סטון קולד המקורי
בעיניי- שיא אנדרייטד בקריירה של אוסטין. לאחר שנפרד מטד דיביאסי, אוסטין זכה בטורניר מלך הזירה והתחיל פיוד מול ברט הארט, מה שהפך אותו לשחקן מרכזי לראשונה. כולם זוכרים את אוסטין הפייס, אבל כהיל אוסטין עשה דברים מדהימים. הוא היה היל שאף אחד לא ראה בזמנו. הוא היה דמות אדירה, ועשה דברים שאף היל לפניו לא עשה בקנה מידה כזה. מצוין בזירה, במיקרופון, בכל דבר שהוא עשה. מה שעצוב היה שהיה ברור שזה שלב בדרך להפיכה לפייס- והפיכה לקצת פחות מעניין.
מסחרית: 6 (הופך לאט לאט לבחור החשוב בעסק)
דמות: 1 (הסגמנטים הכי טובים שלו, פרומואים שאין דברים כאלה)
היאבקות: 2 (הפיוד מול ברט נתן קרבות מעולים)
פיודים גדולים: ברט הארט, בריאן פילמן
המורד
טוב, ברור לכולם שכאן אוסטין היה בפסגה. זה היה ממש לאחר פציעת הצוואר שלו, כשהפך לפחות פייס ניטרלי והרבה יותר פייס מסורתי. הוא נאלץ לשנות את הסגנון שלו, התחיל את הפיוד המפורסם מול וינס מקמהן, ואז גם נהיה האלוף. בתקופה הזאת אוסטין פילס לעולם ההיאבקות דרך לפסגת העולם, וזה מבחינת רבים היה השיא שלו. הפרק הזכור ביותר בקריירה, העידן של סטיב אוסטין. לא כמו אוסטין ההיל, אבל עדיין דמות מהפכנית.
מסחרית: 1 (בפסגת העולם. זה אוסטין בשיא שלו)
דמות: 3 (העדפתי היל, אבל עדיין דמות יצירתית מאוד ושונה מכל השאר)
היאבקות: 4 (הידרדר בגלל פציעות, ועדיין בסגנון קטטות הוא היה נהדר)
פיודים גדולים: וינס מקמהן, הרוק, טריפל אייץ', אנדרטייקר
רדנק ביוני
החזרה של אוסטין מהפציעה הייתה טובה עבורו. הוא חזר מעולה בזירה, היה לו סטוריליין מעולה לגבי המסע לחזור להיות אלוף, וכמובן, הפיוד מול טריפל אייץ' שניסה לגמור לו את הקריירה. אבל היה שם גם המון דברים בעייתיים- ניסו לשחזר את אוסטין-מקמהן לאחר השיא, רצו פיוד מול מיק פולי, ובכלל- נראה היה שהדברים קצת מתקררים. זה היה יחסית קצר כי הכל נבנה לקראת רסלמניה 17, אבל זה מעין שילוב בין אוסטין המתאבק שלפני הפציעה לאוסטין המורד.
מסחרית: 3 (המצב קצת מתקרר אבל עדיין נהדר)
דמות: 4 (היו גם דברים מעניינים אבל קצת מחזור)
היאבקות: 3 (הניתוח מה זה עזר לו)
פיודים גדולים: ריקישי, קורט אנגל, טריפל אייץ'
פרנואיד
לצערי, מדובר בדמות מלאת ניגודיות. מצד אחד, אוסטין ההיל לאחר רסלמניה 17 היה היל פרנואיד וחסר רחמים, שעשה הכל כדי לשמור על האליפות. בנוסף הוא גם היה בשיאו מבחינת הזירה לאחר הניתוח, וקרבות מול קורט אנגל וכריס בנואה היו מעולים. אבל זאת הייתה דמות כושלת מבחינה עסקית- הקהל לא רצה את אוסטין כהיל. הסטוריליין של הפלישה נכשל בגדול, ואוסטין, כמוביל בעניין, חטף. למרות העבודה הגדולה של אוסטין, הוא לא הצליח למנף את הדמות הזאת. היום הדמות הזאת תיזכר ככישלון, למרות שזה לא בהכרח היה ככה מבחינה אומנותית. עצוב.
מסחרית: 13 (דמות שהייתה בזמן הנפילה הגדולה, לכן הכי כושלת שם)
דמות: 2 (הוא פשוט היה מעולה כהיל, אין שום ספק בכך)
היאבקות: 1 (השיא הכי גדול שלו בקריירה, חבל שדווקא התקופה הזאת תיזכר כבעייתית)
פיודים גדולים: אנדרטייקר, כריס בנואה, קורט אנגל, ה-WWF
WHAT?
אין צדק בעולם, תאמינו לי. לאחר ההיל טרן, הבין אוסטין שאין שוק וקהל לעבודה טובה ולדמות טובה, אז הוא הפך לפייס קומי. הוא כבר לא היה מתאבק מדהים וגם לא דמות טובה- כל הקטע היה שיצעק "WHAT" וקאצ'פרייזים, והקהל יאהב את זה במקום שהוא יהרוג את עצמו. הקהל אהב את זה, אבל זה היה סוף הקריירה של אוסטין כמתאבק. הוא גם הידרדר מאוד מבחינת העבודה בזירה, הפציעות החלו להרוס אותו ובדמות הזאת הוא גם פרש. סוף עצוב.
מסחרית: 2 (נפלא עבורו, פחות עבורנו)
דמות: 12 (שטוח מאוד, פרט לכמה דברים מצחיקים די מעצבן)
היאבקות: 11 (התקופה הכי גרועה של אוסטין מבחינתי, בעיקר בהשוואה למעמד שלו)
פיודים גדולים: כריס ג'ריקו, ה-nWo, ריק פלייר
שריף
לאחר פרישתו של אוסטין ב-2003, הוחלט להשאיר אותו כדמות סמכותית. בתקופה הזאת הוא ניהל את RAW יחד עם אריק בישוף, במחזור לפיוד של אוסטין-מקמהן. התקופה הזאת הייתה ידועה ברצון של האנשים שאוסטין יחזור לזירה, רצון שלא ממש קרה. גם היה לו סטוריליין בו הוא לא יכול היה לתקוף אנשים. הדמות שלו אולי לא הייתה מאוסה כמו בפעם הקודמת, אבל הכל היה אז די בינוני.
מסחרית: 5 (לפחות יש לו מה לעשות בפרישה)
דמות: 10 (קצת שיפור, לא ממש מעניין)
פיודים גדולים: אריק בישוף, טריפל אייץ'
אגדה
השלב האחרון בקריירה של אוסטין, מרגע שעזב ב-2004. באותו הזמן אוסטין בחר מתי לחזור, כאגדה חוזרת, כמו כולם בגילו. הוא חוזר לפעמים לתת סטאנרים, או להציק לווינס מקמהן, או סתם לנקום את נקמת המעריצים. השורה "Arrive, raise hell, leave" הייתה הכי ידועה אז, וזה מה שהוא עשה. הגיע, נתן סטאנר ועזב, בלי הרבה סובטיליות. טוב, זה סוף הקריירה שלו, אז מה הוא כבר יכול לעשות...
מסחרית: 4 (עדיף במינון נמוך מאשר להופיע כל שבוע)
דמות: 11 (בלי הרבה פרומואים או דברים מגניבים)
