All in the Family מאי 2024 – סיכום חודש 🐇🥭🪂🧻🖋️🏓🐢

[Lhuna3]

זכורה לי סצנה באיזה סדרה שהיה יהודי ששניים באו להרוג אותו ואז מהפחד הוא קיבל התקף לב ומת. ואחד מהם אמר-"חשבתי שיהודים אמורים להיות קשוחים", והשני עונה לו- "לא, זה רק הישראלים".

זה זכור לי גם והסדרה היא אוז.

 

[didalf]

הקטע שכולם צדקו, באמת לא הייתי צריכה לנהוג על הילוכים בחיים שלי, והייתה לי עבודה שהייתי צריכה להזיז מכוניות של אנשים, ואולי פעם בשנה היה רכב עם הילוכים.

היחידה שאשכרה הייתה לה סיבה ללמוד הילוכים

לא יודעת מה יותר מצחיק אותי- המחשבה על זה, או המחשבה שכולם רוכבים על גמל. באמת מעניין אותי איך חושבים על ישראלים בעולם. מה שגם מביא אותי לנקודה שאני יודעת שיהודים וישראלים יהודים נתפסים אחרת במדיה. זכורה לי סצנה באיזה סדרה שהיה יהודי ששניים באו להרוג אותו ואז מהפחד הוא קיבל התקף לב ומת. ואחד מהם אמר-"חשבתי שיהודים אמורים להיות קשוחים", והשני עונה לו- "לא, זה רק הישראלים".

חחחח כן באוז אני מתה על הקטע הזה כי זה מצחיק וגם באמת מדגיש את ההבדל באיך יהודים וישראלים נתפסים שונה בעיקר בקרב הפאר רייט האמריקאי דווקא. ואיך זה יכול להיות שהם אנטישמים ותומכים בישראל בו זמנית.
בקרב השמאל האמריקאי הם דווקא חושבים שכולנו לבנים אשכנזים כמו היהודים שיש בארה"ב והם עושים סלט לא נורמלי מהבורות שלהם עזבי אין לי כוח לזה כבר.

נו תסבירי כבר את הקטע עם המספרים (הבנתי שזה קשור לטיילור)

זה רק אומר שאת לא מקשיבה לי מספיק האחרים הבינו לבד!
(זה לא כזה מחוכם הראשון זה תאריך לידה של הארי והשני של טיילור חח)

נו ברור, בקטע וינטג'י, כמו תקליטים.

בדיוק!

ציטטתי את בילי איילש, לא רק טיילור היא הפרובלם!

אה גם בילי היא בעיה? יפה לה.

לגבי גובה כבר יש לי קצת מושג כי מתישהו בדקתי וגיליתי שאני בערך בגובה של 5 פיט ו8 אינצ'ים (אל תתפסי אותי באינץ')

כן אני יודעת ש6 זה בערך 1.80

זה מזכיר לי שלפני כמה שבועות באיזה פודקאסט שהקשבתי לו דיברו על כך שכמה שירותי סטרימינג (נראה לי דיסני+ בינהם) מתכננים בקרוב ליצור ערוץ שבו ירוץ תוכן באופן הישן וזה בעקבות כך שמחקרים גילו שבאמת להרבה אנשים זה חסר ושזה כנראה יגרום לחלק מהאנשים יותר להתחיל תכנים חדשים.

אבל צריך כמה ערוצים שיהיה במה לזפזפ

זה נשמע לחלוטין קאונטר-אינטואטיבי לחזור אחורה ככה, אבל כנראה שאת ומיקי לא היחידות שזה חסר להן. או אפילו לאנשים שלא אומרים שזה חסר להם זה בעצם חסר.
ניסיתי לחפש מידע באינטרנט אם יש כתבה על זה אבל לא מצאתי (אבל גם לא ידעתי ממש באילו מילים להשתמש בשביל החיפוש)

אנשים באמת לא יודעים שהם בעצם מתגעגעים לזה!
ובאמת ראיתי ככה כל מיני סדרות וסרטים שלא הייתי מתחילה אחרת.

זה זכור לי גם והסדרה היא אוז.

אה לונה כבר ענתה טובנו.

 

[keren or5]

היחידה שאשכרה הייתה לה סיבה ללמוד הילוכים

איך הבנת ממה שאמרתי שהייתי צריכה רישיון על הילוכים?

 

[didalf]

איך הבנת ממה שאמרתי שהייתי צריכה רישיון על הילוכים?

כי היו לך רכבים על הילוכים בעבודה לפעמים!
אה אבל עכשיו קראתי שוב ובאמת הבנתי הפוך
איכשהו הבנתי שכולם צדקו ש*כן* הייתי צריכה ללמוד על הילוכים כי באמת עבדת בעבודה שהיית צריכה לנהוג עליהם לפעמים. עכשיו הבנתי שזה היה מיותר כי זה היה פעם באף פעם.
אז מה עשית באמת שזה כן קרה? נתת למישהו אחר? או הצלחת לנהוג על זה?

 

[keren or5]

כי היו לך רכבים על הילוכים בעבודה לפעמים!
אה אבל עכשיו קראתי שוב ובאמת הבנתי הפוך
איכשהו הבנתי שכולם צדקו ש*כן* הייתי צריכה ללמוד על הילוכים כי באמת עבדת בעבודה שהיית צריכה לנהוג עליהם לפעמים. עכשיו הבנתי שזה היה מיותר כי זה היה פעם באף פעם.
אז מה עשית באמת שזה כן קרה? נתת למישהו אחר? או הצלחת לנהוג על זה?

