אם הנחה זו נסתרת, החלופה האוסטרית (או חלופה דיגיטלית מעודכנת) עשוייה להיות עדיפה,
אך שים לב - שהדולר לא נחלש מול מטבעות אחרים, מה שמחזק את טענתו של מילטון פרידמן
אסכולה כלכלית חדשה פרי עטי שבה אני מציג תת-גישה קפיטליסטית-סוציאליסטית חדשה. שיטה קפיטליסטית-סוציאליסטית חדשנית ופורצת דרך שבמסגרתה אני מציג תיאוריה פוליטית-חברתית-כלכלית שכמותה עוד לא ראה העולם ושבמסגרתה אני גורס שהכלכלה, הפוליטיקה, החברה, החינוך והתרבות הן כולן רצף אחד ארוך של דברים המולידים זה את זה, כאשר כל אחד מהדברים האלו ביחד עם כל הדברים שקדמו לו מוליד את זה שאחריו, ואז הם מתקיימים במקביל ומקיימים תהליכים התפתחותיים כל אחד עם עצמו פנימה בתהליכים דיאלקטיאליים סבוכים וכל אחד עם כל האחרים כלפי חוץ, כאשר סדר ההיווצרות וההולדה של כל אלו הוא קודם תרבות ואז חינוך ואז חברה ואז פוליטיקה ואז כלכלה, וכאשר-כאשר כל אלו מולידים אחד את השני, כמו גם מתקשרים ביניהם, אז כל אלו משפיעים אחד על השני ויוצרים וקובעים אחד את השני, ואז הכלכלה נוצרת קודם-כל על-ידי הפוליטיקה ואז החברה ואז החינוך ואז התרבות (לפי סידור הגורמים לפי מידת ההשפעה והקביעה), או לחלופין, קודם-כל על-ידי התרבות, ואז החינוך, ואז החברה, ואז הפוליטיקה ואז הכלכלה (לפי סדר הגורמים לפי הסדר הכרונולוגי שבו כל הדברים הולידו ויצרו את כל הדברים האחרים).
מה שכל זה אומר, זה שלא ניתן, לא צריך ולא כדאי להפריד בין כל אלו, ועל-מנת ליצור שיטה, אסכולה ותורה כלכלית חדשה ומוצלחת, שתהיה טובה יותר מזאת המוניטיריסטית, ושבתורה תוליד כלכלה מפותחת ומתקדמת באמת, שתהיה טובה יותר מזאת שעתידה לקרוס במחזה ספקטקולרי של אש ותמרות עשן כאשר השפל הגדול השני יתחיל, אז על תורה כלכלית חדשה זאת להיות תורה כלכלית כל-כך מבריקה, פורצת דרך, נועזת, מתקדמת, מקיפה, הוליסטית ואקלקטית, עד כדי כך שתורה כלכלית כמו התורה הכלכלית הזאת, עוד לא ראה העולם.
על תורה כלכלית-מדעית חדשה זאת להיות תורה חוצת מדעים ודיסציפלינות שתכיר בעובדה שלא ניתן ליצור תורה כלכלית שתייצר ותוליד כלכלה גדולה, בריאה ועשירה שתאריך ימים ללא עיסוק בכל הגורמים המקדימים היוצרים אותה, מרכיבים אותה ומקיימים אותה-התרבות, החינוך, החברה והפוליטיקה.
אתה יודע, השפל הגדול הראשון, זה עוד מילא, אבל השפל הגדול השני, זה השפל הגדול שמביא לי את הסעיף מסיבה אחת פשוטה מאוד. השפל הגדול הראשון, זה היה השפל הגדול שממנו היינו אמורים ללמוד ולא לחזור על טעויות העבר, ועל כן יצרנו בעקבותיו אסכולות כלכליות חדשות ואימצנו אותן-הקיינסיאניזם של ג'ון מיינארד קיינס והמוניטריזם של מילטון פרידמן, אבל הנה עומד להתחיל השפל הגדול השני, אז גם ג'ון מיינארד קיינס ומילטון פרידמן טעו? וגם הקיינסיאניזם וגם המוניטריזם טעו? כאילו, ברצינות?
היינו אמורים להיות מעבר לרמה של השיט הזה. כאילו, סירייסלי, וואט דה פאק?
