רעיון לסקר

M o o s h i t

New member
רעיון לסקר

עד כמה אתם חושבים שלימודי תיאוריה חשובים, בשביל לדעת לנגן? (דרך אגב, כשאני למדתי פסנתר - 5 שנים - היו לי לימודי תיאוריה חינם, ולא הלכתי!!!!!!!!! אוף!!!!!!!!!!!!!!!!! עכשיו אני מזה מצטערת!!!!!!!!)
 

BloodRoses

New member
אני אישית מכירה פסנתרנית מקצועית

שאין לה ידע כמעט בתאוריה ובכל זאת יש לה הבנה מדהימה , חוץ מטכניקה, במובן של הבעה וזה נראה לכאורה מספיק כדי להיות נגן טוב, אבל אני טוענת שחשוב מאד לדעת תאוריה. נכון שיש המון יוצרים מוכשרים שכותבים ומאלתרים פשוט מרגש בלי להבין בדיוק מה הם עושים וזה סבבה ואף מעורר קנאה, אבל טוב שיש את הבסיס, את ההבנה של המוסיקה. לדעתי זה מוסיף הנאה מהמוסיקה כשאתה מבין מה עשה המלחין ואתה רואה את היופי בהלחנה, בתוים עצמם ולא רק משמיעה. זו הנאה כפולה, לפחות בשבילי. ובכלל אני חושבת שזה מעניין למרות שזה לעתים מסובך כי זה די מתמטי. והנקודה הכי חשובה: למי שאין בדיוק כשרון מולד לאלתור, ידיעת תאוריה מאד מאד עוזרת!!!
 

M o o s h i t

New member
אני חושבת שלא ניתן בכלל לאלתר

בלי רקע מתמטי טוב. כל הגדולים של ימינו שמאלתרים כאילו הם נולדו עם היד על הפסנתר, הם מבינים גדולים בתיאוריה של המוסיקה, אחרת אי אפשר לדעת בדיוק מה לאלתר כך שכל זאת ישמע טוב.
 
תאוריה... לא משהו עוזר אבל האזנה מא

וד מאוד עוזר... משפר במללא את השמיעה ואת הידע המוזיקלי... מלמדים על אותה תקופה על אותו מלחין מנתחים את היצירה..... בקיצור עוזר... רק לפעמים משעמם.... :/
 
אמא שלי למדה בבית ספר למוסיקה

17 שנים והיא מנגנת ממש טוב בפסנתר אבל רוב התיאוריה היא בכלל לא זוכרת..
אבל זה לא הופך אותה לנגנית גרועה.. גם אני למדתי ממש קצת תיאוריה.. (אני מנגן בגיטרה ושנה וחצי בפסנתר) אבל זה לא מפריע לכתוב מוסיקה שנשמעת טוב..
 

xero1

New member
תאוריה

במקום שאני לומד בו זה כמו בצפר כזה למוזיקה, יש גם שיעורי תאוריה למי שרוצה, באתי לשם בשנה הראשונה שלמדתי ועזבתי באותה שנה, זה הדבר הכי מעצבן ומשעמם שיש, איזו קשישה אחת נותנת שיעורי בית של לכתוב קצב ב4 פעימות לתיבה ו.. הקיצר, כל מה שאני צריך למדתי אצל המורה שלי.
 

M o o s h i t

New member
כן, גם אני חשבתי ככה

השיעורים היו משעממים, והיא נתנה שיעורי בית מפדרים, אבל מסתבר שאח"כ זה נהיה יותר מעניין ואי אפשר ללמוד הכל מהמורה... עכשיו אני קוראת ספרים בנושא, אז זה עוד לא אבוד בשבילי...
 

elad2040

New member
השאלה היא

האם אי אפשר לדלג על החלק המשעמם. אני אומר שכן.
 

M o o s h i t

New member
גם אני חושבת

כי את החלק אמשעמם, כל אחד לוומד בלי לשים לב מהמורה שלו, זה החלק הממש בסיסי
 

orbiti

New member
תלוי מה את רוצה לעשות

בשביל פרופר לנגן, תיאוריה עוזרת אבל לא חובה. אני מכיר נגנים קלאסיים מעולים שאין להם מושג באיזה סולם נמצאים יצירות שהם מנגנים. תיאוריה קיימת יותר בשביל הבנה וניתוח, וגם הלחנה. לגבי אילתור העניין יותר מורכב, אפשר לאלתר משמיעה בלבד, אבל תיאוריה יכולה להביא אילתורים לרמה הרבה יותר גבוהה גם למי שניחן בשמיעה יוצאת מן הכלל.
 
תלוי באיזה סגנונות...

בג´ז ופיוזן ועוד הרבה...לא תסדר בלי תאוריה טובה... בפאנק מטאל וכו...לא יהיה כלכך בעיה...
 