חחח כן נו, זה היה כ"כ נדיר שאני אפילו התפלאתי כמה זה לא בעיה. מה פתאום, לא הייתי נוהגת ברכב עם הילוכים אין לי רישיון לזה. היה את המספרי טלפון של כל מי שחנה אז אם פעם במליון שנה היה מגיע מישהו עם רכב עם הילוכים והיה צריך להזיז הייתי מתקשרת שירד ויזיז. גם ככה חלק ביקשו ממני לא להזיז (לא קשור להילוכים, חלק לא רצו פשוט שאני אזיז להם את האוטו, אלא להתקשר אליהם) (למרות שזה היה עושה לי צרות לפעמים והייתי צריכה לריב עם אנשים לפעמים להשאיר לי את המפתחות), וגם אם הייתי יודעת מראש שלמישהו יש רכב עם הילוכים הייתי יכולה לנסות להגיד לו לחנות במקום שהוא לא יפריע. בעקרון לא היה צריך להזיז כל רכב, רק אם מישהו היה חוסם מישהו מלצאת הייתי צריכה להזיז מכונית (אז נגיד אם מישהו לא היה רוצה שאני אזיז לו הייתי יכולה גם לסדר לו לחנות במקום שהוא לא מפריע, הבעיה שישראלים כמו ישראלים הם קרציות, והיה איזה אחד שהתעקש כל פעם לחנות במקום של המנכ"ל שאמרו לי לא לתת לאף אחד לחנות שם, גם לא לאפיפיור, כי הוא חייב תמיד להיות פנוי למנכ"ל, וגם לא רצה להשאיר לי מפתח להזיז, וואי אנשים זה כזה כאב ראש לפעמים כמה ויכוחים היו לי). זאת הייתה עבודה דיי מוזרה, אפילו לא העבודה הקבועה שלי. זה היה במקום שהייתי סדרנית, והיה אדם אחר קבוע שהיה עושה את העבודה הזאת ואני החלפתי אותו כשהוא היה לוקח חופש, אני אפילו לא ממש בטוחה איך להסביר אפילו מה זאת בדיוק העבודה הזאת. זה היה כמו שאמרתי במקום שבו הייתי סדרנית אז זה היה בבניין שהיו בו אירועי תרבות, והיה איזה חניון מצ'וקמק שגם כל העובדים בבניין היו יכולים לחנות שם, אבל גם היה צריך להשאיר מקום לאומנים, שלפעמים זה היה מלא אנשים כמו ביום שיש קונצרט אז כל הנגנים כביכול היה מותר להם לחנות אבל אם זה מופע לפעמים היה מגיע רק מיני-ואן, זה היה משתנה מיום ליום, אבל כל משמרת הייתה צריכה לבוא משאית לכמה שעות כדי להקים את הבמה וזה היה הכי כאב ראש כי זה היה חניון קטן ברחוב ממש צר וצריך לדאוג שהמשאית צריכה להיכנס, וכמובן כל האנשים שמכירים מישהו שעובד שם ובאים ומבקשים שאני אפתח להם את השער לחנות "רק לחצי שעה" וכל מיני כאבי ראש, כאלה ואחרים. הילוכים זה באמת הייתה הבעיה הכי קטנה שם.

 

[didalf]

חחח כן נו, זה היה כ"כ נדיר שאני אפילו התפלאתי כמה זה לא בעיה. מה פתאום, לא הייתי נוהגת ברכב עם הילוכים אין לי רישיון לזה. היה את המספרי טלפון של כל מי שחנה אז אם פעם במליון שנה היה מגיע מישהו עם רכב עם הילוכים והיה צריך להזיז הייתי מתקשרת שירד ויזיז. גם ככה חלק ביקשו ממני לא להזיז (לא קשור להילוכים, חלק לא רצו פשוט שאני אזיז להם את האוטו, אלא להתקשר אליהם) (למרות שזה היה עושה לי צרות לפעמים והייתי צריכה לריב עם אנשים לפעמים להשאיר לי את המפתחות), וגם אם הייתי יודעת מראש שלמישהו יש רכב עם הילוכים הייתי יכולה לנסות להגיד לו לחנות במקום שהוא לא יפריע. בעקרון לא היה צריך להזיז כל רכב, רק אם מישהו היה חוסם מישהו מלצאת הייתי צריכה להזיז מכונית (אז נגיד אם מישהו לא היה רוצה שאני אזיז לו הייתי יכולה גם לסדר לו לחנות במקום שהוא לא מפריע, הבעיה שישראלים כמו ישראלים הם קרציות, והיה איזה אחד שהתעקש כל פעם לחנות במקום של המנכ"ל שאמרו לי לא לתת לאף אחד לחנות שם, גם לא לאפיפיור, כי הוא חייב תמיד להיות פנוי למנכ"ל, וגם לא רצה להשאיר לי מפתח להזיז, וואי אנשים זה כזה כאב ראש לפעמים כמה ויכוחים היו לי). זאת הייתה עבודה דיי מוזרה, אפילו לא העבודה הקבועה שלי. זה היה במקום שהייתי סדרנית, והיה אדם אחר קבוע שהיה עושה את העבודה הזאת ואני החלפתי אותו כשהוא היה לוקח חופש, אני אפילו לא ממש בטוחה איך להסביר אפילו מה זאת בדיוק העבודה הזאת. זה היה כמו שאמרתי במקום שבו הייתי סדרנית אז זה היה בבניין שהיו בו אירועי תרבות, והיה איזה חניון מצ'וקמק שגם כל העובדים בבניין היו יכולים לחנות שם, אבל גם היה צריך להשאיר מקום לאומנים, שלפעמים זה היה מלא אנשים כמו ביום שיש קונצרט אז כל הנגנים כביכול היה מותר להם לחנות אבל אם זה מופע לפעמים היה מגיע רק מיני-ואן, זה היה משתנה מיום ליום, אבל כל משמרת הייתה צריכה לבוא משאית לכמה שעות כדי להקים את הבמה וזה היה הכי כאב ראש כי זה היה חניון קטן ברחוב ממש צר וצריך לדאוג שהמשאית צריכה להיכנס, וכמובן כל האנשים שמכירים מישהו שעובד שם ובאים ומבקשים שאני אפתח להם את השער לחנות "רק לחצי שעה" וכל מיני כאבי ראש, כאלה ואחרים. הילוכים זה באמת הייתה הבעיה הכי קטנה שם.

ווי נשמע סיוט. כל עבודה שצריך להתמודד בה עם לקוחות ישראלים נשמעת לי סיוט האמת
לפחות יצא לך לפגוש את הסלבס שבאו לחנות שם להופיע? (למרות שסלבס בארץ מעפנים ולא באמת מעניינים)

 

[keren or5]

ווי נשמע סיוט. כל עבודה שצריך להתמודד בה עם לקוחות ישראלים נשמעת לי סיוט האמת
לפחות יצא לך לפגוש את הסלבס שבאו לחנות שם להופיע? (למרות שסלבס בארץ מעפנים ולא באמת מעניינים)

הם לא היו לקוחות. דווקא יצא לראות לא מעט סלבים, מגיעים במיני ואן ויוצאים והולכים מהר לבניין (אולי הייתי יכולה לנסות לדבר איתם, אבל הם לא ממש עניינו אותי). דווקא היו הרבה אנשים דיי מפורסמים שהופיעו שם- נגיד אני זוכרת ששירי מיימון פעם באה, ועדן בן זקן פעם אחרת, ועברי לידר, ושלומי שבת ועוד הרבה מפורסמים, אבל כמו שאמרתי לא ממש היה אכפת לי מזה. וגם שהייתי עובדת כסדרנית באירועים האלה יכלתי אחרי המופע בד"כ לבקש נגיד סלפי, הייתה סדרנית שהייתה עושה סלפי עם כולם, אבל כמו שאמרתי, זה לא עניין אותי.