איך יכולנו להרשות לעצמנו לטעות כך שוב?
השפל הגדול הראשון אולי היה טעות, אבל זאת הייתה הטעות שממנה היינו אמורים ללמוד, כך שהשפל הגדול השני, הוא פשוט מחדל.
ועל כן, אם הפעם נועיל בטובנו ללמוד, ואם הפעם אנחנו באמת רוצים להתעקש שלא לחזור על טעויות העבר ובניגוד לפעם הקודמת, שאפשרה את השפל הגדול השני העומד בפתח ושעומד להכות את העולם בהלם כבד, אז הפעם התורה הכלכלית החדשה, זאת שאמורה למנוע שפל גדול שלישי, תצטרך להיות, כפי שאמרתי, תורה כלכלית כל-כך מבריקה, פורצת דרך, נועזת, מתקדמת, מקיפה, הוליסטית ואקלקטית, עד כדי כך שתורה כלכלית כמו התורה הכלכלית הזאת, עוד לא ראה העולם.
זאת תצטרך להיות תורה חוצת מדעים ודיסציפלינות שתכיר בעובדה שתורה כלכלית טובה, בטח כזאת שמולידה אחר-כך כלכלה גדולה, בריאה ועשירה שתאריך ימים, זאת צריכה להיות תורה כלכלית שמכירה בגורמים הקודמים והלא-כלכליים דווקא שרק מתחילים ליצור, רק בשלב מאוחר יותר, ורק מהווים את הניצנים, של מה שאחר-כך תהיה הכלכלה. הגורמים האלו הם כמובן התרבות, החינוך, החברה והפוליטיקה.
ולכן על-מנת להימנע משפל גדול שלישי במאה ה-22 (פשוט מכיוון שהשפל הגדול השני לא ייגמר במאה ה-21 ולכן שפל גדול שלישי אפשרי מבחינה תיאורטית רק החל מהמאה ה-22 והלאה מכך), זהו לא רק אופיו של מדע הכלכלה עצמו שצריך להשתנות, אלא של הכלכלנים עצמם, מכיוון שעל-מנת לחזור על טעויות העבר (שוב), כפי מה שהתורה הכלכלית החדשה ודרכה מדע הכלכלה החדש יצטרכו לעסוק בגורמים לא-כלכליים על-פניהם שיוצרים את הכלכלה אחר-כך (שזה דבר שלא עשו אותו עד היום כמו גם הסיבה המרכזית לכישלון הכלכלה המודרנית), כך גם הכלכלנים החדשים יצטרכו לעשות זאת, כך שאם הכלכלה הישנה עסקה בכלכלה ותו לא והכלכלנים הישנים עסקו בכלכלה ותו לא, אז על-מנת שלא לחזור על טעויות העבר עוד פעם, הכלכלה החדשה תצטרך לעסוק בכלכלה, תרבות, חינוך, חברה ופוליטיקה, והכלכלנים החדשים יצטרכו להפוך להיות, חוץ מכלכלנים, גם אנתרופולוגים, מחנכים, סוציולוגים ואנשי מדע המדינה.
כלומר, לא באמת-באמת כי זה אומר לפחות חמישה תארים כולל התואר הראשון בכלכלה, ומי שיעשה גם תארים שני ושלישי בכלכלה זה שש-שבע תארים אז לא באמת-באמת, מה שכן ומה שאני מתכוון, זה שיפתחו קצת את האופקים שלהם ויבינו איך הכול מתחבר ביחד, מה קודם למה, מה יוצר את מה, איך הכול הוא מעגל, איך הכול הוא אחד, ואיך הכול חוזר לאותו המקום.
על-מנת למנוע שפל גדול שלישי ומשברים כלכליים אחרים בארצות הברית ומסביב לעולם, מדע הכלכלה החדש והכלכלנים החדשים יצטרכו להבין מהן סוגי התרבויות הנכונות, כנגד סוגי התרבויות הלא נכונות, על-מנת ליצור את את סוגי החינוך הנכונים, כנגד סוגי התרבויות הלא נכונים, על-מנת ליצור את החברות הנכונות, כנגד סוגי החברות הלא נכונות, על-מנת ליצור את סוגי הממשל הנכונים, כנגד סוגי הממשל הלא-נכונים, על-מנת ליצור את סוגי הכלכלות הנכונות, כנגד סוגי הכלכלות הלא-נכונות.