L i z a r d

New member
זה באמת תלוי ברמת המוזיקה

בבלוז ורוק אפשר לא לדעת כלום ופשוט לאלתר על הסולם הכללי של הקטע, לעומת מוזיקה שבה צריך להקשיב למהלכים ההרמוניים (ג´אז).
 
תלוי איך את מגדירה "לדעת לנגן"

כעקרון, אני מאמין שהבנת התאוריה הכרחית כדי שמוסיקאי כלשהו יגיע רחוק. המקרים היחידים שבהם אני יכול להבין מוסיקאי שלא לומד תאוריה ומגיע רחוק - הם אלו של ילדי פלא, עילויים, גאונים.
 
תאוריה=מקוריות חדשניות

הבנת התאוריה לא הכרחית בכדי לדעת לנגן היטב (אם מדברים על רמת ביצוע). ואכן ניתן לראות שמי שלומד מוזיקה קלאסית (לפחות בארץ) לומד תאוריה רק בשלב מאוחר מאוד. כמובן שלדעתי זה נגע רע מאחר שלא להבין מה אתה עושה זה מגביל מאוד וגם משעמם. לנגן משמיעה ברמות מורכבות שונות זה עניין של תרגול וכמו כן כישרון מולד. אבל בשלב מסויים נמאס לך לחכות אחרים, גם אם אתה עושה את זה מעולה, ואתה רוצה שיהיה במוזיקה שלך משהו מעצמך. לפי דעתי כמעט בלתי אפשרי ליצור משהו אייכותי מחד וחדשני מאידך בלי להכיר חוקים כלשהם של הרמוניה ועיבוד.
 

cut2

New member
לא בהרכח, אבל כן, לדעתי

ראשית, התמיהה שלך אינה מנוסחת כראוי: כתבת "צריך לדעת חוקים כדי להיות מקורי?", ואני מבין את התמיהה, אבל מוטב שתשאלי "כדאי לדעת תאוריה כדי להיות מקורי?", כי זה מה שהאנשים כאן מנסים לומר. ולתשובה שלי - כן, כדאי לדעת תאוריה כדי להיות מקורי. נורא קשה לחפש מהלכי אקורדים מקוריים לגמרי, שלא נדבר על א-טונליים, דיססוננטים ולא צפויים, ברמה מספיק מעניינת וטובה, כשאין ידע תאורטי במוזיקה. לגבי הלחנת מלודיות, אין שאלה בכלל. כמעט ואין שום סיכוי לכתוב קונטרפונקטים וקווים פוליפונים בלי ידע תאורטי (שהוא כבר יותר מבסיסי, אגב). יחידות קצת מורכבות, בין אם הם פוליריתמיות ובין אם לאו, יוצאות הרבה יותר מעניינות כשאפשר לכתוב אותם בתווים ולחדד אותם. כל הדברים הללו הופכים את המוזיקה להרבה יותר מעניינת, מקורית ומגוונת מסתם נגינה של 4 אקורדים, שירה, סולו דיסטורשן וכמה קטעי מעבר. ובניגוד למה שאולי תחשבי, היא לא הופכת את השיר לבעל אוריינטציה קלאסית בהכרח. הכל תלוי בעיבוד, בהפקה, ובהלחנה. ובכל זאת... אפשר לעשות מוזיקה מקורית ומעניינת גם ללא תאוריה, אבל במישורים אחרים לגמרי, דהיינו - הומור, פסיכדליה כבדה, אלקטרוניקה נועזת. אבל אם מדובר על מוזיקה מלודית יותר, אז הכיוון הוא בהחלט לימודי תאוריה, שהם גם המעמיקים ביותר משאר הסגנונות ליצירה מקורית שציינתי כרגע (למרות שגם בהם אפשר לשלב כתיבה מוקפדת וכו וכו´).
 
לדעתי דווקא תינוק הוא יותר מקורי

תראה, אתה מדבר על לקחת חוקים, ולנסות למצוא בתוכם איזה מהלך שעוד לא נעשה, או לחפש דרך חדשה לשבור או להרחיב אותם. בסך הכל אמרתי שאולי מי שלא יודע חוקים יוכל למצוא דרך חדשה בקלות לא פחותה
 

DisComposition

New member
השאלה היא:

חשוב למי. כמה עמוק הבנאדם מוכן לצלול בשביל למצוא את הפנינה. נכון יש סיכוי למצוא אחת טוב ברדודים, אבל יש מצבור בעמוקים. אם אותה דמות טאורתית רוצה יותר מסתם לחלטר, אז כן, חשוב מאד. (אחרי הכל גם בשביל להיות סתם נגן טוב צריך להבין את התווים, כן כן ת ו ו י ם, טוב טוב). הכל לפי דעתי, כמובן
 
למעלה