 

[didalf]

הם לא היו לקוחות. דווקא יצא לראות לא מעט סלבים, מגיעים במיני ואן ויוצאים והולכים מהר לבניין (אולי הייתי יכולה לנסות לדבר איתם, אבל הם לא ממש עניינו אותי). דווקא היו הרבה אנשים דיי מפורסמים שהופיעו שם- נגיד אני זוכרת ששירי מיימון פעם באה, ועדן בן זקן פעם אחרת, ועברי לידר, ושלומי שבת ועוד הרבה מפורסמים, אבל כמו שאמרתי לא ממש היה אכפת לי מזה. וגם שהייתי עובדת כסדרנית באירועים האלה יכלתי אחרי המופע בד"כ לבקש נגיד סלפי, הייתה סדרנית שהייתה עושה סלפי עם כולם, אבל כמו שאמרתי, זה לא עניין אותי.

חחח כן הם לא מעניינים אבל תמיד יש לי את הקטע הזה (תמיד... פעם באף פעם אני רואה סלב) שכשאני נתקלת במישהו מפורסם אני כזה: "היי הנה סלב פרצוף מוכר מהטלוויזיה" ואז מיד: "אבל לא באמת אכפת לי ממנו בעצם".

 

[טוני החתול]

חחח כן הם לא מעניינים אבל תמיד יש לי את הקטע הזה (תמיד... פעם באף פעם אני רואה סלב) שכשאני נתקלת במישהו מפורסם אני כזה: "היי הנה סלב פרצוף מוכר מהטלוויזיה" ואז מיד: "אבל לא באמת אכפת לי ממנו בעצם".

פלאשפורוורד לעדי פוגשת את טיילור סוויפט ומתפוצצת לאלפי חלקיקים זוהרים.

 

[didalf]

פלאשפורוורד לעדי פוגשת את טיילור סוויפט ומתפוצצת לאלפי חלקיקים זוהרים.

היי הלו אמרתי שסלבס בארץ לא מעניינים.
אם אני בטעות אפגוש את טיילור סוויפט אני בהחלט לא אצא מזה בחיים.
ואפילו לפני טיילור יש מלא סלבס מחול שאני אוהבת ואתרגש לראות. בארץ אין.

 

[LeAnnDylan]

קצת יותר מקצוות ובפעם האחרונה גם קצת דירוג.
100 דולר???

כן, הם חיים פה בסרט. וגם אני תמיד אומרת להם בלי פן אז בכלל רק תגזור ותעזוב אותי כי השיער שלי דק ודי חלק ואם אני רוצה לעשות פן, אני מחליקה לעצמי אותו ב-5 ד' אבל לספרים יש ענין מעצבן שהם מתעקשים לעשות פן במשך שעה גם כשלא צריך וזה מביא לי עצבים. פעם גם אמרתי לאיזה ספר שאני אשלם לו את אותו הסכום שהוא רוצה אבל שידלג על הפן והוא לא הסכים ואז החלטתי לגזור לעצמי. לפני הקורונה הייתי הולכת איזה פעם בשנה לספרית סתם כדי שתיישר לי קצת את השיער אחרי שנה שאני זוגרת לעצמי קצוות. אבל מאז הקורונה לא הלכתי לשום ספר ולא באמת אפשר לראות אז לא נראה לי שהיא כזאת עקומה

לאלאלא צריכה בלייב!

בסדר מה אני אשמה שאת עניה וגרה במדינת עולם שלישית?? (אני סתם משליכה כי לא הייתי בהופעה של בילי במדיסון סקוור תתעלמי ממני)

לאדעת אני מכבסת את כל הגרביים ביחד

בסדר גם אני, הפילוסופיה שלי היא שפריט לבוש שלא שורד את הצורה שבה אני מכבסת - לא ראוי להיות בארון שלי. אבל אם את מכניסה גרביים לבנים לכבישה צבעונית או שחורה, זה צובע אותם ואז מה הפואנטה של גרביים לבנים

חחחח את עברת לארה"ב כדי שלעולם לא תגמר לך האספקה של ההופעות.

ועדין אני בחסכים ואין לי כסף ללכת לאלה שאני באמת רוצה

אהה הבנתי את הבעיה שלך.
לא, אין מניעה להסתובב עם גרבי חוץ בבית, העניין הוא הפוך, אצלי לפחות. עם גרבי בית אי אפשר ללכת בחוץ.
מה שאני מגדירה גרבי בית זה גרביים שקיבלתי מהעבודה שאי אפשר ללכת איתן בחוץ כי הן ארוכות צבעוניות ומקושקשות , אז אני הולכת איתן רק בבית. וגרבי חוץ לא כדאי לבזבז על הבית שבו אפשר להסתובב עם שטויות כי אין לי 100 זוגות גרביים.

אהה טוב אצלי כל הגרביים היו אותו הדבר אז תמיד יש מה לבזבז. עכשיו כשקניתי גרביים צבועוניים (לא ברור למה) החלטתי לגרוב אותם בבוקר לאליפטיקל כי זה רק שעה ואף אחד לא רואה אותי איתם וגם אם כן שילכו לחפש לעבודה או לשינה אני לא אלך איתם

אה טוב יש לי כל מיני פרנויות אני בכוונה לא נותנת לדפדפן לשמור את הדברים האלה.

בואי נגיד שהסיכוי שיגנבו לי את הארנק עם האשראי בתוכו הרבה יותר גבוה מאשר שמישהו יגנוב לי את הטלפון ןיפרוץ לי את כל הסיסמאות וסריקת הפנים בו רק כדי לגלות $37.12 בעובר ושב שלי

הכרתי רק את טייק מי טו צ'רץ' שלהם, ואם כי חשבתי שהוא מעניין, השיר לא ממש גרם לי לרצות לחפש עוד שירים של הלקה הזאת. אבל השיר הזה בהחלט בול הטעם שלי!!

