מה מראים בחדשות..
אני יודעת שלהרהר על גבי דף באנטרנט לא באמת יפתור כאן את הבעיות,ושהפתרון כנראה לא יגיע ממני,כי הוא צריך להיות מערכתי וכולל.
לא נולדתי אתמול,ברור לי שמקרי אונס היו עוד הרבה לפני ושלא מדובר ב`גל אניסה` אלא ב`גל חשיפה` מצד התקשורת שמאד אוהבת לקחת אירוע ולתת לו נפח עצום.
אבל העובדה שזו לא תופעה מתגברת לא הופכת אותה לפחות נוראית.
אני מרגישה שהמדינה שלנו מאבדת את ההגיון
ואם ממשיכים לשמוע מה קורה בחדשות ברגע של חסד-שנייה לפני שהמידע הזה מודחק אי שם מתחת לתודעה-שנייה לפני שאומרים יהיה בסדר וממשיכים,מבינים שגם המצב הבטחוני במדינה שלנו על הפנים.
אנחנו הולכים ומאבדים תמיכה,העולם צעד לפני לעשות פשרה עם האירנים,הפלסטינים רגע לפני הכרזת מדינה עצמאית,מצרים יורה לכל עבר איומים על הסכם השלום עם ישראל,ואובמה ממש מערער את תחושת הבטחון שהייתה למדינה שלנו בקשר עם ארה``ב.
בממשלה הכל חרא.
לא פחות ולא יותר,האנשים שם עשו לפני שבוע צעד צבוע ומעלה תהיות.
כמובן שזה ישכח עד לבחירות הקרבות,וכבר לא נשאל את עצמנו איך זה יכול להיות שהאופוזיציה שעד לא מזמן קללה וביקרה עד אין קץ את הקואליציה חברה לה.
כמובן שההשערה שכל זה היה למען טובתם האישית תרד מהפרק ותודחק-ממש כמו מקרי האונס לאותו אזור בנפש שאוגר את כל מה שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו.
אבל שנייה לפני שגם אני ממשיכה בערב שלי..ואומרת לעצמי ולכולם שיהיה בסדר,אני שואלת את עצמי-האם באמת יהיה בסדר?
האם מספיק אנשים עושים משהו בשביל שיהיה בסדר?
ואני לא מדברת עלינו,על האנשים היחידים והקטנים,שהרי-בניגוד לכל הקלישאות,אין מספיק כוח בידינו.
אני שואלת על אלו שלמעלה,וכן,אני יודעת שאני מטילה מעלי את האחריות,אבל פאק-לא אני זאת שמחליטה על התקציבים!!!לא אני זאת שבידה הכוח להעביר תכניות הסברה,לחזק את האכיפה,ולדחוף למען חברה מוסרית יותר.
אני יודעת שאתם בטח קוראים ואומרים שגם לנו,יש השפעה.
נכון,יש לנו השפעה,אבל מועטה,ובהחלט לא מספיקה.
אז זהו,סיימתי לחפור. סליחה שחפרתי...