזית של כתת המחוננים היא ליצור סביבה מעשירה מן הבחינה האינטלקטואלית. בהתאם לכך, ניתן לשער כי מחוננים, שהינם בעלי דימוי עצמי נמוך וביקורתיות עצמית רבה, יראו תפיסה נמוכה יותר לגבי יכולותיהם הרגשיות (כפי שמתקבל משאלון תפיסה עצמית) מאשר היכולת הממשית שלהם (כפי שמתקבלת על-ידי שאלון MSCEIT), לעומת תלמידים לא-מחוננים. ... השלכות יישומיות של המחקר מחקרים מראים כי ישנה נטייה לייחס למחוננים כוחות מוגזמים ורבים סוברים כי אין הם צריכים להשקיע מאמץ כדי להצליח בלימודים וכי הם יכולים להשיג הישגים מרשימים בכל התחומים (1985Coleman, ). ההנחה כי מחוננים מוצלחים בכל תחום עלולה להקשות על המחונן לבטא קושי ולבקש עזרה ותמיכה בתחום שאינו חזק בו או שרמתו בו היא ממוצעת. כלומר, נטיות וציפיות כאלו, עלולות להביא לעתים למצב בו הסביבה אינה קשובה לצרכיו של הילד המחונן, ואינה מאמינה כי הוא "ילד רגיל" בתחומים מסויימים. נטייה זו, מעמידה את אוכלוסית המחוננים בסיכון להתפתחותן של בעיות רגשיות וחברתיות במהלך החיים ( Pfeiffer 2000& Stocking, ). ממצאי המחקר הנוכחי מראים, כי מחוננים אינם בהכרח בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מלא-מחוננים, לפחות לא בשני המדדים. בפרט, נראה כי תפיסתם הסובייקטיבית לגבי יכולתם הרגשית הינה נמוכה יותר מזו של עמיתיהם הלא מחוננים. שכן, כשם שהתלמידים המחוננים נהנים מיכולות גבוהות במיוחד המאפשרות להם להפיק תועלת משיטות לימוד ייחודיות, המותאמות להם, כך הם גם עשויים לסבול מבעיות ייחודיות, הנובעות מן הפער בין יכולתם השכלית לגילם הביולוגי. ידוע כיום כי אחת הבעיות העשויות ללוות חינוך וגידול ילדים מחוננים, כרוכה בפער בין התפתחותו האינטלקטואלית של הילד המחונן, העולה על זו של בני-גילו בכמה רמות, לבין התפתחותו הרגשית, שאינה מהירה יותר מזו של בני-גילו האחרים. פער זה גורם לכך שהילד המחונן יהיה חריג הן בחברת בני-גילו שאינם מחוננים, משום הפער בין יכולותיו השכליות לאלה שלהם, והן בחברת המבוגרים ממנו, משום הפער בין רמת התפתחותו הרגשית והנפשית לזו שלהם. כך עשוי תלמיד מחונן לסבול מבדידות, בשל אי-יכולתו לתקשר היטב הן עם בני-גילו (בשל רמתו השכלית הגבוהה מזו שלהם) והן עם המבוגרים ממנו, בשל עולמם הרגשי המורכב משלו (1985(Janos, Fung & Robinson, . לפיכך התייחסות הולמת לילד כאל בעל יכולת שכלית יוצאת-דופן, שהינו, יחד עם זאת - ילד, היא המפתח להבנה נכונה של מצבו המיוחד של הילד המחונן, ולהתמודדות נבונה עמה. לפיכך, גורמי חינוך צריכים להיות ערים לעובדה כי גם מחוננים חשופים בפני צרכים חברתיים וקשיים רגשיים, וכי הם נזקקים, ככל ילד, לסיוע בהתפתחות גם בתחום הרגשי, במטרה למצות את הפוטנציאל הטמון בהם ולשמר את רווחתם הפסיכולוגית.