שלהם? חשבתי שזה בן אדם אחד. בכל מקרה הוא עוכר ישראל וגם לפני זה לא יכולתי לסבול את השיר הזה (טייק מי טו צ'רץ') כי מישהי בלתי נסבלת בעבודה שלי גרמה לי לשנוא אותה ואת השיר אז לא הפסדר גדול עבורי

בהחלט יש משהו מיוחד בחוויית הזיפזופ ולגלות דברים דרך זה!! אני מאמינה שזה כנראה יעלם מהעולם מתישהו אבל כל עוד אפשר אני מנצלת!!

כל פעם שאני מגיעה למקום עם לייב טיוי שצריך לזפזפ כדי לחפש מה לראות אני אבודה. לא יודעת איך עשינו את זה פעם
יואו זוכרים שפעם היה מדריך תוכניות לשבוע בעיתון של שבת? הייתי מסמנת במרקר את כל התוכניות שהייתי רוצה לראות במהלך השבוע

איי נואו. אבל איים זה פרובלם לא את, נראה לי שרוב האנשים כמוך.

רוב האנשים הם בהחלט לא עדימון (אני אפילו לא יודעת באיזה הקשר זה נאמר אבל אני יודעת שאני לא מסכימה עם זה)

אוקי, יש לי מחשבות מורכבות על המשפט הזה. אני מסכימה שהיא פחות יפה קונבנציונלית בסרט הזה (למרות שכמו שדילן אמרה, לגמרי מתאהבים בה בסרט הזה, הדמות שלה כ"כ מעולה!). אבל אני חושבת שאני קצת אוהבת את זה? אמה סטון תמיד הצטיירה לי כמעין האישה היפה והמושלמת. (למען האמת אני ממש מנסה לחשוב על שחקנית יותר אהובה ממנה כרגע בהוליווד ולא מוצאת דוגמא), והעובדה שתמיד נתנו לה לשחק דמות של בחורה שנונה ומגניבה יחד עם הכרימזה שלה והיופי שלה קצת הרגיש לי שיש בה משהו מושלם מדי. וזה לא ששנאתי אותה, לא אשמתה שהיא כזאת יפה ויש לה טונות של כריזמה, אבל היה בזה משהו מושלם מדי בשבילי, ואני תמיד אוהבת משהו טיפה עקום ודפוק. לא רק שהתפקיד שלה בסרט הזה הוא לא כמו רוב התפקידים שלה, הוא כמעט לא כמו שום תפקיד של אף אישה שראית אף פעם באף סרט, וזה לחלוטין יוצא מאזור הנוחות שלה בתפקידים שהיא בד"כ לוקחת, והעובדה שהיא יצרה דמות כזאת מרתקת ולחלוטין התאהבתי בה בסרט הזה, מה שלא קרה לי קודם איתה. היה בה משהו מושלם מדי קודם, קצת בקטע של מושלם-משעמם. (אבל את יודעת שהדעות שלי מוזרות).

מבינה מה את אומרת אבל בעיני היא לא הייתה פסגת השלמות רוב הזמן אז פחות הפריע לי. גם מרגיש לי שהיא הרבה יותר יפה במציאות מאשר בחלק מהתפקידים שלה. נגיד גם עכשיו בסדרות Maniac ו-The Curse שאני רואה איתה, היא אומנם לא מכוערת אבל אני לא רואה אותה וחושבת וואו איזה מושלמת היא. היא רגילה כזה. אבל התפקיד שלה ב-Poor People בהחלט מתעלה על כל דבר אחר שהיא עשתה ואני כן חושבת שלמראה יש חלק גדול בזה.

גם אני!!!
למה איןן את הפתיח השלם של הסדרה ביוטיוב? זה כל מה שמצאתי-

ודווקא נראה שיש שם פרקים מלאים של הסדרה

יואו איך אהבתי את זה פעם (גם את הסדרה וגם את הספרים!)

כן בהחלט, את יכולה לראות רק את עונה 5, גם אם לא ראית שום עונה לפני. זאת סדרת אונטולוגיה, מה שאומר שכל עונה היא כמו מיני סדרה- מתחילה ומסיימת סיפור חדש. אין קשר עלילתי בין העונות.

אז בהחלט אוסיף לרשימת צפיה שלי, תודה.

את מתחילה להבין את הטעם שלי! סיימת אותה כבר? [אייל קטן]

כן, סיימתי. נשארתי קצת המומה ממנה אבל אני לא יודעת אם בקטע טוב או רע. אני עדין מעכלת.

[האב]. אם יש לך הזדמנות לראות את זה איפשהו אני ממליצה. בד"כ אני לא ממליצה על דברים בצורה כ"כ גורפת כי הרבה פעמים אני לא בטוחה אם לאנשים יש טעם כמו שלי, אבל אני חושבת שעל הסרט הזה ספציפית אני יכולה להגיד פחות או יותר בלב שלם שאני ממליצה עליו לכולם, כי הוא ממש מעולה.

זה לא זמין לי כרגע אבל אני אוסיף את זה לפריים שלי וכשיהיו לי מספיק נקודות מהמשלוחים אני אשכיר את זה

כן, אני מסכימה. משהו בשיער שלו באמת מציק לי ממש בסדרה החדשה, אבל אני לא מצליחה לשים את האצבע על איזה אורך בדיוק יהיה יפה לו. ראיתי סצנות ישנות של שיימלס וכמעט לא מצאתי סצנות שבהם חשבתי שהשיער שלו יפה. במיוחד לא בעונות האחרונות כשהוא היה קצר נורא-

דווקא אני כן אהבתי אותו עם שיער קצר כזה.

אה כן, קצוות זה משהו שגם אני הייתי עושה פעם. את גוזרת לעצמך? איך את מסתדרת עם לגזור מאחורה? לי הרבה פעמים זה יצא לא שווה במאחורה. מישהו עוזר לך?

לא עוזרים לי, אני מורידה את הראש למטה ומסרקת את כל השיער קדימה ואז גוזרת ישר הכל (ואז זה יוצא מדורג כשאת מחזירה את השיער אחורה). ואז את הפוני אני גוזרת בנפרד (הוא עדין די ארוך כי אני לא באמת אוהבת פוני כזה עד הגבות, אבל הוא נגיד עד מתחת לאוזן).
לפעמים אני שואלת את השותפה שלי אם זה נראה ישר מאחורה ואם לא אז היא מיישרת לי אבל האמת זה קרה רק בהתחלה שהייתי עושה את זה. היום אני כבר יודעת לגזור כמו שצריך.

כן, זוכרת, אבל לא נראה לי שראיתי אף סרט אחר איתו.

