ראיון עם אל-עד כהן קניסברג (סופר ומאייר)
מראיינת: טלי אטדג'י
ספרו היפה של אל – עד כהן "בין לבין", הגיע לספרייה.
מדובר ברומן גרפי לנוער, המספר על נער חרש, בן למשפחה שומעת המתמודד עם קשיים רבים עם משפחתו, הוריו, אחיו ועם בית הספר והמורים, והסביבה השומעת שלא תמיד מקבלים אותו ולא מבינים את מצוקותיו. הספר יפהפה, האיורים מושכי לב והעלילה מרתקת. כמו שנכתב באתר ההוצאה: "זהו רומן גרפי מיוחד במינו בספרות העברית, המצויר ומסופר ביד אמן ועוסק בשונוּת, בשייכות למשפחה ולסביבה, בקבלה עצמית ובכוחה של אהבה להופיע במקומות לא צפויים ולשנות את החיים". (לקוח מאתר ההוצאה).
כתב אותו אל – עד כהן קניגסברג שהוא סופר ואומן יוצר, והוא חרש.
ביקשנו מטלי אטדג'י, שאף היא סופרת, שכתבה שני ספרים: "זר פנינים", שהוא ספר שירה וקונכיית הגורל, שהוא רומן המספר על לידתו של ילד חרש במשפחה שומעת והתמודדותם עם הגילוי עד להבנה של נושאים שונים הקשורים בגידול ילד חרש. טלי עצמה גם היא חרשת.
אנחנו נותנים את הבמה לטלי, שמראיינת את אל – עד:
ראיתי לפני שנים את הסרט 'איך מסמנים אהבה' שיצא בשנת 2017, סרט תיעודי המספר על בחירתו של אל-עד , שהוא חירש, להביא ילד לעולם יחד עם יעל שהיא חירשת גם והדרכים להתמודדות עם הסביבה בגידול ילד שומע.
השנה יצא ספרו 'בין לבין' רומן גרפי המתאר את התמודדותו של אבי-אל בסביבה שומעת, כה הזדהיתי עם הקשיים המתוארים בצורה כה גרפית. בתמונה אחת רואים כי בזמן השיחה עם האב, מגיעה האמא וכל בני המשפחה מסתכלים עליה פרט לאבי-אל שלא שמע אותה, וזה המחיש בעיניי את החירשות שלו ואף את הקושי להשתלב.
אל-עד יספר לנו על עצמו ועל תהליך הכתיבה של 'בין לבין'.
ספר קצת על עצמך.
שמי אל-עד, חשוב לי להדגיש שיכתבו את השם עם מקף, כי זה מזכיר לי את אמי ז''ל שהייתה נוהגת לכתוב כך את שמי אל-עד, כדי ללמד אותי לבטא יותר טוב את שמי.
נולדתי חירש למשפחה שומעת ויש לי שני אחים, אח ואחות, אני האמצעי. כעת אני חי עם בן זוג, שמו חזי ולנו שני ילדים מופלאים שאנו מגדלים אותם במסגרת הורות משותפת. ואני גם אמן ויוצר.
ספר על סדנאות שלמדת בהן.
אני מאד אוהב ללמוד, אני מאמין שזה עזר לי מאד והוביל אותי לדרכים מופלאות. למדתי תסריטאות אצל מירב שקדי, היא לימדה אותי איך לתמצת עולם שלם לפריים אחד עם מעט דיאלוגים. היא עזרה לי להבין איך להראות נקודות מבט של אדם חירש כמוני לאנשים שלא מכירים את הנושא.
למדתי בבצלאל במחלקת תקשורת חזותית, אבל הלימודים שם היו קשים לי, כי בשנה הראשונה לא היה לי תרגום לשפת הסימנים רק החל משנה השנייה, הרבה מרצים לא ידעו איך לאכול אותי וגם עברתי חוויה קשה אישית שגרמה לי להפסיק לצייר למשך שנים רבות.
במשך השנים התעורר בי רצון עז ליצור רומן גרפי ולהתגבר על הטראומה מלימודים בבצלאל, והחלטתי לצאת ללמוד בסדנה של ליאורה גרוסמן 'מאיירימים', עד היום אני לומד אצלה, היא עזרה לי מאד לפתח ביטחון עצמי ולמצוא את הסגנון שלי. יחד עם הקורס לאיור החלטתי לצאת לקורס כתיבה של מאירה ברנע גולדברג שבו התחלתי לכתוב את 'בין לבין'. מאירה לימדה אותי שלא להקשיב לקולות השלילים בתוכי מהסביבה , פשוט להיות נאמן לעצמי וגם עזרה לי להתגבר על מחסומי כתיבה, כי בסוף תמיד יש עריכה. בנוסף לשני הקורסים האלו יצאתי לקורסים בארטיק סטודיו של תום דניאלי שהם קורסים דיגיטליים, שהיו נגישים ודבר זה היה חשוב בעיניי, היו בהם כתוביות ובעזרתם למדתי את עולם האיור הדיגיטלי שעזר בעת האיור של הספר 'בין לבין'. לקינוח לקחתי שיעורים פרטיים אצל נעה כ''ץ קומיקסאית שלימדה אותי עולם ומלואו על הקומיקס ועל יצירת רומן גרפי.
אנא ספר קצת על הרומן הגרפי 'בין לבין'.
אומר רק במשפט מעלית- הרומן הגרפי הוא סיפורו של נער בשם אבי-אל, המתכחש לחירשותו ובמהלך שנת לימודים אחת הוא מגלה על עצמו, מי הוא ומגלה עוד דברים שלא ידע על עצמו.
מה הביא אותך לכתוב את הרומן הגרפי?
