דויד בן גוריון
New member
../images/Emo12.gif תראו מה מצאתי בעיתון על
תראו מה מצאתי בעיתון על
החינוך למחוננים בארץ דרך עיניים מלוכסנות: אור לקוריאנים מאת אנשיל פפר התלמידים הקוריאנים מצטיינים, הישראלים לא - כפי שהתברר שוב השבוע. ובכל זאת באו באחרונה כמאה מורים מדרום קוריאה ללמוד ממערכת החינוך המקומית. בעיקר התעניינו האורחים בשיטות יהודיות לגידול גאונים דווקא בשבוע שמערכת החינוך שוב עסקה בציוני המיצ"ב הנמוכים של תלמידי ישראל, מסיימים 32 מורים מדרום קוריאה קורס של שלושה שבועות שבו למדו ממערכת החינוך הישראלית. התלמידים מקוריאה הגיעו למקום הראשון במדעים במבחני PISA הבינלאומיים. אותם מבחנים שהתלמידים הישראלים הגיעו בהם רק למקום ה-33, הרחק מאחורי שאר המדינות המפותחות. ואף על פי כן, כמאה מורים מקוריאה באו לארץ, בעיקר כדי ללמוד כיצד מתמודדים בישראל עם חינוך ילדים מחוננים. השבוע השלימה את הקורס הקבוצה השלישית מתוכם. זו לא הפעם הראשונה שמורים קוריאנים באים להשתלמויות בארץ; בשנים האחרונות הם באו ללמוד כיצד מלמדים כאן טכנולוגיה ואיכות הסביבה. אולי זאת דווקא אחת הסיבות להצלחה שלהם: הצמא שלהם ללמוד ממקומות אחרים והנכונות להשקיע ולשלוח לשם כך מאות מורים אל קצה העולם. קלות ראש אינה בשום פנים מסימני ההיכר של ההשתלמות. במשך ההרצאות המורים הקוריאנים, שרובם הגדול אינם דוברים אנגלית, רכונים קדימה לשמוע כל מלה של המתרגמת, מסכמים את הנאמר במחברות או במחשבים ניידים, חלקם אף מתעדים את הדברים במצלמות וידיאו. הקבוצה שבאה מהעיר בוסאן, השנייה בגודלה אחרי סיאול, מורכבת ממורים למגוון של מקצועות. חולשים עליה שני מפקחים, המקפידים על העמידה בזמנים ועל המשמעת של המורים. ההייררכיה ברורה. אחרי ההרצאות הם מנהלים בינם לבינם דיונים בקוריאנית שבהם מסכמים את הלקחים מההרצאה. לכולם ברור שלא מדובר בנסיעת כיף או איזו השתלמות איזוטרית. הקוריאנים ממוקדים, יודעים בדיוק אילו מטרות באו להשיג. את הקורס מארגן מרכז עפרי, המקיים השתלמויות בחינוך למשלחות מרחבי העולם. מנהלות אותו במשותף היחידה לקשרי חוץ של משרד החינוך והמחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ. כמו פרויקטים אחרים שמשרד החוץ יוזם ברחבי העולם, המטרה כפולה: לסייע למדינות אחרות ולעשות יחסי ציבור למדינת ישראל. רוב הקורסים מועברים לאנשי חינוך ממדינות מתפתחות ומתקיימים במימון ממשלת ישראל. קוריאה העשירה משלמת את מלוא העלויות. ויש כבר מחשבות להרחיב את התוכניות ובשלב הבא להביא לארץ גם תלמידי תיכון עם מוריהם כדי לראות כיצד מלמדים אותם של"ח, הלוא הם לימודי שדה-לאום-חברה. בקרב ראשי מערכת החינוך בקוריאה התחדדה בשנים האחרונות ההכרה שלמרות ההישגים במבחנים - המקום הראשון במדעים והמקום השלישי במתמטיקה בדירוגי PISA - ההתגייסות הלאומית האדירה שנדרשה שם ב-50 השנים, לבניית כלכלה משגשגת, גבתה מחיר כבד: תלמידי בתי הספר נהפכו למעין רובוטים צייתנים ואיבדו את חדוות הלימוד ואת היכולת לחדש ולגלות יצירתיות. "יש שני גורמים לבעיות אצלנו", מסביר או איל-הוואן. "הראשון הוא המסורת הקונפוציאנית, שלפיה התלמידים חייבים להיות כנועים למורה ורק להקשיב מה יש לו לומר. השני הוא מבחן הבגרות בקוריאה, שהוא תחרותי מאוד; אם תלמיד רוצה להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית, הוא חייב ללמוד לקראתו בעל פה כמויות חומר אדירות". "הם רואים בישראל את המקום שאפשר ללמוד ממנו כיצד להכניס יצירתיות לתוך החינוך", מסבירה יהודית רוזנטל, מנהלת התוכניות של מרכז עפרי, "את היכולת לתת לתלמידים להתקדם גם בדרך שלהם". רוזנטל חושבת שלמרות התוצאות העגומות במבחנים, לישראל יש הרבה מאוד להציע, גם למדינות מתקדמות בתורות חינוכיות. "הרבה רעיונות חינוכיים, שבארצות אחרות מדברים עליהם במונחים תיאורטיים, מיושמים כאן כבר בהרחבה בשטח. למשל, חינוך קהילתי או עניין הפנייה לאינטליגנציה הרגשית של התלמיד". אחרי שכבר ליוותה לא מעט קבוצות של אנשי חינוך קוריאנים שבאו לארץ, הגיעה למסקנה ש"הקוריאנים אולי מובילים במתמטיקה, אבל לא הייתי רוצה להיות תלמידה בקוריאה".
