האזרח דרור
New member
פרפראות מתוך הכלכלה במערומיה
היות ואני לא יכול לפרסם את הפרק (בדידות נפלה כרגע), אני מפרסם רק חלקים כאן שיתנו קצת תאבון. הכלכלה במערומיה הקיסר העירום של מדעי החברה Debunking Economics The naked Emperor of the social Sciences http://www.debunking-economics.com Steve Keen Pluto Press Australia 2001 פרק 3 המחיר של כל דבר והערך של שום דבר מדוע ברוב המוצרים עלות הייצור יורדת ככל שהתפוקה גדלה .... התאוריה הכלכלית טוענת שהפריון (productivity) יורד ככל שהתפוקה עולה, כך שרמות גבוהות יותר של תפוקה מובילות למחירים גבוהים יותר. לכן 'עקומת ההיצע' משתפעת כלפי מעלה: יש להציע מחיר גבוה יותר כדי לעודד פירמות לייצר יותר תוצרת. ... התוצאה היא שעלויות הייצור הן בדרך כלל קבועות או יורדות עבור רוב עצום מהמוצרים המיוצרים, כך ש 'עקומת ההיצע' היא בדרך כלל שטוחה או יורדת כלפי מטה. הדבר לא גורם קשיים ליצרנים, אבל הופך את החיים לבלתי אפשריים עבור כלכלנים, היות ורוב התאוריה הכלכלית תלויה בעקומת היצע משופעת כלפי מעלה ... הביקורת של סראפה התבססה במלואה על פניה להיגיון; הגנה שעשויה להראות כפתוחה בפני מגיני התאוריה הכלכלית היא, כמובן, שהעובדות תומכות בהם במקום בסראפה. אבל, מחקרים אמפיריים הראו שהרוב המכריע של הפירמות פועלות עם עלויות קבועות או נופלות, וקובעות את המחירים שלהן ללא התייחסו למושגים הכלכליים של עלות שולית או הכנסה שולית. לדוגמא, כאשר מנהלי מפעלים נתבקשו לבחור בין גראפים שהמחישו דרכים שונות בהן עלויות משתנות עם התפוקה, כמעט 95% מהם הצביעו על גרפים שלא המחישו עלויות שוליות עולות (ראו טבלה 2). ... הפגמים בהגיון הכלכלי שמצויינים בפרק זה ובפרק 4, הינם בעלי השפעה ישירה מאוד על המדיניות הציבורית בתחום של קביעת מחיר למוצר ציבורי. היות וכלכלנים מאמינים שתעשיות תחרותיות משוות את המחיר לעלות השולית, כלכלנים דוחקים בשרותים ציבוריים למכור את שרותיהם במחיר שווה ל'עלות השולית'. היות והעלות השולית של הייצור היא בדרך כלל קבועה ונמוכה בהרבה מהעלות הממוצעת, המדיניות הזאת תוביל בדרך כלל לכך ששרותים ציבוריים יהיו לא רווחיים. זה אומר לרוב ששרותים ציבוריים לא מסוגלים לממן את ההשקעה לה הם זקוקים כדי לשמור את איכות השירות על פני זמן. הדילמה הזאת בתורה, משתלבת בלחץ שכלכלנים מפעילים להפרטה של נכסים ציבוריים, ולתת לאנשים 'להסתדר בלי' ההספקה הציבורית של שרותים חיוניים. התוצאה הסופית כפי שגלבריית' מנסח בצורה כה אלגנטית היא: "שפע פרטי ועליבות ציבורית".
היות ואני לא יכול לפרסם את הפרק (בדידות נפלה כרגע), אני מפרסם רק חלקים כאן שיתנו קצת תאבון. הכלכלה במערומיה הקיסר העירום של מדעי החברה Debunking Economics The naked Emperor of the social Sciences http://www.debunking-economics.com Steve Keen Pluto Press Australia 2001 פרק 3 המחיר של כל דבר והערך של שום דבר מדוע ברוב המוצרים עלות הייצור יורדת ככל שהתפוקה גדלה .... התאוריה הכלכלית טוענת שהפריון (productivity) יורד ככל שהתפוקה עולה, כך שרמות גבוהות יותר של תפוקה מובילות למחירים גבוהים יותר. לכן 'עקומת ההיצע' משתפעת כלפי מעלה: יש להציע מחיר גבוה יותר כדי לעודד פירמות לייצר יותר תוצרת. ... התוצאה היא שעלויות הייצור הן בדרך כלל קבועות או יורדות עבור רוב עצום מהמוצרים המיוצרים, כך ש 'עקומת ההיצע' היא בדרך כלל שטוחה או יורדת כלפי מטה. הדבר לא גורם קשיים ליצרנים, אבל הופך את החיים לבלתי אפשריים עבור כלכלנים, היות ורוב התאוריה הכלכלית תלויה בעקומת היצע משופעת כלפי מעלה ... הביקורת של סראפה התבססה במלואה על פניה להיגיון; הגנה שעשויה להראות כפתוחה בפני מגיני התאוריה הכלכלית היא, כמובן, שהעובדות תומכות בהם במקום בסראפה. אבל, מחקרים אמפיריים הראו שהרוב המכריע של הפירמות פועלות עם עלויות קבועות או נופלות, וקובעות את המחירים שלהן ללא התייחסו למושגים הכלכליים של עלות שולית או הכנסה שולית. לדוגמא, כאשר מנהלי מפעלים נתבקשו לבחור בין גראפים שהמחישו דרכים שונות בהן עלויות משתנות עם התפוקה, כמעט 95% מהם הצביעו על גרפים שלא המחישו עלויות שוליות עולות (ראו טבלה 2). ... הפגמים בהגיון הכלכלי שמצויינים בפרק זה ובפרק 4, הינם בעלי השפעה ישירה מאוד על המדיניות הציבורית בתחום של קביעת מחיר למוצר ציבורי. היות וכלכלנים מאמינים שתעשיות תחרותיות משוות את המחיר לעלות השולית, כלכלנים דוחקים בשרותים ציבוריים למכור את שרותיהם במחיר שווה ל'עלות השולית'. היות והעלות השולית של הייצור היא בדרך כלל קבועה ונמוכה בהרבה מהעלות הממוצעת, המדיניות הזאת תוביל בדרך כלל לכך ששרותים ציבוריים יהיו לא רווחיים. זה אומר לרוב ששרותים ציבוריים לא מסוגלים לממן את ההשקעה לה הם זקוקים כדי לשמור את איכות השירות על פני זמן. הדילמה הזאת בתורה, משתלבת בלחץ שכלכלנים מפעילים להפרטה של נכסים ציבוריים, ולתת לאנשים 'להסתדר בלי' ההספקה הציבורית של שרותים חיוניים. התוצאה הסופית כפי שגלבריית' מנסח בצורה כה אלגנטית היא: "שפע פרטי ועליבות ציבורית".