תמיד רציתי לעשות רומן גרפי, כי אני האמנתי שכך אוכל להעביר את נקודת המבט האמיתית שלי בצורה הכי טובה. העברית שלי לא שפת אם שלי, כי אני לא שומע איך אנשים מדברים באמת , את השפה הישראלית עצמה שגם קשה למצוא אותה בספרות ישראלית למרות שאני מאד אוהב לקרוא, אני לא מצליח להעביר את התחושות שלי ואת החשיבה שלי מבלי להוסיף נקודה ויזואלית וזה משהו שאני יכול לעשות לבדי. ברומן גרפי יש המון התבוננות וניסיון להעביר תחושות שלמות באיור אחד, כך הייתי מבין את העולם ורציתי שהאחרים יבינו אותי הכי קרוב לזה. סרט הדוקו שיצרתי עם איריס בן משה ונתי אדלר הפיק - 'בין לבין' הוא גם היה אחד המניעים שגרמו לי לכתוב את הספר, בסרט הזה סיפרתי את הסיפור שלי ודבר זה גרם לי להבין שיש לי עוד הרבה מה לספר ובדרכים שונות. אני מתעסק המון בנושא החירשות וחושב כל הזמן איך החירשות שלי יכולה להתבטא בצורה ויזואלית.
האם הספר הוא אוטוביוגרפי?
הרבה חושבים שהספר 'בין לבין' קרה במציאות כמו הסיפור של אבי- אל. הספר אמנם מבוסס על חיי, השתמשתי בחוויותיי מילדותי ועד היום ודחסתי אותן לשנה אחת בחייו של אביאל. דוגמא לשוני בינינו, אני גדלתי ולמדתי בבית ספר של שומעים עד סוף התיכון והיה לי מאד קשה שם, והחלטתי לתת מתנה לאבי-אל, הדמות הראשית בספר, כשהמשפחה שלו עוברת לתיכון של חירשים, ובמציאות אני למדתי עם חירשים רק כשטסתי לארה''ב בגיל 27 ולמדתי במכללה לחירשים בגלאודט ואת זה לא יכולתי לעשות בלי תמיכתם של הוריי.
הבאתי המון דמויות אמיתיות לספר. למשל, שאלו אותי על הדמות של המורה בספר האם היא אמיתית? כן הייתה לי מורה כזאת, אבל דחסתי בה עוד דמויות - כמו לדוגמא ההורים שלי שלא רצו שאעסוק באמנות ושאלמד משהו מעשי כמו רפואת שיניים, אנשים שכל הזמן העירו 'עוד פעם הוא עוסק בחירשות בציורים שלו', מרצים בבצלאל שהורידו לי את הביטחון ואמרו לי שאני לא מספיק מוכשר, שחוץ ממרצה אחת שלעולם לא אשכח אותה, אורה איתן, היחידה שבאמת האמינה בי. הדמות הכי ביקורתית שהכנסתי לדמות המורה בספר, היא אני עצמי, מכיוון שהרגשתי כישלון שאני חוזר שוב ושוב לעולם האמנות. הרגשתי שאני מתייג את עצמי כאמן בגלל שאני חירש, שאני לא יכול להיות מעשי כמו הרבה אנשים שבוחרים במקצוע מעשי שמביא פרנסה טובה ועם זה לנצח את החירשות שלי ולהיות פשוט כמו כולם, למדתי ביולוגיה, כימיה, חשבונאות ועוד, עד שביום אחד הבנתי שאני אמן ולא יכול להתכחש לזה יותר, והחירשות שלי תרמה לכך בחיזוק מבט ויזואלי על העולם ועל החיים שלי.
איך הייתה העבודה מול הוצאת 'מטר'?
בהוצאת מטר נתנו לי להרגיש כמו בבית, בטוח ומוגן. זה התחיל מהלקטורית שבדרך כלל אמורה רק לאשר שכתב היד שלי התקבל ושהם יחזרו עם תשובה. היא העיזה לכתוב לי שמאד שאהבה את הספר ושהיא מאמינה שירצו את הספר, אך עליה לחכות קודם לעורך הראשי. אחרי זמן קצר קיבלתי תשובה מרגשת שאכן הם רוצים אותי מאד ואחרי משא ומתן עם הוצאות אחרות שגם רצו את הספר, היה לי מאד קשה לוותר על 'מטר' שלכל אורך הדרך הראו לי שהם מאד מאמינים ב'בין לבין', אז אני מרגיש שבחרתי נכון ובאמת בחרתי נכון, הם העניקו לי צוות נהדר שעשה עבודה נפלאה על הספר, העורך, המעצב הגרפי, המפיקה שדאגה שהספר ייצא כמו שהו ויחצנית שמלווה אותי כל הזמן ומשמשת כאוזן קשבת. בהחלט בחרתי נכון.
מה היית מציע לכותב או מצייר מתחיל?
פשוט להתחיל, הרבה מתקשים להתחיל, תחפשו כל דרך שתעזור לכם להתחיל. אחרי זה באה ההתמדה, בלי התמדה אי אפשר לפתח את הכישרון וחשוב מאד לדעת לסיים, כי רק כך אפשר ליצור משהו חדש ולהתחיל שוב מההתחלה.
מה החלום שלך?
להיות בריא בשביל שאוכל להיות נוכח כמה שאפשר יותר בחיים של הילדים שלי, ושילדיי יגשימו את עצמם במה שהם רוצים וכמובן להמשיך ליצור וליצור.
כעת לסיום ברצוני להודות לך אל-עד ולאחל לך המון בהצלחה עם הרומן הגרפי 'בין לבין' שנמצא כעת בחנויות הספרים.
באדיבות