מסתבר שהוא היה בהרבה סרטים טובים, ברובם אבל הוא בתפקיד לא ראשי אז קל לפספס אותו.
האמת שראיתי איתו סרט השבוע שנראה לי שיש מצב שתאהבי, הוא נקרא The Stanford Prison Experiment, אם יש לך אותו זמין איפשהו ובא לך לראות אותו אני ממליצה. (אזהרה הוא קצת קשה לצפייה אבל מבוסס על סיפור אמיתי ועשוי מאוד טוב).

טוב בעצם אף פעם לא מפריע לי אנשים יפים מידי בשביל זה אני רואה סרטים וסדרות.

חחח בהחלט. אני מרגישה מרומה כשאני צופה בסדרה/סרט שלמים ואין שום אנשים יפים.

ואני לא מבינה למה ג'ינג'ים הם כתומים לא אדומים!!

כי הם Redheads
(ובסדר הם גם ג'ינג'ר, אבל זה תמיד היה נשמע לי מונח מעליב)

כן תמיד היה לו שיער קצת מוזר.

גם אני זה אני מעדיפה פי מיליון על פני מה שיש לו עכשיו.

נראה לי שכולנו. בגלל זה כיף לי עם הסוויפטים למשל, הם חולקים אותו טירוף שלי.

הסוויפטים בעיקר מטורפים בקטע פיכסי. אז אני שמחה שמצאת כמה שהם מטורפים נורמליים

לגמרי! מה הקטע שילמדו את השיטה העשרונית כמו רוב העולם. לומר את האמת אני כמעט לא יודעת להמיר שום דבר שהם מודדים באמריקה לשיטה המטרית וזה ממש מעצבן כשאני רואה סדרה אמריקאית בלי כתוביות בעברית ואז אני לא יודעת נגיד על כמה מרחק מדברים בכלל.

אבל במרחק זה בדר"כ או יארד או מייל. ונכון שזה לא בדיוק על הנקודה העשורנית אבל כדי לזכור בערך- יארד זה בערך מטר ומייל זה בערך 2 ק"מ (שניהם זה לא מדויק אבל קל יותר לדמיין את המרחק ככה)

 

[LeAnnDylan]

איכשהו ג'ן אקס לא נשמע לי אף פעם ממש זקן מדי, כי אני חושבת שאחותי ג'ן אקס (שזה מוזר שאנחנו בדורות שונים כי אנחנו אחיות אבל בכל זאת יש בניינו 12 שנה הפרש), ואחות שלי בחיים לא מרגישה לי זקנה. אבל בומרים זה כבר אסוציאטיבית גורם לי לחשוב על ההורים שלי וזה מרגיש לי זקן.

האמת שהייתי צריכה לגגל מה השנים של ג'ן אקס כשהיא אמרה לי את זה אבל מכיוון שידעתי שאני מילנאלית ואני במילא מרגישה לעצמי זקנה, ידעתי שכל מה שקודם לדור שלי זה אליהו

לא יודעת מה יותר מצחיק אותי- המחשבה על זה, או המחשבה שכולם רוכבים על גמל.

נראה לי שהקטע עם הגמלים זה מאוד ישן. עד תחילת שנות ה-2000 באמת הרבה אנשים האמינו שכולנו על גמלים. היום נראה לי שהם יודעים יותר טוב (או לפחות מקווה אבל כמובן לא יכולה לדבר בשם כל אוכלוסיית העולם) מה שכן, הרבה אנשים מאמינים שכל ישראל זה מדבר אולי בגלל זה הם האמינו שאנחנו מתניידים על גמלים

מעניין אותי איך ההגדות באמת באמריקה, מה זה הגירסה שהיה לך? וגם איך קוראים אנגלית "מקראית" לא הייתי מבינה כלום.

אה, זה ממש לא אנגלית מקראית וזה ממש לא מילה במילה חופף לגרסה בעברית. כאילו אני מניחה שיש הגדות שונות (בדיוק כמו שהתנ"ך באנגלית מתורגם ל-26 גרסאות מאחת שמרגישה מקראית ולא ברורה עד לכזאת שמרגישה כמו אנגלית לכיתה א') ובטח יש כאלה שכתובות בשפה קצת יותר לא מובנת, אבל בפעמיים בחיים שלי שהייתי נוכחת בסדר אמריקאי, הגרסאות באנגלית של ההגדה הרגישו כמו סיפור שנכתב לילדים עם הסברים מאוד פשוטים על המנהגים, למה עושים אותם ומה צריך לעשות.
אין לי הגדה איתי ולא צילמתי אותה, אבל הסתכלתי עכשיו בסרטונים שעשיתי מליל הסדר ועשיתי צילום מסך של אחד מהם כדי להראות לך דוגמה לעמוד מתוך ההגדה

האמת זה משהו שתהיתי בעצמי הרבה זמן, נדמה לי שפעם הסבירו לי שגרביים לפעמים נכנסות לתוך הגומי הה של המכונת כביסה ואז הם תקועות שם ואף אחד לא יודע. אבל זה נשמע מוזר. זה באמת תעלומה איך נעלמות גרביים.

זה נשמע לי כמו אגדה אורבנית. אף פעם לא נתקעו לי גרביים בגומי. אולי במכונות ישנות יותר זה היה קורה? נראה לי שיש סבירות גבוה יותר שאני אמצא גרביים אבודים מתח למיטה שלי או תקועים בין במיטה לקיר כי מסתבר שאני אוהבת להיאבק עם עצמי בשינה.

האמת זה הכי חכם לעשות, אבל אף עם לא ראיתי גרבי פליז שאני אוהבת בשחור

אבל גרבי פליז זה רק לחורף, לא? בקיץ נגיד או כשלא ממש חם ואת הולכת עם נעלי ספורט, את לא גורבת סתם גרביים שחורים רגילים?

תכלס!! מוזר לי כ"כ שאנשים לא אוהבים כתוביות אפילו באותה שפה של מה שהם רואים.

גם אני לא מבינה את זה אבל במקרה שלי זה בעיקר כי אני לא אוהבת לצפות בווליום גבוה, אז בלי כתוביות אני ממש אבודה.

יש חתולים שפיכסה להם.

צחקתי בקול

כאומרים מייל אין לי בכלל מושג.
כשאי רוצה לבדוק באמת משהו מסיבה כלשהי (לפעמים אם בספר שאני קורא משתמשים במידה מוזרה כזאת) אז יש מספיק אתרי המרה באינטרנט.

