שאלה כללית מאוד:

[M o o s h i t]

שאלה כללית מאוד:

"יש אלוהים?" (לא סתם...) אז ככה: לכל מלחין שי את הסגנון שלו, ובד"כ אני יכולה לזהות בדיוק את המלחין על-פי כמעט כל שיר שלו שאני שומעת... מה יכול לגרום לזה, איך מזהים אלמנטים חוזרים אצל מלחינים? אילו דברים מלחין יכול לאמץ לו, כדי שהמוסיקה שלו תהיה יחודית לא נראה שהסברתי טוב את השאלה, אז לדוגמא: מה מייחד את המוסיקה של מתי כספי, יש בשירים שלו איזה מוטיב חוזר ואין לי מושג מהו, אבל אני יודעת שהוא בד"כ יוצא הרבה מהסולם, ולא ממש הולך לפי כל "החוקים".

 

[עשט הפלדה]

אמממ...

שאלה מעולה, גמני שאלתי אותה פעם. ניקח לדוגמא את עברי לידר. האזנה לדיסק השני שלו, "יותר טוב כלום מכמעט" מגלה לנו שהדיסק אחיד לגמרי. בכל השירים יש פתיחה דומה. אני חושבת שזה איזשהו קיבוע שלו, על אותם כלים, אותו סגנון ואותה הרמוניה. דוגמא נוספת היא הביטלס. אותו סגנון לחן, אותו המסר במילים, אותו סוג שירה.

 

[M o o s h i t]

כן, זה מה שקורה עם רוב המלחינים

הפחות טובים... אתה יכול לשמוע דיסק שלם שלהם וכולו נשמע כמו שיר אחד ארוך... אבל יש מלחינים טובים (למשל מתי כספי), שכל שיר שלהם נשמע אחרת, אבל למרות זאת יש איזה מוטיב חוזר ואני מנסה להבין מהו.

 

[BloodRoses]

מתי כספי

שהוא גם כן היוצר הישראלי האהוב עליי ביותר יוצר מוסיקה מאד תמוחכמת, עם אקורדים של הבוסה נובה (ז´אז לטיני) שזה אומר שימוש בכל סוגי האקורדים האפשריים- מוגדלים ומוקטנים למיניהם בעיקר, הרבה מודולציות, לכן קל לזהות מנגינה שלו גם בלי שמישהו ישיר. הוא אמן באקורדים יפיפיים ומורכבים, הוא בדר"כ לא מרשה לעצמו לכתוב אקורדים בנאליים. בקשר למלחינים קלאסיים אני קצת אתקשה להסביר כי אני לא מומחית אבל ברור שכל בן אדם עם אוזן מוזיקלית יבחין בין תקופות (רומנטי, בארוק, קלאסי, רנסנס, מודרני) ומי שמקשיב הרבה יבחין גם בין המלחינים השונים של אותה תקופה. כל אחד יש לו "השטיקים " שלו ומהלכים שהוא מעדיף.

 

[ראסטינייל]

מתי אכן מלחין דגול

במקרה של מתי הוא אוונגרד מבחינה הרמונית בארץ בפרט וגם מבחינה עולמית לדעתי. היופי והייחודיות במוזיקה שלו נובעת ממספר גורמים. 1. הוא יודע לקלוע למשמעות המילולית הרגשית במוזיקה מבחינת הרמוניה, אפקטים ומקצב. 2. שימוש רב במאפיינים של מוזיקה לטינית אבל השפעות מוזיקליות כמעט מכל סגנון מוזיקלי אפשרי (כמובן לא כולם בכל שיר). 3. מקוריות אדירה ועד ועוד ועוד דרך אגב בדרך כלל בקרב יוצרים דגולים יש דימיון או המשכיות בין שיר לשיר הנכללים באותו תקליט. כלומר, לתקליט יש נושא משלו הנשמר במהלך התקליט. בגלל זה אני אוהב בדר"כ להקשיב לכל התקליט ולא לשירים בודדים.

 

[Fugue]

מתי כספי

אוונגרד קצת רחוק לא? אקספרסיוניסט אולי כן

 

[נעםורגון]

עוד נקודת מבט על מתי כספי

כדאי לשים לב מלבד המקצבים המיוחדים וההרמוניות יוצאות הדופן, גם למהלכים המלודיים. הרבה מהלכים אצל מתי כספי מבוססים על "מעגל הקווינטות" מהלכים אחרים מובססים על עליות של חצאי טונים (דוגמה מובהקת: קטע המעבר בשיר של י רוטלבליט ומתי כספי - לקחת את ידי בידך. דוגמה נוספת - השיר "מי ששר", ויש עוד הרבה אם רק תקשיבו). נעם

 

[The WizardMan]

והנה כבר שאלה שימושית לפורום ...

איך אפשר לבסס מהלך על מעגל הקווינטות ? מה המשמעות זתומרת ...