והתשובות הנכונות לכל זה, הן שסוגי התרבויות הנכונות הן התרבויות שמקדשות את החינוך, את המוסר, את הערכים ואת האינטלקט, כנגד ובניגוד לתרבויות שמקדשות את הצבא, את חוסר-המוסר, את חוסר-הערכים ואת הבערות, מה שיצור לאחר מכן את סוגי מערכות החינוך והגישות החינוכיות הנכונות, המאמינות ביום לימודים ארוך, כבוד למורים, חינוך להצטיינות אישית לימודית וחברתית ומצוינות כערך וכשאיפה, כנגד ובניגוד למערכות חינוך וגישות חינוכיות לא נכונות המאמינות ביום לימודים קצר, חוסר כבוד למורים, חינוך לשוויון ובינוניות כערך וכשאיפה, מה שיצור לאחר מכן את סוגי החברות הנכונות, שמלאות באנשים צעירים, חכמים, בעלי מסוגלות לחשיבה עצמאית ועם ערכים טובים של סובלנות, מוסריות, כבוד לאחרים והגינות אנושית בסיסית, וזאת כנגד ובניגוד לסוגי החברות הלא-נכונות, שמלאות באנשים טיפשים ונבערים, קונפורמיסטים וחסרי ערכים, חסרי סובלנות, חסרי מוסר, חסרי כבוד לאחרים, חסרי הגינות אנושית בסיסית וחסרי יכולות אינטלקטואליות, כישרוניות או מסוג אחר, מה שיצור את סוגי הפוליטיקה והממשלות הנכונים, שבהם כבודו של שלטון החוק במקומו מונח, יש שפע של דמוקרטיה וצדק לכל, איזון בין הרשויות, תקשורת חופשית, ושפע של זכויות, וזאת כנגד ובניגוד לסוגי הפוליטיקה והממשלות הלא נכונים, שבהם כבודו של שלטון החוק אינו במקומו מונח, אין שפע של דמוקרטיה וצדק לכל, אין איזון בין הרשויות, אין תקשורת חופשית ואין שפע של זכויות, מה שבסופו של דבר יצור את סוגי הכלכלות הנכונות, שבהן יש שפע של קפיטליזם סוציאליסטי לכולם, איגודי עובדים חזקים, חירות כלכלית, שכר מינימום גבוה, שוויון בשכר בין נשים לגברים, שפע של זכויות כלכליות לכולם ומדינת רווחה מתוקנת, וזאת בניגוד לכל סוגי הכלכלות הלא נכונות, שבהן אין קפיטליזם סוציאליסטי לכולם, איגודי העובדים הם לא חזקים, הכוח מצוי בידיהם של בעלי המפעלים ואמצעי הייצור, אין חירות כלכלית, שכר המינימום נמוך או לא קיים, אין שוויון בשכר בין נשים לגברים, אין שפע של זכויות כלכליות לכולם ואין מדינת רווחה מתוקנת.