בעיקרון מייל זה 1.61 ק"מ. אבל אף אחד לא באמת מחשב בראש כמה זה (כשמדובר ביותר ממייל אחד) לכן או שמעגלים למטה ומחשבים את זה כ-1.5 ק"מ או שעושים כמוני ומעגלים למעלה ל-2 ק"מ ואז בנסיעות זה נחמד כי זה מרגיש לך שהגעת ליעד מהר יותר
אבל גם מה אתרי המרה? באמצע סרט אתה מתחיל עם אתרי המרה? פשוט תשאל את הטלפון שלך כמה זה, זה הרבה יותר מהיר. אני שואלת את סירי כל היום שאלות אני די משוכנעת שבשלב הזה היא חושבת שאני סתומה אבל מה אכפת לי, זה חוסך לי זמן בגיגול

 

[didalf]

בסדר מה אני אשמה שאת עניה וגרה במדינת עולם שלישית?? (אני סתם משליכה כי לא הייתי בהופעה של בילי במדיסון סקוור תתעלמי ממני)

בסדר גם אני, הפילוסופיה שלי היא שפריט לבוש שלא שורד את הצורה שבה אני מכבסת - לא ראוי להיות בארון שלי. אבל אם את מכניסה גרביים לבנים לכבישה צבעונית או שחורה, זה צובע אותם ואז מה הפואנטה של גרביים לבנים

לאדעת אני תמיד מכבסת גרביים שחורות ולבנות ביחד והן נשארות לבנות.
אבל כן כיבסתי גופיה לבנה עם שאר הכביסה ועכשיו היא עכורה כזאת אפשר להציל אותה??
*הטופ הלבן שכיבסתי באותה כביסה נשאר לבן!!!

ועדין אני בחסכים ואין לי כסף ללכת לאלה שאני באמת רוצה

היית באיזה 200 הופעות של ליאן איזה חסכים עוד יש לך?

שלהם? חשבתי שזה בן אדם אחד. בכל מקרה הוא עוכר ישראל וגם לפני זה לא יכולתי לסבול את השיר הזה (טייק מי טו צ'רץ') כי מישהי בלתי נסבלת בעבודה שלי גרמה לי לשנוא אותה ואת השיר אז לא הפסדר גדול עבורי

אני גם חושבת שזה אדם אחד
ואני ממש אוהבת את טייק מי טו צ'רצ' אבל לא מספיק כדי להקשיב לעוד שירים שלו.

רוב האנשים הם בהחלט לא עדימון (אני אפילו לא יודעת באיזה הקשר זה נאמר אבל אני יודעת שאני לא מסכימה עם זה)

זה נכון אני מיוחדת

לא עוזרים לי, אני מורידה את הראש למטה ומסרקת את כל השיער קדימה ואז גוזרת ישר הכל (ואז זה יוצא מדורג כשאת מחזירה את השיער אחורה). ואז את הפוני אני גוזרת בנפרד (הוא עדין די ארוך כי אני לא באמת אוהבת פוני כזה עד הגבות, אבל הוא נגיד עד מתחת לאוזן).
לפעמים אני שואלת את השותפה שלי אם זה נראה ישר מאחורה ואם לא אז היא מיישרת לי אבל האמת זה קרה רק בהתחלה שהייתי עושה את זה. היום אני כבר יודעת לגזור כמו שצריך.

אמאלה בדוק הייתי הורסת את השיער שלי ככה לתספורת הזויה

חחח בהחלט. אני מרגישה מרומה כשאני צופה בסדרה/סרט שלמים ואין שום אנשים יפים.

בדיוק!! איזה כיף זה סדרות של הCW בגלל זה

כי הם Redheads

כן אני לא מבינה את הכינוי הזה הם קלירלי אורנג'הד!!

הסוויפטים בעיקר מטורפים בקטע פיכסי. אז אני שמחה שמצאת כמה שהם מטורפים נורמליים

את פיכסי!
רובינו מטורפים חמודים וכמה מטורפים לא חמודים.

 

[It's Always Sunny]

אבל כן כיבסתי גופיה לבנה עם שאר הכביסה ועכשיו היא עכורה כזאת אפשר להציל אותה??

לשים באקונומיקה ואז לכבס שוב

 

[keren or5]

פעם גם אמרתי לאיזה ספר שאני אשלם לו את אותו הסכום שהוא רוצה אבל שידלג על הפן והוא לא הסכים

מה? לא ידעתי שזה אפשרות בכלל שהספר יכפה עליך פן! אני בטוחה שהיו לי פעמים שהסתפרתי במספרה וביקשתי בלי פן כי זה לא היה לאירוע או משהו והפן גם ככה מחזיק עד החפיפה הראשונה, אז רציתי לחסוך כסף, ובחיים לא העלה בדעתי שאכפת לספר אם אני עושה פן ברמה שהוא לא יספר אותי בלי פן!
האמת גם אני תקופה ארוכה הייתי גוזרת לעצמי את השיער.

בסדר גם אני, הפילוסופיה שלי היא שפריט לבוש שלא שורד את הצורה שבה אני מכבסת - לא ראוי להיות בארון שלי.

אימצתי!

אבל אם את מכניסה גרביים לבנים לכבישה צבעונית או שחורה, זה צובע אותם ואז מה הפואנטה של גרביים לבנים

אני לא מפרידה כביסה ואין לי בעיות של זליגת צבע.

שלהם? חשבתי שזה בן אדם אחד.

מעולם לא עלה בדעתי שמדובר בבן אדם אחד בגלל שלא עלה בדעתי שלאדם יקראו הוזייר אבל בדקתי ואת צודקת זה של זמר, לא להקה.

וגם לפני זה לא יכולתי לסבול את השיר הזה (טייק מי טו צ'רץ') כי מישהי בלתי נסבלת בעבודה שלי גרמה לי לשנוא אותה ואת השיר אז לא הפסדר גדול עבורי

כן, האמת גם אני לא כזה אוהבת אותו, אני אוהבת רק את הקליפ!

כל פעם שאני מגיעה למקום עם לייב טיוי שצריך לזפזפ כדי לחפש מה לראות אני אבודה. לא יודעת איך עשינו את זה פעם
יואו זוכרים שפעם היה מדריך תוכניות לשבוע בעיתון של שבת? הייתי מסמנת במרקר את כל התוכניות שהייתי רוצה לראות במהלך השבוע

זה לא חסר לך בכלל? את אף פעם לא מרגישה שבא לך לראות משהו אבל את לא יודעת מה לבחור לראות?
וואי, כן הייתי עושה את הקטע עם העיתון!

