שאלה קטנה של פרנואיד.
טוב לי. אני מאוהב. זה הדדי ביותר, עד כמה שידוע לי. אבל איך אני משתחרר מהפחד הזה? איך אני מפסיק לדאוג? איך אני משתחרר מהפחד התמידי הזה שהוא יקום מחר בבוקר, ככה סתם ביום בהיר אחד, ויחליט שזהו - הוא לא מעוניין יותר. שזהו, רגש מת. שוב, אין לי שום סיבה או כל דבר אחר לחשוב ככה, אבל אני לא יכול שלא. אני נהנה וטוב לי, זה לא שאני לא מצליח להנות מזה, אפילו ההפך, אני על גג העולם. כשאנחנו ביחד... אבל כשאנחנו לא, אני רק רוצה להיות כבר שוב ביחד כדי לדעת שזה עוד הדדי ושזה כמו שזה. אוף, אני טיפש.
טוב לי. אני מאוהב. זה הדדי ביותר, עד כמה שידוע לי. אבל איך אני משתחרר מהפחד הזה? איך אני מפסיק לדאוג? איך אני משתחרר מהפחד התמידי הזה שהוא יקום מחר בבוקר, ככה סתם ביום בהיר אחד, ויחליט שזהו - הוא לא מעוניין יותר. שזהו, רגש מת. שוב, אין לי שום סיבה או כל דבר אחר לחשוב ככה, אבל אני לא יכול שלא. אני נהנה וטוב לי, זה לא שאני לא מצליח להנות מזה, אפילו ההפך, אני על גג העולם. כשאנחנו ביחד... אבל כשאנחנו לא, אני רק רוצה להיות כבר שוב ביחד כדי לדעת שזה עוד הדדי ושזה כמו שזה. אוף, אני טיפש.