מעבר לכל האמור לעיל וברמת הכלכלה ממש, הכסף צריך להיות עשוי התוצר בכמה שיותר מדינות וכלכלות שאפשר, רק אחרי זה מגובה התוצר בכמה שרק מדינות וכלכלות שאפשר ורק אז פיאט ברמה שנגמרו אפילו רק הסחורות המתאימות בשביל אפילו רק לשמש כגיבוי לכסף; הריבית אינה צריכה להיות הכלי המרכזי לשימור ערכו של הכסף, הכלכלה צריכה להיות מבוססת תוצר ולא מבוססת חוב, צריך להשאיר לממשל ולבנק המרכזי מרווח תמרון מצומצם בתוך השיטה הכלכלית, מכירה בחסר של מניות צריכה להיות לא חוקית, אגרות חוב שמגובות בהבטחה בלבד להחזרת החוב בעתיד מתוך יציאה מנקודת הנחה שבעתיד יהיה צריכות להיות לא חוקיות והאגרות חוב החוקיות היחידות צריכות להיות אגרות חוב שבאמת יש כסף שיושב בצד ושנועד להחזר החוב בהמשך, תעודות המעידות על בעלות על תוצר שאינו קיים ושמעריכים שיהיה קיים בעתיד צריכות להיות לא חוקיות, הבנקים צריכים לחלוק בצורה הוגנת עם הלקוחות שלהם את הכסף שהם עושים בבורסה של ההפקדות של הלקוחות שלהם בבנק, הבנקים צריכים לבקש את רשות הלקוחות שלהם לקחת את הכסף שלהם ולהשקיע אותו בבורסה, חברות הפנסיה גם כן צריכות לעשות את שני הדברים האחרונים שצוינו לעיל עם הפנסיות של האנשים, מזומן צריכה להיות צורת הכסף היחידה, בין אם מדובר במזומן עשוי התוצר, מגובה בתוצר או פיאט, זה לא משנה, הכסף היחיד צריך להיות מזומן (זאת אומרת-צ'קים-אין דבר כזה. כרטיסי אשראי-אין דבר כזה), מס ההכנסה צריך להיות היחיד חוץ מאולי מס ירושה ורק בחלק מהמקרים, מס ההכנסה צריך להיות פרוגרסיבי, העשירים צריכים לשלם את חלקם ההוגן (כלומר הרבה) והעניים צריכים לשלם מס הכנסה נמוך עד סמלי, מערכת הרווחה צריכה להיות גדולה, עשירה, חזקה, מתפקדת ובעלת מסוגלות, ובאופן כללי והכי חשוב-מכיוון שהכלכלה והשוק הם "חיים", "בועטים" ו"דינאמיים", בשעה שהכלכלה והמשטר הכלכלי "סטטיים" כך ש"שום שיטה לא עובדת", על השיטה הכלכלית החדשה שתנבע מתוך התורה הכלכלית החדשה להשתנות באופן דינאמי וכמו לפי נוסחה לפי מצבו של השוק במטרה לקיים שיטה כלכלית דינאמית וראשונה מסוגה שכאילו כמו "רוקדת" עם השוק ומגיבה אליו במטרה לקיים את הכלכלה בתוך טווח שביל הזהב לנצח-בלי עלייה מוגזמת או ירידה מוגזמת של הכלכלה או התרכזות של כמויות לא נכונות של העושר בידיהם של יחידים וקבוצות, לנצח. לנצח. לנצח. כי ה-"לנצח" זה מה שצריך לפתור. זה לא שקומוניזם קורס וקפיטליזם לא. שניהם קורסים. ההבדל שקומוניזם קורס מהר וקפיטליזם לאט. השיח על "מה השיטה הכלכלית הבודדת האחת והנכונה היחידה ושאין בלתה" הוא ברברי, מיושן ושגוי מהיסודות של היסודות. לכן השלב הבא הוא שיטה כלכלית דינאמית, מתפתחת, חיה, מגיבה, רוקדת ומפזזת באלגנטיות ברחבי החדר ממקום למקום ומצד לצד באותה האלגנטיות של רקדן סטפס מקצוען ובאותה חינניות של רקדנית בלט רוסית באקדמיית ואגאנובה על מנת לאפשר לכלכלה, לבורסות ולמשק חיי נצח.
זה השלב הבא של ההתפתחות הרעיונית והפילוסופית של הכלכלה, ולא אתפלא אם בעתיד אף אזכה בפרס נובל לכלכלה על רעיונותיי אלו.
שורה תחתונה-כתבתי ספר שלם על כל זה כשהייתי בן 17. אתה בטח לא רוצה שאטריח אותך בכל זה.
שורה תחתונה-תחתונה, האסכולה הכלכלית החדשה והתורה הכלכלית החדשה שבאמת צריכות לשלוט לאחר נפילת המוניטוריזם ובאם אנחנו רוצים לקיים כלכלות חזקות ובריאות לאורך זמן, הן אלו שלי.
. הקריפטו פשוט נמצא לפני הפריצה הגדולה שלו. להגיד שקריפטו זה תרמית פירמידה זה כמו להגיד שחברות חציבת המחצבים בחלל הן תרמית פירמידה כי עוד אין להן רווחים כי הן עוד לא חוצבות מחצבים בחלל. מגוחך. הקריפטו פשוט עוד לא הצליח, אך יצליח בעתיד, זה הכול.