כן, סיימתי. נשארתי קצת המומה ממנה אבל אני לא יודעת אם בקטע טוב או רע. אני עדין מעכלת.

[אייל קטן], כי הסדרה מעלה רגשות מורכבים!
הנה מה שכתבתי עליה:

דיוני סדרות #126

www.tapuz.co.il

דווקא אני כן אהבתי אותו עם שיער קצר כזה.

גם אני זה אני מעדיפה פי מיליון על פני מה שיש לו עכשיו.

מממ... כן נראה לי שזה עדיף על מה שיש עכשיו!

האמת שראיתי איתו סרט השבוע שנראה לי שיש מצב שתאהבי, הוא נקרא The Stanford Prison Experiment, אם יש לך אותו זמין איפשהו ובא לך לראות אותו אני ממליצה. (אזהרה הוא קצת קשה לצפייה אבל מבוסס על סיפור אמיתי ועשוי מאוד טוב).

אני אבדוק את זה!

אבל במרחק זה בדר"כ או יארד או מייל. ונכון שזה לא בדיוק על הנקודה העשורנית אבל כדי לזכור בערך- יארד זה בערך מטר ומייל זה בערך 2 ק"מ (שניהם זה לא מדויק אבל קל יותר לדמיין את המרחק ככה)

זה לא זמין לי כרגע אבל אני אוסיף את זה לפריים שלי וכשיהיו לי מספיק נקודות מהמשלוחים אני אשכיר את זה

סבבה, ספרי מה חשבת אם תראי! (האב).

אה, זה ממש לא אנגלית מקראית וזה ממש לא מילה במילה חופף לגרסה בעברית. כאילו אני מניחה שיש הגדות שונות (בדיוק כמו שהתנ"ך באנגלית מתורגם ל-26 גרסאות מאחת שמרגישה מקראית ולא ברורה עד לכזאת שמרגישה כמו אנגלית לכיתה א') ובטח יש כאלה שכתובות בשפה קצת יותר לא מובנת, אבל בפעמיים בחיים שלי שהייתי נוכחת בסדר אמריקאי, הגרסאות באנגלית של ההגדה הרגישו כמו סיפור שנכתב לילדים עם הסברים מאוד פשוטים על המנהגים, למה עושים אותם ומה צריך לעשות.
אין לי הגדה איתי ולא צילמתי אותה, אבל הסתכלתי עכשיו בסרטונים שעשיתי מליל הסדר ועשיתי צילום מסך של אחד מהם כדי להראות לך דוגמה לעמוד מתוך ההגדה

וואלה! לא ידעתי את כל זה!

אבל גרבי פליז זה רק לחורף, לא? בקיץ נגיד או כשלא ממש חם ואת הולכת עם נעלי ספורט, את לא גורבת סתם גרביים שחורים רגילים?

כן, ברור רק לחורף!

 

[טוני החתול]

האמת שראיתי איתו סרט השבוע שנראה לי שיש מצב שתאהבי, הוא נקרא The Stanford Prison Experiment, אם יש לך אותו זמין איפשהו ובא לך לראות אותו אני ממליצה. (אזהרה הוא קצת קשה לצפייה אבל מבוסס על סיפור אמיתי ועשוי מאוד טוב).

אוי.
לא ראיתי את הסרט, אבל שמעתי כמה פעמים על המחקר הזה. זה נשמע נוראי.
היה פרק של ורוניקה מארס שמבוסס על זה (בעונה 3)

אבל במרחק זה בדר"כ או יארד או מייל. ונכון שזה לא בדיוק על הנקודה העשורנית אבל כדי לזכור בערך- יארד זה בערך מטר ומייל זה בערך 2 ק"מ (שניהם זה לא מדויק אבל קל יותר לדמיין את המרחק ככה)

זאת המדינה שאנחנו קונים ממנה טילים

[אייל קטן], כי הסדרה מעלה רגשות מורכבים!

אוי, מרוב שזה מורכב נראה לי שבסוף לא כתבתי עליה כלום.

אני לא מפרידה כביסה ואין לי בעיות של זליגת צבע.

אני חשבתי שזליגת צבע זה קטע של מיתוס, עד שכל החולצות הלבנות של אחיין שלי וגיס שלי הפכו לורודות.

הנה חידה
מה הקשר של המשפט האחרון לסרטון הזה:

 

[LeAnnDyIan]

סבבה, ספרי מה חשבת אם תראי! (האב).

רק רציתי להגיד לך שראיתי את זה אתמול בלילה וזה בהחלט סרט מעולה!
אני בעבודה עכשיו אז לא יכולה לפרט יותר מידי אבל רק רציתי שתדעי שממש אהבתי!! אז תודה על ההמלצה!

 

[Lhuna3]

אני חשבתי שזליגת צבע זה קטע של מיתוס, עד שכל החולצות הלבנות של אחיין שלי וגיס שלי הפכו לורודות.

הנה חידה
מה הקשר של המשפט האחרון לסרטון הזה:

שגם מייקל ג'קסון שינה את הצבע שלו?

 

[טוני החתול]

שגם מייקל ג'קסון שינה את הצבע שלו?

לא.
זה קשר הרבה יותר ישיר.
ודווקא ממך בתור ציפיתי שתזכרי

 

[LeAnnDylan]

מה? לא ידעתי שזה אפשרות בכלל שהספר יכפה עליך פן!

אני לא יודעת אם זה כלל כזה אצל ספרים. נראה לי אני פשוט נפלתי על שני מעצבנים.

אני בטוחה שהיו לי פעמים שהסתפרתי במספרה וביקשתי בלי פן כי זה לא היה לאירוע או משהו והפן גם ככה מחזיק עד החפיפה הראשונה, אז רציתי לחסוך כסף, ובחיים לא העלה בדעתי שאכפת לספר אם אני עושה פן ברמה שהוא לא יספר אותי בלי פן!
האמת גם אני תקופה ארוכה הייתי גוזרת לעצמי את השיער.

אם מחירי תספורת פשוטה היו הגיונים הייתי הולכת לספר אבל מאז ששתי הספריות שאהבתי פה עברו למקומות רחוקים לא הרגשתי צורך למצוא ספר/ית חדשים.

אני לא מפרידה כביסה ואין לי בעיות של זליגת צבע.

זה בעיקר בגדים חדשים ואני תמיד קונה מכנסיים שחורים חדשים לעבודה/יום יום אז להכניס משהו בהיר כביסה זה סיכון.

