את הזוהר הקדוש כתב רבי אבא תלמידו של רשב"י
כפי שכתוב בזוהר במאמר האידרא זוטא (החבורה הקטנה) שמנתה 7 אנשים ביחד עם רשב"י, שלמדו ביחד במערה ליד צפת, לעומת מאמרי האידרא רבה (החבורה הגדולה), שמנתה 10 תלמידים יחד עם רשב"י, שלמדו ביחד עד ששלושה נפתרו. הכתבים הללו הוצפנו במערות ליד פקיעין למשך קרוב ל-1200 שנה, ונתגלו ע"י רבי משה דלאון לפני 800 שנה. רבי אבא גם מיוחס לרב מהגמרא, שהאריך חיים כמה מאות שנה ונחשב גם לטנא וגם להמורא. הזוהר מחולק ל-3 חלקים עיקריים, זוהר, תיקוני הזוהר, וזוהר חדש. הזוהר הרגיל הם רוב הכתבים שהתגלו בהתחלה, וסודרו לפי פרשיות השבוע של החומש, התיקוני זוהר הם 70 פירושים על המילה בראשית, וזוהר חדש הם כתבים שנמצאו יותר מאוחר במערות נוספות באותו האיזור, ושוב סודרו על פי פרשיות השבוע אבל בפני עצמם.