 

[cut2]

השאלה לא כ"כ ברורה

מה הכוונה לבסס מהלך? אתה מתכוון לבניית מהלך? אם כן, התשובה היא לבנות מהלך של אקורדים שבין אקורד אחד לזה שאחריו יש מרווח של קווינטה כלפי מעלה. למשל: C -> G -> D . אגב, במוסיקת רוק קיטשי (בעייתי לומר כאן סתם ´רוק´, כי זה ישר מתקשר עם ´בארוק´...) יש הרבה פעמים שימוש במהלך הקוורטות, שהוא מתקתק אפילו יותר ממעגל הקווינטות.

 

[The WizardMan]

יוני רכטר ... גם כן תותח

דמעות של מלאכים - לחן מדהים אני מנגן את זה על הפסנתר ועדיין לא מבין איך הוא הגיע לזה.

 

[orbiti]

../images/Emo32.gif נסה לנגן

קטע סולו פסנתר מדהים שלו בשם "פנטזיה" מאלבום הסולו הראשון שלו "התכוונות".

 

[M o o s h i t]

גם שלמה גרוניך!!!

לדעתי, שלמה גרוניך ויוני רכטר, הם הראשונים בארץ מבחינת פסנתרים!

 

[orbiti]

גרוניך

הוא המלחין האהוב עלי בארץ, והוא גם פסנתרן מחונן ביותר. אני לא יודע אם נכון להשוות אותו ליוני רכטר, כיוון שרכטר מנגן ויוצר במישור אחר לגמרי -גרוניך בתקופה הטובה שלו ניסה ליצור רוק מתקדם מאתגר או אוונגארד קשה, ורכטר תמיד ניסה להתאים את עצמו לקהל ולאמצע הדרך (למרות שהצורה שבה הוא עשה את זה תמיד היתה מורכבת, מאתגרת וחיננית במיוחד). אגב, גרוניך מוציא עכשיו אלבום חדש, שכנראה יהיה איום ונורא כמו רוב האלבומים שלו מאז 88 , אבל כמו באלבומים האחרונים אולי נקבל גם איזה "הזמן עובר ואני מנגן פסנתר" אחד בשביל להשתגע ממנו עד האלבום הבא. מבחינת נגינה, אני לא חושב שאני יכול להגיד מי הפסנתרן הכי טוב בארץ, כיוון שאני מעריך ש: א. הפסנתרן הכי טוב בארץ נמצא בתחום הקלאסי, ואני לא ממש מתמצא בכל הסצינה הזאת פה (למעט דניאל בארנבוים, שהוא גם מוזיקאי בקנה מידה עולמי שלדעתי במישור הנגינה והניצוח מתעלה על גרוניך ורכטר). וב: אני לא חושב שבכלל אפשר להשוות בין רמת נגינה של אנשים, כיוון שנגינה היא לא תחרות, גם בנגינה איטית ופשוטה יש קסם, והכל תלוי ברמת הקומפוזיציה.

 

[M o o s h i t]

אידה למשל???

אידה דיסקים למשל של גרוניך לא אהבת??? ואני באמת לא מבינה למה הוא חוזר כל הזמן על אותם שירים, הרי זה לא בעיה בשבילו, לגוון.

 

[orbiti]

אני לא אוהב

את כל האלבומים שאני יודע על קיומם מאז 88: נדודי שינה, נטו ומקהלת שווא. לעומת זאת, יש לי את כל האלבומים שגרוניך עשה לפניהם ואין כמעט חוליה חדשה באף אחד בהם.

 

[orbiti]

שבא, ולא שווא, כמובן

 

[M o o s h i t]

אני דווקא

קניתי את נטו לא מזמן ודי אהבתי (אבל לוקח המון זמן להתרגל למוסיקה כזאת משוגעת...) ונראה לי שאת שווא אני יאהב, אני כנראה יקנה אותו בקרוב.

 

[orbiti]

מוזיקה משוגעת?

דווקא הבעיה שלי עם נטו הוא שהוא אלבום מאד שמרני, מאד מיינסטרימי ובגלל זה גם לא יצירתי ולא מעניין. הקטעים החדשים סתמיים ולא מאתגרים והביצועים לקטעים המוכרים לפעמים מעליבים את המקור (את מסוגלת להשוות את הביצוע שם לרוזה מרציפן עם הגירסה המקורית או עם הגירסה מגרוניך לייב?)

 

[M o o s h i t]

יש שם גם כמה דברים משוגעים או

מטורפים... אבל עדיין זה נחמד. נכון שיש כמה שירים שהביצוע שלהם בנטו הוא די עלוב... למשל, היום הוא מנגן הרבה יותר טוב את סימפטיה.

 

[orbiti]

אני לא יודע לגבי זה

כיוון שאין אף ביצוע מוקלט לסימפטיה מההופעות עם שם טוב לוי אחרי יציאת אלבום משפחתי ב84. בכל מקרה הביצועים הנוכחיים לסימפטיה ביחד עם מיכל אדלר (וגם עם מש´ כספי בהופעות המחודשות של מאחורי הצלילים), באמת מצויינים, אבל לפעמים חסר שם הגוון האילתורי (שמופיע, לדוגמא, בביצוע ממאחורי הצלילים 84).