זה לא חסר לך בכלל? את אף פעם לא מרגישה שבא לך לראות משהו אבל את לא יודעת מה לבחור לראות?

אני מניחה שכן יש פעמים שאני לא יודעת מה בא לי לראות, אבל אף פעם לא החלטתי סתם לזפזפ בין הערוצים ברגעים האלה. בדר"כ אני מדלגת בין אפליקציות ומסתכלת בסדרות לפי סגנון שבא לי עד שאני מוצאת משהו או עד שאני מתייאשת. אבל לא עלה בדעתי להתפשר על משהו סתם כי הוא משודר

[אייל קטן], כי הסדרה מעלה רגשות מורכבים!
הנה מה שכתבתי עליה:

דיוני סדרות #126

www.tapuz.co.il

[אייל קטן] נהנתי לקרוא מה שכתבת על הסדרה יותר משנהניתי לצפות בסדרה.
את צודקת שהסדרה מעלה הרבה רגשות אבל במקרה שלי הם בעיקר שליליים (כלפי הסדרה).
מבאס אותי קצת לכתוב דברים רעים כשברור שאת חושבת אחרת, אבל אגיד רק שיותר התחברתי לדברים שלונה כתבה על הסדרה. ואם בכל זאת כן בא לך לקרוא את דעתי אז בקצרה:
אני מבינה שאי אפשר להגיד שזה לא נשמע אמין שמישהו יגיב בצורה שדוני הגיב כשהסדרה ליטרלי מבוססת על החיים שלו ומן הסתם שהוא כן הגיב ככה. אבל הרגיש לי שכן חסר לי עוד קצת קונטקסט. לא הרגשתי שאני במקום שאני יכולה להבין את ההחלטות שלו. אני כמובן יכולה להרגיש רחמים כלפיו ולהבין שהוא לא נמצא במצב אידיאלי. אבל כן רציתי שיקחו יותר זמן כדי לגרום לי לראות את הדברים דרך העיניים שלו ולהבין למה הוא התנהג בצורה שהוא התנהג. ונכון שנורא קל להגיד שהוא עבר טראומה ואנשים לא חושבים בצלילות אחרי דבר שכזה. וזה נכון. אני לא אומרת שלא, אבל כן רציתי שההתנהגות שלו תעורר בי משהו מעבר לרחמים כלפיו. רוב הזמן סתם כעסתי עליו שהוא לא שם לזה סוף. כעסתי עליו שהוא לא מתלונן. אם לא בשביל עצמו, אז לפחות בשביל טרי. כי אני יכולה להבין שקשה לראות את עצמך כקורבן והרבה יותר קל לנסות להציל מישהו אחר, והוא היה צריך להשתמש בה כתירוץ להתלונן על מרתה.
אם את הרחמים שלו על מרתה אני עוד יכולה איכשהו להבין, את הטירוף הזה של "ליהנות" מהיחס שלה אני הרבה פחות מבינה. ולא ממקום שיפוטי במיוחד. כי גם אני מצאתי את עצמי לא פעם במקום שנתתי לבן אדם שהייתי צריכה לחתוך מהחיים שלי מזמן להישרך אחרי כי "נהניתי" מהיחס. אבל אפילו כשעל הנייר אני אמורה להבין את זה, לא הבנתי אותו. לא התחברתי אליו והאמת היא שבעיקר הייתי מתוסכלת ממנו.

ולמרות כל זה אני כן חושבת שזו סדרה טובה. זה נושא חשוב ואני כן אוהבת את הסוף שלה ומאוד אוהבת שהוא בחר ללמוד ולבנות מזה.

סבבה, ספרי מה חשבת אם תראי! (האב).

[האב] אוקיי אז אם מאייל קטן יצאתי מתוסכלת, מהסרט הזה דווקא יצאתי דומעת.
אני יודעת שרשמת בקטנה על מה הסרט מדבר אבל איכשהו כשהתחלתי לראות אותו שכחתי מה שכתבת ולא זכרתי שיש לו אלצהיימר וכשהבת שלו רצתה להביא לו מטפלת חשבתי לרגע שזה סתם בגלל שהוא קשיש.
הטוויסט הזה שאנחנו רואים את הסרט דרך העיניים שלו היה מדהים בעיני. ואני גם אוהבת שלאורך כל הסרט אנחנו לא באמת יודעים במאה אחוז מה אמיתי ומה לא. ז"א אני כמובן יכולה לנחש מה הסדר הכרונולוגי של הדברים אבל אהבתי שזה הסתיים בלי סוף "הוליוודי" כזה שמאכילים אותי איתו בכפית. יצאתי ממנו עם סימני שאלה אבל כאלה שגרמו לי לחשוב עליו במשך כמה ימים.
בפעם הראשונה כשאן נכנסה והוא לא זיהה אותה הגבתי בדיוק כמותו ואני כזה wait what?!? זאת לא אותה אחת!!! הרגשתי את הבלבול והתסכול שלו. אם היה חסר לי משהו באייל קטן זה להבין את הדמות הראשית ופה ממש הצלחתי להתחבר אל אנתוני ולהרגיש כל מה שהוא מרגיש. את התסכול מזה שהוא בטוח שהוא בריא ומסוגל לטפל בעצמו, את הכעס על הבת שלו שלא מקשיבה לו. את התהיה אם כולם שותפים לאיזה בדיחה מרושעת על חשבונו ועושים את זה בכוונה. הייתי איתו בכל קשת הרגשות שלו.
כשהוא אומר לאן בתסכול "אמרת לי אתמול שאת עוברת לפריז" אני כזה "נכון!! מה את עכשיו ממציאה שלא!!"
אוי והסצינה שהיא חוזרת עם העוף ונותנת את זה לפול ואנתוני ממש נסער ובסוף היא מרגיעה אותו והוא מרגיש בטוח מספיק כדי לספר לה שהוא פשוט נבהל מזה שהוא מצא גבר בסלון שלו ואז אן כזה "איזה גבר?" והוא אמר לה "הבעל שלך!!" והיא אומרת לו שהיא לא נשואה. ואז הוא הולך לחפש את פול במטבח ואין שם אף אחד!! חשבתי שאני מאבדת את השפיות שלי באותו הרגע ושהתסריטאים סתם מתעללים בי! וואו איזה סרט מטורף!!

וטוב זה בטח לא מפתיע אף אחד אבל אנתוני הופקינס פשוט מדהים!!