החינוך למחוננים בארץ דרך עיניים מלוכסנות: אור לקוריאנים מאת אנשיל פפר התלמידים הקוריאנים מצטיינים, הישראלים לא - כפי שהתברר שוב השבוע. ובכל זאת באו באחרונה כמאה מורים מדרום קוריאה ללמוד ממערכת החינוך המקומית. בעיקר התעניינו האורחים בשיטות יהודיות לגידול גאונים דווקא בשבוע שמערכת החינוך שוב עסקה בציוני המיצ"ב הנמוכים של תלמידי ישראל, מסיימים 32 מורים מדרום קוריאה קורס של שלושה שבועות שבו למדו ממערכת החינוך הישראלית. התלמידים מקוריאה הגיעו למקום הראשון במדעים במבחני PISA הבינלאומיים. אותם מבחנים שהתלמידים הישראלים הגיעו בהם רק למקום ה-33, הרחק מאחורי שאר המדינות המפותחות. ואף על פי כן, כמאה מורים מקוריאה באו לארץ, בעיקר כדי ללמוד כיצד מתמודדים בישראל עם חינוך ילדים מחוננים. השבוע השלימה את הקורס הקבוצה השלישית מתוכם. זו לא הפעם הראשונה שמורים קוריאנים באים להשתלמויות בארץ; בשנים האחרונות הם באו ללמוד כיצד מלמדים כאן טכנולוגיה ואיכות הסביבה. אולי זאת דווקא אחת הסיבות להצלחה שלהם: הצמא שלהם ללמוד ממקומות אחרים והנכונות להשקיע ולשלוח לשם כך מאות מורים אל קצה העולם. קלות ראש אינה בשום פנים מסימני ההיכר של ההשתלמות. במשך ההרצאות המורים הקוריאנים, שרובם הגדול אינם דוברים אנגלית, רכונים קדימה לשמוע כל מלה של המתרגמת, מסכמים את הנאמר במחברות או במחשבים ניידים, חלקם אף מתעדים את הדברים במצלמות וידיאו. הקבוצה שבאה מהעיר בוסאן, השנייה בגודלה אחרי סיאול, מורכבת ממורים למגוון של מקצועות. חולשים עליה שני מפקחים, המקפידים על העמידה בזמנים ועל המשמעת של המורים. ההייררכיה ברורה. אחרי ההרצאות הם מנהלים בינם לבינם דיונים בקוריאנית שבהם מסכמים את הלקחים מההרצאה. לכולם ברור שלא מדובר בנסיעת כיף או איזו השתלמות איזוטרית. הקוריאנים ממוקדים, יודעים בדיוק אילו מטרות באו להשיג. את הקורס מארגן מרכז עפרי, המקיים השתלמויות בחינוך למשלחות מרחבי העולם. מנהלות אותו במשותף היחידה לקשרי חוץ של משרד החינוך והמחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ. כמו פרויקטים אחרים שמשרד החוץ יוזם ברחבי העולם, המטרה כפולה: לסייע למדינות אחרות ולעשות יחסי ציבור למדינת ישראל. רוב הקורסים מועברים לאנשי חינוך ממדינות מתפתחות ומתקיימים במימון ממשלת ישראל. קוריאה העשירה משלמת את מלוא העלויות. ויש כבר מחשבות להרחיב את התוכניות ובשלב הבא להביא לארץ גם תלמידי תיכון עם מוריהם כדי לראות כיצד מלמדים אותם של"ח, הלוא הם לימודי שדה-לאום-חברה. בקרב ראשי מערכת החינוך בקוריאה התחדדה בשנים האחרונות ההכרה שלמרות ההישגים במבחנים - המקום הראשון במדעים והמקום השלישי במתמטיקה בדירוגי PISA - ההתגייסות הלאומית האדירה שנדרשה שם ב-50 השנים, לבניית כלכלה משגשגת, גבתה מחיר כבד: תלמידי בתי הספר נהפכו למעין רובוטים צייתנים ואיבדו את חדוות הלימוד ואת היכולת לחדש ולגלות יצירתיות. "יש שני גורמים לבעיות אצלנו", מסביר או איל-הוואן. "הראשון הוא המסורת הקונפוציאנית, שלפיה התלמידים חייבים להיות כנועים למורה ורק להקשיב מה יש לו לומר. השני הוא מבחן הבגרות בקוריאה, שהוא תחרותי מאוד; אם תלמיד רוצה להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית, הוא חייב ללמוד לקראתו בעל פה כמויות חומר אדירות". "הם רואים בישראל את המקום שאפשר ללמוד ממנו כיצד להכניס יצירתיות לתוך החינוך", מסבירה יהודית רוזנטל, מנהלת התוכניות של מרכז עפרי, "את היכולת לתת לתלמידים להתקדם גם בדרך שלהם". רוזנטל חושבת שלמרות התוצאות העגומות במבחנים, לישראל יש הרבה מאוד להציע, גם למדינות מתקדמות בתורות חינוכיות. "הרבה רעיונות חינוכיים, שבארצות אחרות מדברים עליהם במונחים תיאורטיים, מיושמים כאן כבר בהרחבה בשטח. למשל, חינוך קהילתי או עניין הפנייה לאינטליגנציה הרגשית של התלמיד". אחרי שכבר ליוותה לא מעט קבוצות של אנשי חינוך קוריאנים שבאו לארץ, הגיעה למסקנה ש"הקוריאנים אולי מובילים במתמטיקה, אבל לא הייתי רוצה להיות תלמידה בקוריאה".